טיול יום הולדת - ספטמבר 2025
- אורטל יחיאל

- 25 בספט׳
- זמן קריאה 7 דקות

הקדמה:
רומניה זה כבר בית.
בכל פעם שבא לי יעד זול, קרוב ועם יחס טוב לישראלים, זו תמיד הבחירה הראשונה שלי.
בניגוד לשאר הטיולים, הטיול הזה היה יותר ספונטני.
בעקבות אירועים אישיים ועומס רגשי, הרגשתי שאני ממש צריכה כמה ימים של ניתוק ושחרור.
החלטתי לטוס לבד לרומניה ועל הדרך גם להעניק לעצמי טיול יום הולדת.
זו פעם ראשונה שזו הייתה ממש בחירה מבחינתי לטוס לבד ולא מתוך הכרח כי אין לי עם מי.
אני חושבת שזו גם הסיבה שהפעם יצאתי לטיול ממקום הרבה יותר שלם וכמעט בלי חרדות בכלל.
הייתה רק הרגשה מעט כבדה ביום שלפני הטיסה, זה היה קצת קשה כי לא שיתפתי בזה אף אחד.
א. מניסיון עבר כשדיברתי על זה בקול, זה פתאום הפך יותר אמיתי והחרדות רק התעצמו.
ב. אנשים בסביבתי תפסו ממני כזאת "אמיצה" שטסה לבד שלא רציתי להודות שיש גם חששות.
אבל בכל מקרה, יחסית לפעמים קודמות זה עבר די בקלות ומרגע שהתחלתי להתארגן לשדה הכל כבר היה מאחוריי וגם בטיול עצמו הכל התנהל מעולה מהבחינה הזו.
טיסות:
סגרתי דרך חוליו במחיר די משתלם עם חברת פליי לילי.
קצת חששתי מעיכובים, אבל הם לא היו מאוד משמעותיים - 50 דקות בהלוך ו15 דקות בחזור.
הטיסות היו כמעט ריקות לכן בהלוך היה לי ספסל ריק לעצמי ובחזור מושב אחד פנוי.
זה הקל מאוד כי המטוס קטן וצפוף.
לגבי חווית הטיסה - מי שמחפש נוחות ושירותים נוספים, עדיף שיבחר בחברה אחרת.
מי שמחפש פשוט להגיע במחיר יותר זול בהשוואה לחברות האחרות, יכול לטוס איתם בכיף.
רכב:
שכרתי כרגיל ברומניה מסיקסט עם ביטוח ביטול השתתפות עצמית.
תהליך ההשכרה היה קצת מייגע ולקח לא מעט זמן.
את הרכב שהייתי אמורה לקבל נתנו לזוג לפניי ואני קיבלתי פורד פוקוס לא ממש חדשה (בלשון עדינה).
בהתחלה קצת התבאסתי, אבל אחרי שהבנתי שזה רכב דיזל ושאם לא אסכים לקבל אותו אצטרך להמתין עוד, החלטתי לקחת מה שיש.
בסופו של דבר הוא שירת אותי בצורה טובה והיה חסכוני מאוד.
מלונות:
בגלל שרציתי להיות יותר ספונטנית ולראות איפה אסיים כל יום, סגרתי דרך בוקינג לינות לאותו לילה בסביבות הצהריים.
הפעם גם היה חשוב לי מעבר למיקום, מקומות לינה מיוחדים עם נופים יפים.
כאלו שיהיה לי כיף להגיע אליהם לבד בסוף היום וירימו לי את האווירה והמצב רוח.
לינה ראשונה - Aurelius Imparatul Romanilor בפויאנה בראשוב.
מלון ספא 4 כוכבים על שפת אגם מלאכותי.
המלון מעוצב בצורה מלכותית והשירות בו מעולה. ניכר שבאמת אכפת להם שהאורחים יהיו מרוצים.
הזמנתי חדר סטנדרט וקיבלתי שידרוג בחינם לחדר גדול יותר עם מרפסת ונוף להרים (וקצת לאגם).
סה״כ חוויה טובה ומומלצת.
לינה שניה - Serenity Resort בקודלאה.
מדובר בריזורט עם ביתנים פרטיים על שפת האגם. הביתנים די קטנים (חדר ומקלחת) אבל לאדם בודד ואפילו לזוג זה יכול להספיק.
הפלוס האדיר זה הרציף הפרטי לאגם מכל ביתן והנוף לאגם ישירות מהמיטה.
העיצוב חדש ומודרני.
אהבתי ממש!
לינה שלישית - Cabana 365 באזור הפארק הלאומי Piatra Craiului.
