ניו אינגלנד בשלכת ההיית או חלמתי חלום - חלק א' פרטים טכניים

הקדמה:

על הטיול הזה חלמתי הרבה מאוד זמן, 6 שנים ליתר דיוק. בנובמבר 2015 טיילתי בניו יורק ושם פגשתי בשלכת בפעם הראשונה. זו הייתה התאהבות מיידית. הבטחתי לעצמי באותו זמן שאחזור לטיול שכולו בדגש שלכת ובזמן טוב יותר (בנובמבר אמנם עדיין הייתה שלכת יפה, אבל אחרי ה״פיק״). כשחזרתי לארץ התחלתי לחקור קצת על השלכת, וגיליתי שבמדינות ניו אינגלנד שבצפון מזרח ארה״ב, מתקיימת מדי שנה ״השלכת היפה בעולם״ כפי שהרבה אנשים מכנים אותה. הצבתי לי כמטרה להגשים את החלום הזה, רק לא חשבתי שזה ייקח כל-כך הרבה זמן.

בשנת 2017 הייתה לי אפשרות לממש אותו מבחינת תזמון ופניות, אבל לא מצאתי פרטנרית ובאותם ימים ׳לבד׳ לא היה בא בחשבון.

אח״כ כבר נכנסתי לעבודה קבועה, וחופשה ארוכה הצריכה מבחינתי סיבה טובה כדי לבקש. החלטתי שיום הולדת 30 זו סיבה מספיק טובה וחיכיתי בסבלנות כל השנים שהוא יגיע :).

כמובן שבאותו זמן לא חשבתי בכלל על קורונה וקשיים נוספים שהתעוררו עם הזמן. לאור המצב, הבנתי שעומדות לפניי שתי אופציות:

1. לדחות את הטיול - אבל מי יודע כמה זמן הקורונה עוד תישאר איתנו ואילו קשיים עוד יתעוררו בעתיד. בנוסף, השנה חודש אוקטובר יצא ״נקי מחגים״ ולי בתור דתייה זה היה יתרון עצום (לא יורדים לי ימי טיול על חגים, ולא צריכה למצוא פתרון איפה למצוא קהילה יהודית לחגוג איתה) וגם היה דיבור על שלכת מאוחרת שמתאימה לי בדיוק לתאריכי הטיול.

2. להוציא את הטיול הזה אל הפועל לבד.

החלטתי ללכת על אופציה שתיים למרות כל החששות מהמצב, ולמרות שלא טיילתי לבד בחו״ל לפני כן. אם לומר את האמת, עד היום אני לא לגמרי מאמינה שבאמת עשיתי את זה, אבל הרצון להגשים את החלום היה כל-כך חזק שהוא ניצח כל מה שעמד מנגד! והרבה עמד מנגד… נאלצתי לעשות הרבה ויתורים, אבל בסופו של דבר אני לא יכולה להגיד שאני מצטערת על זה.

להשיג תמיכה לצעד הזה, לא היה פשוט. המשפחה והחברות חששו מאוד ובהתחלה ניסו להניא אותי מזה, אך מרגע שראו שאני נחושה בדעתי הם השתדלו לתמוך ולעזור בכל.

מטבע הדברים, הסיכום הזה יכלול גם טיפים על הקורונה וטיפים למטיילים לבד, לצד טיפים על מקומות ושלכת.

פרטים טכניים:

טיילתי ב3 השבועות הראשונים של חודש אוקטובר מה3-21 לאוקטובר.

קורונה:

נכון לזמן שבו טסתי נדרשו:

הלוך:

1. דרישת ארה״ב לבדיקת קורונה PCR שלילית מה3 ימים שקדמו למועד הטיסה (לפי ההמראה ולא הנחיתה כמובן). בשונה מההנחיה של 72 שעות, הטווח של ה3 ימים גדול יותר ומאפשר יותר גמישות בשעת ביצוע הבדיקה.

את הבדיקה עשיתי בסניף be של שופרסל. זה היה לי נוח כי זו האפשרות שהייתה הכי קרובה לביתי. ובנוסף, רציתי במילא לאסוף משם את כרטיס הפספורטקארד שרכשתי (פירוט בהמשך).

הבדיקה עצמה הייתה מהירה ואת התוצאות קיבלתי תוך 3 שעות. באמת שאפו להם על הזריזות!

2. הצהרת נוסע יוצא של משרד הבריאות הישראלי. ממלאים אותה באתר האינטרנט של משרד הבריאות החל מ24 שעות לפני הטיסה ומטה. בגלל שהטיסה הייתה במוצאי שבת, מילאתי את הטופס לפני היציאה לשדה וקיבלתי באותו רגע אישור למייל אותו יש להציג בצ׳ק אין בשדה.

