איטליה, שוויץ ואוסטריה - טיול בזמן מלחמה - יוני 25

הקדמה:

הרעיון לטיול נבנה בהשראת הבלוגרית רבקה קופלר שאני אוהבת ומעריכה והסיכום שכתבה בבלוג שלה - אוספת אוצרות. 

טיילנו שבוע, שנהפך לשבועיים בגלל המלחמה באמצע חודש יוני. בעיקר באיטליה, עם נגיעות באוסטריה ושוויץ. 

טיול כמו שאנחנו אוהבות - כמה שיותר טבע ונופים, מבחינתנו אי אפשר לשבוע מהם. 

טיסות:

הוזמנו עם נאוס למילאנו באיטליה דרך גוליבר פשוט כי כבר לא היו כרטיסים בחברה עצמה.

נאוס בהלוך היו מצוינים ובחזור כמובן ביטלו את הטיסה כמו כולם. למרות שבהתחלה זה היה נראה כמו אסון, זה שלא טסנו עם חברה ישראלית מבחינתי התברר כדבר הכי טוב שעשינו, אחרת כנראה היינו תקועות שם עוד הרבה זמן אחרי שחזרנו. 

חזרנו בהפלגה מקפריסין, כאשר לילה לפני טסנו ממילאנו ללרנקה.  

רכב:

הוזמן דרך אופרן ביורופקאר עם ביטוח ביטול השתתפות עצמית (ממש חשוב באיטליה). השתמשנו בקישור של יניב שמן שנותן הנחה. 

היו ממש בסדר איתנו. לא חווינו בעיה כלשהי תודה לאל. 

שנים לא רציתי להגיע לאיטליה כמטיילת עצמאית, בגלל כל הסיפורים שעולים בענייני הרכב והנהיגה (קנסות על חניות, מהירות, כניסה לאזורים מוגבלים, אוטוסטרדות, רמאויות בשכירת רכב וכו׳…)

והאמת, החששות ליוו אותי גם בעת הטיול כל הזמן. הייתי דרוכה בכל רגע שלא אעשה משהו לא בסדר.

זה קצת השפיע על ההנאה שלי מהטיול וזה לא משהו שהרגשתי בטיולים קודמים בארצות אחרות. 

אבל זו הרגשה אישית שלי, שכנראה נבעה מריבוי הפוסטים השליליים שנתקלתי בהם לאורך השנים. 

מקומות לינה:

הזמנו מראש רק את הלינה הראשונה שהייתה בשוויץ כי גם ככה מאוד קשה למצוא שם לינה טובה במחיר סביר. 

את שאר הלילות הזמנו תוך כדי תנועה. 

כולם היו יחסית בסדר, חוץ מאחת שהייתה במיקום חם, בלי מזגן ועם מאוורר רעשני ברמה בלתי נסבלת. 

בשבוע הראשון לטיול החלפנו לינה כל יום, למעט שישי-שבת. בשבוע השני, שהיה מעבר לתכנון, לקחנו דירה לכל הימים עד שיצאנו מאיטליה. 

מזג האוויר:

לרוב אנחנו מטיילות בחודש מאי, יצא הדבר והטיול נקבע ליוני.

מזג האוויר היה חם מאוד כמעט כל הימים! זה לא מזג האוויר שאנחנו רגילות אליו בטיולים. 

בהרים לפעמים היה יותר נעים, אבל באזור האגמים ובאזור מילאנו היה חום אימים (30+ מעלות).

אינטרנט:

רכשתי חבילת גלישה אזורית של איירלו לאירופה וכך הייתה לי קליטה בכל המדינות שטיילנו.

גם כשעברנו אח״כ לקפריסין.

הקליטה הייתה ממש טובה ולא זכור לי שהיו מקומות ללא קליטה.

הטיול עצמו:

יום ג׳ - היום הראשון - 10.6:

נחתנו במילאנו בסביבות 8:00 ולאחר קבלת הרכב נסענו ישירות לשוויץ. 

בדרך עברנו בכביש אגרה A36 שבכניסה אליו שילוט גדול שזהו כביש אגרה והוא מצולם.

אין עמדות תשלום לכביש הזה.