כנראה הלינה הכי מיוחדת שהייתי בה.
מדובר בבקתת עץ עם נוף מהמם להרים.
הבקתה מאובזרת בכל הנדרש.
בקומה הראשונה סלון, מקלחת עם שירותים ומטבחון.
בקומה השניה חדר השינה.
גם כאן הקירות החיצוניים מזכוכית וכל הנוף פרוס לפנים.
אפשר לומר שהגשמתי חלום.
לינה רביעית - RIN Airport Hotel באוטופן.
מלון 4 כוכבים בקרבת שדה התעופה של בוקרשט.
מצוין ללילה לפני או אחרי הטיסה.
חדרים די חדשים.
המינוס היחיד שהחניה בתשלום, אבל ביחד עם המחיר היחסית נמוך של החדר יצא יותר משתלם מאופציות אחרות באזור.
מזג האוויר:
מזג האוויר בתחילת ספטמבר היה יחסית די נעים באזורים הגבוהים יותר כמו סינאיה וקצת חם באזורים כמו בראשוב ובוקרשט.
הטיול עצמו:
יום ב׳ 1.9:
אחרי הנחיתה ולקיחת הרכב, התחלתי בנסיעה לכיוון סינאיה.
כחצי שעה לפני ההגעה ליעד, נדלקה לי נורת אזהרה שחסר נוזל ADBlue ואם לא אמלא המנוע יכבה בקרוב.
בתור בחורה שלא מבינה הרבה במכוניות, לא ממש ידעתי מה לעשות.
עצרתי בתחנת הדלק הקרובה והתייעצתי עם אחד ממנהלי קבוצת הפייסבוק של רומניה.
בהכוונתו רכשתי בתחנת הדלק את הנוזל וביקשתי שימלאו לי. הנורה נעלמה ואני יכולתי להמשיך בנסיעה.
זו הייתה הבעיה הראשונה והאחרונה בכל מה שקשור לרכב. מכאן תודה לאל הכל היה חלק.
סינאיה היא אחת הערים היפות ברומניה ולא בכדי היא כל כך תיירותית.
נסעתי לתחילת המסלול לתצפית פרנץ ג׳וזף.
בכניסה למסלול היה שלט שמורה על דובים באזור באופן תדיר.
זה המסלול היחיד שבאמת פחדתי בו מדובים ולכן הלכתי רק למפל הקטן בתחילת המסלול וחזרתי חזרה.
משם נסעתי למפל ״השואגת״ - Cascada Urlătoarea (Bușteni).
גם כאן בתחילת המסלול היה שלט שמורה על דובים באזור, אבל משום מה פחות פחדתי וגם ממש רציתי להגיע למפל .
כבר בתחילת המסלול שמעתי נהמה מגיעה מצידי השביל, בחלק המיוער.
לפי השילוט, יש להשמיע רעש על מנת למנוע מהדוב להתקרב - לרקוע ברגליים, לשיר, למחוא כפיים וכו'…
מאותו רגע במשך 40 דקות הלוך ו40 דקות חזור אני רוקעת ושרה כאשר אני לבדי במסלול.
הדבר היחיד שעבר לי בראש כל הדרך זה ״אם מישהו היה מצלם אותי עכשיו״ :)
המסלול כולו בתוך היער בעליה לא פשוטה.
בחזור, בירידה, היה קל יותר.
המפל יפה ומרשים גם בקיץ שזה לא מובן מאליו.
ליד המפל היה קריר ונעים ורסס הותז לכל עבר. ישבתי לספוג קצת אווירה וירדתי חזרה.
בסיום המסלול שוב שמעתי נהמה לעברי. הפעם החלטתי שאני חייבת לראות במה מדובר.
פתאום מבין העצים יצא לו חזיר בר, הסתכל עליי במבט אימתני ואז בהפגנתיות הפנה לי את הגב וצעד לכיוון השני.
עכשיו מה שעבר לי בראש זה ״אני לא מאמינה שרקעתי ברגליים ושרתי שעה וחצי בגלל חזיר בר!״ ;)
בתכנון היה לעשות מסלול נוסף, אך כל העיכובים מהבוקר גרמו לכך שסיימתי די מאוחר ולא הייתי בטוחה שיהיה לי מספיק זמן.
החלטתי לנסוע למלון ולעשות את המסלול למחרת.
יום ג׳ 2.9:
התחלתי את הבוקר במסלול ל Pagans' Temple שלא הספקתי אתמול.
את המסלול כבר הכרתי מלפני 7 שנים. אז עשיתי אותו בתקופת השלכת והעצים היו מדהימים בצבעים בוערים.