3. הצהרת בריאות אמריקאית. ממלאים טופס קצר שאותו אמורים למסור בצ׳ק אין.

בפועל מה שביקשו ממני בצ׳ק אין זה רק לראות תוצאות בדיקת קורונה שלילית ואת הצהרת הנוסע היוצא של משרד הבריאות.

אך שימו לב שההנחיות משתנות כל הזמן ויש לברר סמוך לטיסה מה ההנחיות העדכניות. למשל, נכון לכתיבת שורות אלו, רק מחוסנים ב2 חיסונים לפחות, יכולים להיכנס לארה״ב ונדרש להציג תעודת מתחסן בצ׳ק אין. זה אומר שמחלים עם חיסון אחד לא יכול נכון לעכשיו להיכנס לארה״ב.

חזור:

1. דרישת ישראל לבדיקת PCR שלילית מה72 שעות שקדמו לשעת ההמראה של הטיסה או בדיקת PCR חיובית מהשלושה חודשים האחרונים ובתנאי שעברו 11 ימים מיום הבדיקה. ברחבי ניו יורק פרוסות הרבה מעבדות ניידות של חברת LABQ, בהן ניתן לבצע בדיקות קורונה חינם (גם לתיירים). יש להיכנס לאתר האינטרנט שלהם ולבדוק מיקום ושעות פתיחה. הם מתחייבים לתוצאות תוך 24 שעות. אני ביצעתי את הבדיקה במנהטן באזור הטיימס סקוור. סורקים את הברקוד וממלאים את כל הנתונים באתר האינטרנט. מי שאין לו סים עם אינטרנט, הם מפנים אותו לחנות קרובה עם WiFi. שימו לב שנדרש לספק כתובת אמריקאית (אפשר גם של המלון). יש להגיע עם תעודה מזהה (רישיון/דרכון) כי צריך לסרוק את התמונה שבתעודה. מילאתי את כל הנתונים כולל מספר הדרכון והכל הופיע לי בדף התוצאות בלי בעיה. את התוצאות קיבלתי תוך פחות מ24 שעות. עשיתי את הבדיקה ב13:00 וקיבלתי תוצאה ב7:00 בבוקר שלמחרת.

החל מה26/11/21 ניתן להיכנס לארץ גם עם בדיקת אנטיגן שלילית מה24 השעות האחרונות. הבדיקה צריכה להיות ממעבדה מורשית, ולא בדיקה ביתית. כל אחד רשאי לבחור בין בדיקת אנטיגן או בדיקת PCR לשיקוליו.

2. הצהרת נוסע נכנס של משרד הבריאות הישראלי. כמו בהלוך, גם כאן נדרשתי למלא את הטופס החל מ24 שעות לפני הטיסה ומטה (כיום זה כבר 48 שעות). שימו לב, ברגע שממלאים את ההצהרה, מקבלים שעה שעד אליה הטופס תקף. בגלל שלפעמים יש עיכובים בטיסות, עדיף למלא את הטופס כמה שיותר סמוך להגעה לשדה. ברגע שמסיימים למלא, מופיעה אפשרות לשלם מראש לבדיקת הקורונה שנדרשים לעשות בעת הנחיתה בנתב״ג. מומלץ מאוד לשלם מראש - חוסך כסף (המחיר נמוך יותר) וזמן בשדה.

3. בדיקת קורונה PCR לאחר הנחיתה בנתב״ג. הבדיקה מתבצעת אחרי איסוף המזוודות ולפני היציאה מהשדה. יש הרבה עמדות וזה מתנהל די מהר. כמובן מי ששילם מראש ניגש ישר לעמדות ומי שלא, צריך לעמוד בתור ולשלם קודם. בסוף הבדיקה מקבלים צמיד כמו של בי״ח שמעיד שנבדקת, וביציאה עומדים מאבטחים שבודקים זאת. מי שמחוסן 3 חיסונים או 2 בתוקף או מחלים בעל תו ירוק, נדרש לבידוד רק עד לקבלת תוצאה שלילית או עד שעוברות 24 שעות מרגע הנחיתה, המוקדם מביניהם.

שוב, ההנחיות יכולות להשתנות ולכן מומלץ להיכנס לאתר משרד הבריאות, שם נמצא המידע הכי נכון ועדכני.