יש להיכנס לאתר האינטרנט PedeMontana ולפתוח חשבון עם מספר לוחית הרישוי. כבר בעת פתיחת החשבון יש להזין את פרטי כרטיס האשראי, יבוצע חיוב בדיקה על סך 0 יורו כדי לבדוק את תקינות הכרטיס. לאחר מכן מסמנים וי על כך שהרכב שכור, בוחרים תאריכים שבהם הרכב היה אצלכם ורואים את החיוב הרלוונטי לכם ומשלמים. 

במעבר הגבול בין איטליה לשוויץ עצרנו וקנינו מדבקה לכבישי האגרה בשוויץ (ולא, זה לא נשמר משוכרים קודמים כי החברה מורידה את המדבקות בין השכרה להשכרה - שאלתי).

המדבקה היא שנתית ועלותה 40 פרנק, או 44 יורו אם קונים בצד האיטלקי.

מדביקים אותה למעלה בצד שמאל של השמשה הקדמית מבפנים.

אפשר גם לקנות מדבקה אלקטרונית דרך האינטרנט (אם כי ניסיתי ולא הצלחתי). 

בשוויץ היו לנו פקקים ארוכים שעיכבו אותנו בכמה שעות.

חווינו לא מעט כאלה במהלך הטיול אז יש לקחת בחשבון גם את זה בתכנון הטיול. 

באזור השעה 15:00 הגענו למעבר ההרים היפהפה קלאוזן. 

מעבר הרים חינמי עם נופים יפים וכמה מפלים מרהיבים, שהמפורסם מביניהם, והראשון שלנו במסלול הוא Stäubifall. 

חונים בחינם בחניה שליד תחנת הרכבל Ribi. לשים לב שיש חץ שמסמן את הכיוון לירידה קצת חדה בכביש צר וישר מגיעים לחניה. 

משם הליכה של כ40 דקות לפי הסימון עד המפל (לנו לקח שעה ורבע עם קצת עצירות).

הדרך מטריפה ביופיה עם נהר זורם לאורכה. היא כולה בעלייה אז יש לקחת את זה בחשבון, אבל מדובר בכביש עפר שטוח, רחב ונוח.

בעבר היה ניתן להגיע עם הרכב עד המפל אבל סגרו את זה ועכשיו רק למקומיים יש היתר לנסוע שם. 

המפל עצמו מרשים מאוד ונמצא במיקום שקט ופסטורלי. קסם של מקום! 

יש לציין שסביב המפל יש גדרות ואין גישה ישירה. מצלמים מרחוק. 

אגב, מהכביש הראשי יש נקודת תצפית על המפל, כך שגם מי שמתקשה בהליכה עדיין יכול להתרשם ממנו מרחוק. 

משם המשכנו למפל Berglistüber.

כמובן שבדרך היו כל מיני עצירות יפות לאורך הכביש. 

למיטיבי לכת יש אפשרות לעשות גם מסלול לאגם הקרחוני Griessseeli / Im Griess. 

המסלול למפל קליל מאוד, לוקח כ5 דקות בתוך יער מקסים ומגיעים למרפסת תצפית קרובה למפל. 

משם המשכנו למפל נוסף בשם Diesbachfall שגם הוא לא מצריך יותר מדי הליכה. 

יש כמה מקומות חניה דרך כביש גישה צר, 2 דקות הליכה מהמפל.

אפשר גם לחנות בחניה יותר גדולה ומסודרת ברחוב Staubenstrasse וזה 5 דקות הליכה למפל. 

המפל עצמו מאוד מרשים ואפשר לטפס במעלה שביל צמוד למפל ולהתקרב אליו. 

זו הייתה נקודת העניין האחרונה מבחינתנו בכביש הזה.

בסיום הביקור במפל הגענו כבר לשעת שקיעה (בעונה זו מחשיך בשעה 22:00), כך שנסענו ישירות למקום הלינה. 

יום ד׳ - היום השני - 11.6:

בשיטוטי בבית בגוגל מפות נתקלתי בגן בוטני חמוד וחינמי כרבע שעה נסיעה ממקום הלינה שלנו. 

המקום פתוח כל יום מ10:00 עד 17:00 ומאחר ופספסנו אותו אתמול, החלטנו להזיז קצת תכניות של היום ולבקר בו בכל זאת.

הגענו בין הראשונים, כרבע שעה לפני הפתיחה, והצלחנו למצוא חניה בקלות לפני שזו התמלאה במהירות.

הגן מקסים ביופיו וכל כך מטופח, כמו כל דבר בשוויץ.