האמת, לא זכרתי שהיה כזה קשה, או שאולי זה כבר הגיל ;).
המסלול כולו ביער בעליות וירידות לסירוגין ולקח לי כשעה לכיוון.
גם הפעם הייתי לבדי לכל אורך המסלול.
הגעתי אל אבן התצפית ונגלה אליי הנוף המרשים בדיוק כמו שזכרתי אותו, רק הפעם בצבע ירוק.
אחרי שסיימתי לצלם מכל זווית אפשרית, כולל מהרחפן, ישבתי להירגע וליהנות מהנוף.
אני לא יכולה לתאר את ההרגשה של להיות בפסגה הזו, עם הנוף הזה, לבד עם עצמי.
זו אחת החוויות הכי מדהימות שעברתי.
חיבור פנימי מטורף.
ממליצה בחום לכל אחד לקחת את הרגעים האלו לעצמו. ולא חייב לטוס בשביל זה…
היה קשה לעזוב, אבל לאחר כשעה התחלתי בירידה חזרה לרכב.
המסלול בחזור היה קשה באותה מידה כמו בהלוך.
לקראת סיום פגשתי זוג מבוגרים בריטים (לפחות לפי המבטא) שהאישה פשוט התיישבה על האדמה ואמרה לבעלה ״אני לא עושה אפילו עוד צעד אחד!״
הבעל המסכן הסתכל עליה בחוסר אונים.
זה היה קצת מצחיק מהצד, אבל האמת שלגמרי הבנתי אותה.
משם המשכתי לפארק Noua בבראשוב.
הפארק ממוקם צמוד לפארק החבלים אוונטורה.
גם כאן זהו ביקורי השני, אך הפעם החוויה הייתה פחות טובה.
המקום היה עמוס לעייפה. מסתבר שתחילת שנת הלימודים ברומניה השנה היא ב8.9.
הפארק היה מלא במשפחות שיצאו לבלות ולעשות ״על האש״.
היה חם, מלא עשן ולא כיף באופן כללי. מאוד מהר מיציתי והמשכתי לקצת שופינג.
התחלתי בג'מבו והמשכתי לקניון Coresi - קניון גדול עם מלא חנויות גם בפנים וגם בחוץ.
חניה חינם זמינה בשפע.
אחרי יומיים בטבע לבד, הציוויליזציה עשתה לי טוב. אפילו רק לראות אנשים.
לבד זה כיף, אבל צריך גם איזון.
בשלב כלשהו כבר עייפתי מכל הסיבובים והחלטתי לנסוע למקום הלינה.
זו הייתה לינה על שפת האגם עם דק פרטי. את הזמן שנותר משעות אחה״צ העברתי בישיבה בחוץ וצפייה בברבורים ששטו באגם ובשקיעה המדהימה שהיתה באותו ערב.
יום ד׳ 3.9:
פתחתי את הבוקר במסלול שמקיף את שני אגמי קודלאה.
התחלתי את ההקפה מצידו השמאלי של האגם. המסלול בצד הזה עובר בתוך היער בין שורשי עצים, בשבילים צרים עם עליות וירידות. בדרך היו גם שני מעברים לעקוף את המים, שהצריכו ירידה ״לתהום״ ועליה מהצד השני.
קצת הלכתי לאיבוד שם.
הצד הזה של המסלול בהחלט לא היה קל וגם דרש הרבה זהירות.
הצד השני כבר היה שטוח וקליל.
מי שרוצה רק לראות את האגמים יכול ללכת ולחזור בצד הימני שהוא הקל יותר.
אחרי המסלול נסעתי לכפר מאגורה. היו לי קצת חששות לפני, כי הדרך לא סלולה ופחדתי על הרכב.
אני עדיין זוכרת את נסיעת האימים שהייתה לנו בדרך עפר בטיול הקודם ברומניה.
החלטתי שאסע ואם ארגיש באיזשהו שלב שזה יותר מדי, פשוט אסתובב חזרה.
אין לי מילים לתאר כמה אני שמחה על ההחלטה הזו! אלו היו הנופים הכי יפים שהיו לי בטיול.
הדרך הייתה לרוב ממש בסדר גם לרכב פרטי, ועם הרבה תפילות צלחתי את זה בצורה חלקה.
נסעתי מהכפר מאגורה אל הכפר פשטרה בנופים מהפנטים של ההרים מסביב.
האותנטיות של הכפר גם היא שבתה את ליבי.
בכפר פשטרה הכביש כבר היה סלול. אפשרי לגמרי להגיע מהצד הזה ולנסוע בכביש הסלול בלבד.