היו פרחים מגוונים בהתאם לעונה, עצים, חממה, אגם קטן והרבה שבילים נחמדים ללכת בהם. 

נהנינו מאוד ולגמרי היה שווה את הזמן. 

משם המשכנו לאגם אלפיני קטן ולא כל כך מתויר בשם Talalpsee.

אפשר להגיע עד ממש קרוב לאגם בכביש גישה צר ומפותל שלוקח כ20 דקות נסיעה.

התפללתי כל הדרך שלא יגיע רכב ממול, אבל זה לגמרי היה שווה את זה!

האגם בצבע ירוק אזמרגד ומימיו צלולים להפליא! המקום שקט ורגוע. נתקלנו שם רק בכמה מקומיים.

הוא לא מאוד גדול ואפשר להקיף אותו, אך לנו לא היה מספיק זמן.

במקום ישנה גם מסעדה עם נוף לאגם.

לאחר הביקור באגם התחלנו בנסיעה לכיוון אוסטריה. בדרך נסענו לצד אגם Walensee הגדול והמדהים שסיפק לנו מראות מרגשים. 

לפני מעבר הגבול לאוסטריה עצרנו בתחנת דלק ורכשנו מדבקה עבור 10 ימים לכבישי האגרה בעלות 10 פרנק.

חשוב לא לפספס את המקום כי לאחר מכן לא ראינו עוד אופציות. 

מדביקים באותה צורה כמו המדבקה של שוויץ.

כמובן אפשר גם לרכוש אינטרנטית.

התכנון שלנו ליום הזה היה לעשות את מעבר ההרים הנופי סילברטה. 

בזמן ביקורנו הכביש היה בשיפוצים ולכן דווקא הצד שממנו הגענו במחוז פוראלברג, היה סגור ונאלצנו לעשות סיבוב ולהגיע מהצד השני. בניסיוננו, חשבנו לעבור במפל Balbierfall בעיירה  Gortipohl אך וויתרנו כשלא מצאנו את תחילת המסלול (גוגל מפות מביא לאזור פרטי). 

נסענו לצד של טירול, שם הכביש היה פתוח עד לאגם Vermuntstausee.

בדרך נסענו במנהרה שאינה נגמרת והעלתה בנו מחשבות לא נעימות.

בסוף ביציאה עוד היינו צריכות לשלם על התענוג הזה 12.5 יורו. 

הגענו לכניסה לכביש סילברטה ובגלל המצב הכניסה הייתה חינמית. 

הכביש מהמם! אך הגענו כבר בשעה די מאוחרת ולא הספקנו ליהנות ממנו כמו שתכננתי. 

נסענו לאגם Silvretta-Hochalpenstraße.

אחד היפים שהיו לנו בטיול!!! הצבע והשלוגיות עם ההרים מסביב זה הנוף שקונה אותי.

אם היינו מגיעות מוקדם כשאנחנו עדיין רעננות, היינו כנראה מקיפות את כל האגם.

במקרה הזה הסתפקנו בלעשות את חצי הדרך הקלה (פחות עליות וירידות משמעותיות) מהצד של המפל ועד קצה האגם ולחזור.

הדרך סיפקה לנו מראות מדהימים ומרחיבי לב.

סיימנו את הקפת האגם כבר קרוב לשקיעה, אבל היינו חייבות להמשיך עוד קצת לאגם Vermuntstausee, צילמנו כמה תמונות וחזרנו חזרה. 

כאן התחילה סאגה סביב מקום הלינה שלא ציפיתי לה.

לא סגרנו מקום לינה ללילה הזה מראש כי לא ידענו היכן נסיים את היום. 

לפני שנכנסנו לכביש ראינו הרבה מקומות לינה בדרך אז לא דאגנו.

מה שלא חשבנו עליו זה שבשעה 22:00 כמעט כל המקומות נסגרים לצ׳ק אין.

זה היה מדהים איך כמה דקות לפני 22:00 המפה של בוקינג הייתה מלאה באופציות לינה ובשניה פתאום כמעט כולם נעלמו.

בגלל שמחשיך רק בשעה 22:00 זה נתן תחושה שיש זמן.. 

בסוף מצאנו את עצמנו נוסעות עוד שעה שלמה למקום שמקבל 24 שעות וזו יצאה גם הלינה הכי יקרה שלנו בטיול על התמורה הכי מעטה.

מסקנה, גם בטיול מתגלגל ספונטני, לדאוג למקום לינה עד שעות אחה״צ. 

יום ה׳ - היום השלישי - 12.6:

פתחנו את הבוקר בנסיעה למרפסת תצפית על מפל שטובאי.

לפני 8 שנים עשינו את המסלול עצמו כולל כל המדרגות.

הפעם הסתפקנו במבט מרחוק על המפל והעמק. 

יש מגרשי חניה צמודים בחינם. 

המשכנו לאגם קטן בשם Winkelbergsee, שידוע בעיקר למקומיים. 

בערך 500 המטרים האחרונים לפני החניה זו נסיעה בדרך עפר (מתאימה לכל רכב) כשבתחילתה היה תמרור אין כניסה.

כבר באנו לעשות פרסה כאשר ניגש אלינו סבא מקומי ואמר לנו שאנחנו יכולות להמשיך לנסוע ללא חשש. 

בחניון העפר יש מקום לכמה מכוניות ומשם מתחיל מסלול בעלייה של כ15 דקות עד לאגם בדרך עפר רחבה.

האגם הזה היה אחד האגמים שהכי אהבתי בטיול. היה בו משהו קסום.

האגם מוסתר בין העצים וסביבו גם כמה מקומות ישיבה. 

זה כנראה היה מבין המקומות הבודדים שממש התקשינו לעזוב.

הרשינו לעצמנו לשבת, לנוח, להירגע וסתם לבהות בנוף שסביבנו. 

את האגם ניתן להקיף בקלות בערך כ10 דקות. 

באזור יש גם מתקני עץ לילדים. 

אחרי האגם נסענו לכיוון מעבר ההרים Timmelsjoch. 

בדרך עצרנו לתצפית על מפל Timmelstalbachfall. המפל היה מרשים מאוד.

רציתי להתקרב אליו, אבל מהיכן שעצרנו לא הייתה גישה לגדה השנייה של הנהר, שם היה המפל.

נאלצנו להסתפק בלרדת בשביל עד הנהר ולחזור חזרה. 

בדיעבד הבנתי שצריך לחנות באזור מסעדת Sahnestüberl בכדי להגיע למפל. 

מעבר ההרים Timmelsjoch הוא כביש נופי המשותף לאוסטריה ואיטליה.

מעבר הגבול נמצא על ההר בגובה 2,500 מטר. 

הגענו לכניסה לכביש ושילמנו 20 יורו על נסיעה בכיוון אחד לאיטליה.

אם רוצים לחזור לאוסטריה צריך לשלם עבור נסיעת הלוך חזור 28 יורו. 

הכביש הזה ללא ספק היה אחד היפים שנסענו בהם, וסביבו נבנה בכלל הטיול מלכתחילה. 

חיכיתי שנה שלמה בשביל להגיע בדיוק בזמן שבו הערכתי, כי אראה את המראות שנכספתי אליהם.

אך השנה הקדימו בפתיחת הכביש לעומת שנה שעברה וכך יצא שהגענו קצת באיחור. 

רציתי לנסוע בתוך נוף מושלג כמו שראיתי בתמונות, אך בשביל זה צריך להגיע ממש סמוך לפתיחת הכביש. 

בכל מקרה, הנסיעה והנופים עדיין היו מהממים! וזכינו לראות במקומות מסוימים קצת שלגים.

לדעתי הצד המרשים יותר והארוך יותר, נמצא דווקא באיטליה לכן כדאי לעשות את הכביש כולו.

מבלי לתכנן, הנסיעה למקום הלינה שלנו באיטליה, עברה גם היא בכביש הררי, יפה וחינמי וככה הרווחנו המשך נסיעה נופית. 

יום ו׳ - היום הרביעי - 13.6:

התעוררנו לבוקר קשה עם הידיעות מהארץ על פתיחת המלחמה עם איראן. 

דווקא להיום תוכנן המקום אולי הכי מתויר באיטליה - אגם ברייס, ואנחנו שעוד לא ממש עיכלנו את המתרחש, החלטנו להמשיך בתכנית. 

הגענו לאזור האגם בסביבות 9:30 בבוקר והחניות כבר היו די מלאות. 

כשאנחנו הגענו הייתה זמינה רק חניה P3 בעלות של 15 יורו. הכניסה לאגם בחינם. 

האגם גדול יותר ממה שציפיתי, ויפהפה מכל זווית שמסתכלים עליו. 