עדיין זוכים לנופים יפים שאפשר בהחלט להסתפק בהם אם לא רוצים לנסוע בדרך עפר.
הערה: אין באמור שום המלצה לנסוע עם רכב פרטי שכור בכבישי עפר ברומניה.
מפשטרה נסעתי לנקיק Cheile Brusturetului.
דרך יפהפייה שהיא חלק מהפארק הלאומי Piatra Craiului. הנחל זרם בצד הדרך ומצוקי הסלעים היו מרשימים, אם כי כבר ראיתי ברומניה נקיקים יותר מרשימים.
נסעתי עד שמיציתי וחזרתי בחזרה אל הכביש הראשי ומשם לבקתה שהזמנתי.
את אחה״צ העברתי בכיף במרפסת עם נוף להרים מסביב.
יום ה׳ 4.9:
קמתי לזריחה מהממת ישר מחלון המיטה.
התארגנתי בכיף ונסעתי שוב לפארק עם הנקיק מאתמול, הפעם מדרך אחרת, יפה לא פחות.
רציתי להיכנס למערת נטיפים שהייתה באזור, אבל החלטתי לוותר כשהבנתי שלא בטוח שיהיה לי מספיק זמן לכל התכניות.
בדיעבד, הייתי נכנסת למערה ומוותרת על משהו אחר שהתברר כאכזבה.
פניי היו מועדות כעת לאגם Sătic. האמת, ממש הפתיע אותי לטובה!
גם כאן הנסיעה הייתה כיפית ומרגיעה עם נופי ההרים מסביב.
הופתעתי לראות שהעצים מתחילים לשנות צבעם לצהוב כבר מתחילת ספטמבר.
ליד האגם היה מקום מושלם להתמקם עם הרכב, ממש על שפת האגם.
זו הייתה אחלה ארוחת צהריים מול הנוף :).
כמובן ששוב שקט מופתי מסביב, רק אני והברווזים ששטו באגם.
אין דבר בעולם מבחינתי שמשתווה לזה.
אחרי האגם, חשקה נפשי באיזה גן בוטני או אפילו סתם פארק עם גינת פרחים יפה.
בואו נגיד שזו הפעם האחרונה שאני מקשיבה לצ׳אט GPT בענייני טיולים.
הצ׳אט המליץ על Expo Park אז נסעתי במיוחד לפיטשט.
נסיעה שהאריכה לי את הדרך לבוקרשט, אבל הייתי מוכנה לעשות את הסטייה.
מה אני אגיד, לא יודעת אם נשארתי שם אפילו 5 דקות.
אני בספק אם אפשר לקרוא למקום הזה פארק בכלל. המקום מטר על מטר.
ואיך שתמונות יכולות לייצר מציאות אחרת...
אחרי 4 ימים מאומצים שבהם הלכתי הרבה עם ציוד שהיה לי כבד (תיק גב, מצלמה, רחפן, מזוודה גדולה), כל הגוף כאב לי והרגשתי שאני חייבת איזה עיסוי טוב.
חיפשתי מקום ברמה טובה, שיהיה גם קרוב למלון שלקחתי ליד שדה התעופה.
מצאתי מקום עם ציון גבוה וביקורות טובות בתוך קניון בניאסה בשם Vitality Asian SPA.
לקחתי עיסוי מרגיע של 75 דקות והיה מעולה!
אחלה סיום לטיול מדהים!
לאחר מכן הסתובבתי קצת בקניון ונסעתי למלון.
לילה אחרון לפני טיסת בוקר חזרה הביתה.
לסיכום,
זה היה אחד הטיולים הכי טובים שהיו לי.
לאו דווקא בגלל הנופים. הם דווקא לא היו כל כך דרמטיים בעונה הזו כמו בסתיו ובאביב.
באופן כללי גם מעדיפה את מערב רומניה על המזרח, אבל משהו בשקט, בלבד, בלעצור רגע ופשוט להתנתק מהכל, גרם לי להרגיש שלווה ורוגע בצורה שלא הרגשתי לפני כן.
הכל גם זרם בצורה חלקה ב״ה והרגשתי בטחון לכל אורך הטיול אפילו שהייתי לבד.
בקיצור, אני כבר לא יכולה לחכות לטיול הבא!
מקווה שנהניתם לקרוא וכרגיל, פה לכל שאלה :)

















































































































וואו נשמע חוויתי ועוצמתי
תמונות מדהימות ❤️