הוא גם הומה בטירוף! אני בד״כ פחות מתחברת למקומות כאלו, אבל זה באמת מקום שאסור לפספס. 

הקפנו את האגם במסלול רגלי של כ4 שעות כולל עצירות לאוכל וצילומים. 

המסלול אינו נגיש וכולל מדרגות. חלקו בעלייה. 

חלקו מוצל וחלקו לא. 

יש מקומות שאפשר להיכנס בהם למים וכמובן יש גם אופציה לשכור סירה ולשוט באגם.

יש תורים ארוכים אז כדאי לקחת בחשבון. 

בגלל שזה היה יום שישי, לא תכננו עוד משהו ליום הזה.

עצרנו להצטיידות בסופר עם כמה מצרכים בסיסיים לשבת וחזרנו לדירה. 

יום ש׳ - היום החמישי - 14.6:

כמובן שבתור שומרות שבת לא נסענו, אבל בעיירה בה לנו, היה מסלול רגלי מסודר, נעים וממש כיפי עם נופים יפים. המסלול עובר דרך היער, יש תצפיות, הנהר של העיירה זורם ליד, בקיצור חלום. 

במהלך היום היה חם לכן תכננו לצאת אחה״צ. 

הבעיה שתוך כדי המסלול התחילו פתאום רעמים חזקים וגשם לפרקים.

טיילנו כמה שיכולנו - בערך שעתיים, וחזרנו לדירה. 

יום א׳ - היום השישי - 15.6:

ביום הזה כבר התחלנו להיות קצת חרדות מכל המצב, זה השפיע על הטיול, אבל ניסינו עדיין להמשיך בתוכניות. 

התחלנו בנסיעה למעבר ההרים גרדנה ופרדוי. כמובן אי אפשר לפספס את תצורת הסלעים המפורסמת. 

רבות כבר דובר על מעברי ההרים האלו ולכן לא ארחיב.

יש שלל מסלולים שאפשר לעשות שם. רגליים, ברכבל, שילוב של השניים. 

היינו שם ביום ראשון והיו מלא אנשים. גם החניות היו מלאות. 

אנחנו החלטנו רק לנסוע ולעשות עצירות לצילומים איפה שהצלחנו. לא בכל מקום היה אפשר, ודווקא במקומות היפים החניות היו בתשלום ובשביל דקה שתיים של עצירה לצילומים העדפנו לא להתעסק עם זה. 

לאחר מכן נסענו לאגם מפורסם נוסף בשם Carezza. ללא ספק מבין היפים והמרשימים בטיול. הצבע שלו וההרים מסביב, פשוט הצגה!

בדרך עברנו דרך העיירה קאנזיי. עיירה ממש ממש מתוקה! אחת היפהפיות!

חנינו בחניה חינמית ולא בחניה בתשלום.

יש שם מקום ללא מעט רכבים ומשם יש שביל הליכה שיורד במשך כמה דקות בודדות לחניון בתשלום דרך גשר ומשם לאגם.

בירידה אין בעיה, אך העלייה בחזור קצת קשוחה ולא מתאימה לכל אחד. 

לי היה קשה. אמא מראש נשארה למטה ואספתי אותה עם הרכב. 

הקפנו את האגם במשך כשעה וחצי כולל עצירות לצילומים ונשנושים והמשכנו בנסיעה של כשעתיים למקום הלינה סמוך לאגם גארדה. 

יום ב׳ - היום השביעי - 16.6:

זה היה אמור להיות היום האחרון שלנו לטיול, אבל כמובן שטיסה חזור לא הייתה, אז המשכנו במסלול. הארכנו את השכרת הרכב ביום נוסף, אותו בילינו באזור האגמים לפני החזרה למילאנו. 

פתחנו את הבוקר באגם טנו. לגמרי שווה הגעה.

יש חניה לא מאוד גדולה במרחק 2 דקות הליכה מהאגם.

תשלום במדחן 2 יורו לשעה. הכניסה לאגם חינם.

בדיוק התחיל גשם זלעפות כך שביזבזנו חצי שעה מזמן החניה בלהסתתר מהגשם. 

כשנחלש קצת החלטנו רק ללכת להציץ על האגם ולחזור, אבל לאט לאט הגשם פסק לחלוטין ויכולנו לטייל בכיף.

הקפנו את האגם שמימיו בצבע טורקיז חלומי. לקראת הסוף כבר ממש רצנו כדי להספיק להגיע לחניה בזמן. שעתיים היו מספיקות בכיף. שעה וחצי היה לנו גבולי מאוד.

כמובן אם גם רוצים לרחוץ באגם כדאי לשריין אפילו יותר זמן חניה. 

נסענו לאגם לדרו והגשם חזר בעוצמה.

החלטנו לעשות את הפסקת הצהריים בתוך האוטו מול הנוף לאגם וככה ליהנות ממנו. 

האגם גדול ויפה מאוד. ביום נאה אפשר להסתובב קצת לאורכו, יש גם פינות ישיבה. מקום ממש נחמד!

לצערי לא הצלחתי לצלם.

המשכנו בכביש (שאני מקווה מאוד שלא היה כביש פרטי) קטן ויפה בין בתי העיירה הסמוכה שסיפק תצפיות מהממות על האגם לכל אורך הדרך עד שהגענו ליעד הבא שלנו - Cascata del Gorg d'Abiss.

יש חניה קטנה וחינמית בערך כרבע שעה מהמפל. מסלול די קליל (אם כי קצת בעלייה) ונעים מאוד בין העצים ולאורך הנחל, אל המפל שנסתר בחלקו בין נקיקי הסלע. אהבנו את המקום ממש! 

שימו לב שיש שלטי אזהרה על דובים באזור. 

לאחר הביקור במפל סיימנו את היום והתחלנו בנסיעה ללינה שלנו באזור ברגמו. 

יום ג׳ - היום השמיני - 17.6:

זה היה היום האחרון שלנו עם הרכב. מצד אחד רצינו לנצל אותו כמו שצריך, מצד שני כבר היינו עייפות משבוע טיולים אינטנסיבי. 

החלטנו לטייל במקום אחד לפני שניסע למילאנו. 

את המקום הזה מצאתי ערב לפני והוא הפך לאחד המקומות הכי יפים שהיינו בהם בטיול. 

נסענו אל Parco Valentino - Piani Resinelli. 

חנינו את הרכב בחניון בתשלום - יורו לכל שעה.

למודות ניסיון שמנו אקסטרה מטבעות לאקסטרה זמן כדי שנוכל לטייל בנחת (והיינו צריכות את זה). 

צמוד לחניה מתחיל מסלול של כ45 דקות בשביל נוח להליכה בתוך היער, אבל בעליה, אל מרפסת תצפית מהפנטת על אגם קומו!!

חשבנו שבתקופה מחוץ לעונה לא נפגוש בהרבה מטיילים, אבל מסתבר שהמקום כנראה די מוכר ובאו אפילו קבוצות תלמידים במסגרת טיול כיתתי. 

לקח לנו המון זמן להצליח להצטלם שם מבלי שיכנסו לנו לתמונות ואנשים שם לא ממש כיבדו בקטע הזה. 

אולי בתזמון קצת אחר, עם יותר פרטיות, היינו נהנות אפילו יותר, אבל עדיין מקום שווה במיוחד וממליצה ממש!

כשהגענו חזרה לרכב היינו צריכות לחשוב מה לעשות הלאה. 

זה היה אחד הדברים המייגעים בטיול הזה - חוסר הוודאות שאפף אותנו כל הזמן. 

מרגע פריצת המלחמה, כל יום ניסינו להבין מה לעשות עם עצמנו מחדש. 

היינו צריכות להחזיר את הרכב למחרת בבוקר בשדה התעופה במילאנו, אך עדיין לא היה לנו צפי חזרה לארץ ולא כל כך ידענו מה לעשות. 

החלטנו לסגור דירה שתהיה יחסית קרובה לשדה התעופה ומצד שני גם עם גישה נוחה לעיר ובעלות סבירה. מצאנו אחת כזו וסגרנו בתור התחלה לשני הלילות הקרובים, במחשבה שאם נראה שהיא מתאימה גם לשבת, נאריך את השהות.

היום יכולה להגיד שהדירה הזו הייתה ההחלטה הכי טובה שיכולנו לקבל.

בעל הדירה והעובדים היו מדהימים ברמות!

היה שם כל מה שהיינו צריכים, ובעיקר - תחושה של בית ואכפתיות ועזרה…

כל מה שהיינו צריכות במצב בו היינו ובמחיר ממש משתלם, שכשנתקעים בחו״ל מעבר למצופה זה פקטור משמעותי. 

זה הקישור למקום בבוקינג - Caprotti 6 בעיר מג׳נטה. 

בעל הדירה נקרא מיקלינו והוא באמת אחד המדהימים! כל כך חשוב לו שהכל יהיה בסדר, תמיד מתעניין שמרוצים מהשירות והכל טוב. בקיצור, ממליצה בחום ממש ממש!

עזבנו את אזור קומו ונסענו לאזור היהודי במילאנו, להצטיידות באוכל כשר ודברים לשבת.

מאוד נוח באזור גם עם רכב. יש חניה חינם בצידי הכביש. 

שטפנו את הרכב במקום לשטיפה עצמית. אני ממש מתחילה להשתפר בזה מטיול לטיול :).

לאחר מכן נסענו לדירה. 

החזות של הדירה נראית ישנה, בתוך חצר משותפת למספר בניינים ממש כמו בסרטים..

אבל אל תתנו לזה להרתיע אתכם מבפנים הכל משופץ וחדש והאזור נעים ותוסס (יש כמה דירות, אנחנו היינו בדירה במרכז העיר 5 דקות מתחנת הרכבת).

יום ד׳ - היום התשיעי - 18.6:

קמנו מוקדם בבוקר ונסענו לשדה התעופה. היינו צריכות להחזיר את הרכב עד 9:00 בבוקר. 

ההחזרה עברה חלק ב״ה. 

משם לקחנו אוטובוס לתחנה המרכזית במילאנו בעלות של 10 יורו לבן אדם. נסיעה של כשעה. 

טיילנו ברגל ברחבי מילאנו עד לאזור הקתדרלה. 

היינו בחלקים הפחות יפים של העיר וגם באלו שיותר. מילאנו נחמדה סה״כ אבל אין מה לעשות, ערים פשוט לא עושות לנו את זה (אלא אם כן זו ניו יורק :) ).

בשעה 15:00 (16:00 שעון ישראל) עצרנו והתבייתנו על האתר של בנק לאומי, לתפוס מקום בספינת החילוץ מקפריסין לישראל. למזלנו הצלחנו להירשם די בקלות. מיד לאחר שקיבלנו אישור, הזמנו טיסה ממילאנו ללרנקה לערב שלפני השייט. מחירי הטיסה אגב, קפצו בשניות. 

מיצינו את מילאנו ולקחנו את המטרו חזרה לתחנת מילאנו צ׳נטרלה ומשם רכבת לדירה.

מאותו רגע הייתה קצת הקלה. היה לנו לפחות צפי חזרה ויכולנו לתכנן את המשך הדרך. 

מאחר והדירה הייתה מעולה, הארכנו את השהות עד ליום הטיסה. בעל הדירה אפשר לנו צ׳ק אין מאוחר ואפילו שלח את אחד העובדים להסיע אותנו בחינם לשדה התעופה. באמת שאין דברים כאלו!

יום ה׳ - היום העשירי - 19.6:

התלבטנו רבות מה לעשות ביום הזה. 

נפשנו חשקה בעוד קצת טבע. חיפשנו לאן אפשר להגיע באמצעות תחבורה ציבורית. 

מצאנו את העיר Arona על שפת אגם מאג׳ורה.

הייתה רכבת מהתחנה ליד הדירה עם החלפה אחת, בערך כשעה ורבע נסיעה.

רכבת ההחלפה מגיעה ישירות ממילאנו צ׳נטרלה, כך שזה טיול שאפשר לעשות גם ממילאנו.

העיר יפה מאוד. נהנינו מאוד להסתובב בטיילת על שפת האגם וברחובות העיר. העיר שוקקת חיים, יש מסעדות, שייט, מגוון חנויות… אפשר לחפש עוד אטרקציות, אנחנו התמקדנו יותר בטיול רגלי.

יום ו׳ - היום האחד עשר - 20.6:

יום שישי הוא יום קצר. החלטנו לקחת אוטובוס לעיר הסמוכה ולטייל בטיילת הנהר שלאורכו. 

תחנת האוטובוס נמצאת ליד תחנת הרכבת. הכל היה מאוד נוח ובקרבת הדירה. 

הייתי רק משפרת את הזמינות. אוטובוס מגיע כל חצי שעה עד שעה, תלוי בשעה. 

כרטיסים אפשר לקנות בתחנת הרכבת או דרך האפליקציה ATM Milano לאחר הרשמה.

הנסיעה ארכה כ10 דקות באוטובוס.

טיילנו לאורך הטיילת עד שהגענו לעיר הסמוכה ומשם לקחנו את האוטובוס חזרה לדירה להתארגנות לשבת. 

יום ש׳ - היום השתיים עשר - 21.6:

את עיקר השבת העברנו מן הסתם בדירה. 

שער הכניסה לחצר היה חשמלי לכן קבענו מראש עם פרמנטה, מנהלת משק הבית, שבאה ופתחה לנו את השער ביציאה ובחזרה. 

טיילנו ברחובות הסמוכים לדירה. אפילו נתקלנו בפסטיבל מקומי. חשבנו לחזור לשם בצאת השבת אבל ירד גשם. 

יום א׳ - היום השלוש עשר - 22.6:

זה היה היום האחרון שלנו באיטליה ותחילתו של מסע החזרה הביתה, לארץ. 

רוב היום עסקנו בהתארגנות וטיסה, אך לא לפני שלקחנו את האוטובוס לסופר הענק שנמצא בפאתי העיר ורכשנו מתנות תודה למארחים שלנו.

טסנו עם אייר סייפרוס כי זו הייתה הטיסה היחידה. היה די בסדר. 

אל לימסול הגענו בשעה 00:30. 

את הלילה העברנו אצל חברה - אני ממש רואה בכל המקומות שהגענו אליהם להתארח כמתנות קטנות שנשלחו להקל עלינו במצב הלא פשוט שנקלענו אליו. 

יום ב׳ - היום הארבעה עשר - 23.6:

הגענו בבוקר לנמל לימסול והתחלנו בתהליך העלייה לאוניה. 

מעולם לא עשינו שייט כזה לפני כן. אני האמת די חששתי להרגיש לא טוב, להיתקע בלב ים..

זו באמת בחירה שעשיתי רק מחוסר ברירה. אמא דווקא די התלהבה מהרעיון . 

אחרי ביקורת דרכונים, קבלת מפתחות, בידוק בטחוני ועלייה לספינה הגענו אל החדר שלנו.

המזוודות כבר חיכו לנו מחוץ לדלת. 

החדר היה די צינוק, אבל ללילה אחד זה היה בסדר. 

החוויה בספינה הייתה דווקא ממש אחלה!

ארוחות כיד המלך, פעילויות, מסעדות (בתשלום), בריכה, סיפונים פתוחים עם נוף לים, חדר כושר…

סבלתי קצת מסחרחורות במהלך כל השייט כמעט, אבל חוץ מזה היה בסדר גמור. 

יום ג׳ - היום החמישה עשר - 24.6:

התבקשנו לעזוב את החדרים כבר בשעה 6 וחצי לערך. אכלנו ארוחת בוקר ותוך כדי קיבלנו הודעה שאנו נאלצים לעצור בים ולא להתקדם לישראל בגלל המצב בארץ. 

לאחר כשעתיים התחלנו שוב לשוט ואז התחלנו לקבל את הידיעות על הפסקת האש בישראל שנכנסה לתוקפה. 

הגענו בשעה טובה לנמל אשדוד ומשם שאטלים לתחנת הרכבת ורכבת בחינם לכל חלקי הארץ. 

חזרנו הביתה אחרי מסע לא פשוט, אבל עם הסתכלות חיובית שנמנע מאיתנו לחוות את המצב הנוראי ששרר בארץ וזכינו לחזור ישר להפסקת אש. 

מחזק מבחינתי את הראייה ש״כל מה שקורה, לטובה הוא קורה״.

כמובן שדאגנו למשפחה, והם לנו אבל תודה לאל כולנו עברנו את הסיטואציה בשלום.

לסיכום,

הייתה חוויה מדהימה ומלחיצה כאחת! 

טיילנו ב3 מדינות כשהעיקרית היא איטליה, אבל הכי יפה מבחינתי היא שוויץ (וגם הכי יקרה). 

חום אימים היה באזור מילאנו והאגמים. בהרים היה יחסית סביר. 

מודה שבהתחלה חשבתי אחרי כל מה שקרה שלא אחזור לאיטליה כל כך מהר, אבל האמת היא שכבר עכשיו אני מתחילה להתגעגע. 

מקווה שנהניתם לקרוא וניפגש בטיול הבא! :)