מסיכות ו"תו ירוק":

מסיכות הן חובה בכל שדות התעופה ובתחבורה הציבורית. זהו חוק פדרלי וחוזרים על זה שוב ושוב במערכות הכריזה. בניו יורק החל מספטמבר החל "תו ירוק" ובמקומות סגורים נדרש להציג תעודת מתחסן + תעודה מזהה ולשים מסיכות. החיסונים הישראליים מתקבלים. בשאר המקומות - סופרים, חנויות וכו'... הייתה יותר המלצה למסיכות מאשר דרישה. חלק מהחנויות ניהלו מעקב על מספר השוהים בחנות ולפעמים היו תורים. בכניסה לכל חנות היו רשומות ההנחיות שלהם, כך שזו לא בעיה. במסעדות לא ישבתי אז אין לי מידע על איך זה מתנהל שם. רוב הזמן טיילתי בטבע ושם לא הרגשתי את הקורונה כלל, אך גם במקומות יותר פופלאריים שמתי מסיכה בשביל עצמי.

ביטוח רפואי:

ביטוח רפואי לצורך נסיעה לחו״ל הוא תמיד חשוב בכל טיול ובכל תקופה, אבל בתקופת הקורונה, ביטוח טוב הוא הכרחי! בד״כ אני סוגרת ביטוח דרך קופ״ח, אבל הפעם ממש עשיתי מן סקר שוק ובדקתי כמה ביטוחים. מה שהיה בעיקר חשוב לי זה כיסוי הוצאות במקרה של הידבקות בקורונה בחו״ל (הוצאות בידוד, דחיית טיסה וטיפול רפואי במקרה הצורך). הכיסוי הטוב ביותר שאני מצאתי היה בפספורטקארד. היתרון הנוסף מבחינתי היה שבמקרה הצורך משלמים בכרטיס אשראי שמקבלים מהם, ולא צריך להוציא כסף מהכיס ואז להתעסק עם בקשות להחזרים. לצערי לראשונה בטיול בחו״ל נדרשתי להפעיל את הביטוח (לא קשור לקורונה, ארחיב על זה בסיפור טיול), והכל התנהל בצורה הכי פשוטה וטובה שאפשר. יצרתי קשר עם נציגה של פספורטקארד באמצעות הוואטסאפ. בתוך דקות קיבלתי מענה. ציינתי מה קרה ואיפה אני נמצאת, ופשוט הטעינו לי את הכרטיס כך שיכולתי ללכת למרפאה לבחירתי (לא הייתי כפופה לרופא או מרפאה ספציפיים שעובדים איתם). במרפאה פשוט נתתי את הכרטיס שלהם וזהו. יש לשים לב שניתן להשתמש בכרטיס החל מ10 דקות לאחר ביצוע ההטענה ועד 24 שעות. יש לשמור קבלות וסיכום ביקור.

את הכרטיס כאמור אפשר לאסוף לפני הטיול בסניפי be או בעמדה בטרמינל בנתב״ג. אין צורך לתאם מראש.

טיסות:

בזמן שטסתי ארה״ב עדיין לא פתחה את שעריה לתיירים מאירופה ולכן היו רק טיסות ישירות. האמת, בגלל הקורונה גם העדפתי פחות להתחכך עם אנשים בשדות שונים ובטיסות שונות ולכן האופציה הישירה דווקא התאימה לי. בחרתי באל על כי הרגשתי יותר בטוחה גם בגלל התקופה וגם בגלל שהייתי לבד.

הטיסות היו בסה״כ בסדר גמור. החזור היה יותר טוב מההלוך. הטיסה בהלוך הייתה במוצ״ש והייתה מלאה. היו נוסעים שאיחרו אז התעכבנו ביציאה, אבל עדיין הגענו בזמן. היה ניסיון להקפיד על כל הנחיות הקורונה. הדיילים הקפידו להעיר על מסיכות. חיטאו את השירותים בתדירות מאוד גבוהה! היו שתי ארוחות חמות במהלך הטיסה - בשרית בערב וחלבית בבוקר. יחסית לאוכל מטוס היה בסדר. בנחיתה שוב התעכבנו כי היה נוסע שסירב לשים מסיכה והזמינו לו משטרה. בחזור הטיסה לא הייתה מלאה ולמזלי קיבלתי ספסל שלם לעצמי ויכולתי להצליח לישון (מה שבהלוך לא הצלחתי). הטיסה גם יצאה בזמן והגיעה בזמן. כמעט ולא הרגשתי אותה.

בקיצור, למרות מה שאומרים על אל על, באמת היה בסדר.

שכירת רכב:

בעקבות הקורונה מחירי השכרות הרכבים הרקיעו שחקים. מי שמזמין מספיק זמן מראש יכול להרוויח הפרשים של מאות שקלים. בדקתי דילים באתרים השונים כל הזמן, אבל בגלל כל החוסר ודאות סביב הטיול, סגרתי רק כמה שבועות לפני וכמובן שהמחירים כבר היו גבוהים יותר. בדיעבד, היה מיותר לחכות. דמי הביטול זניחים (15 דולר) ואפשר לבטל עד 24 שעות לפני.

בסופו של דבר סגרתי דרך אופרן באלאמו. בחרתי רכב הדומה לטיוטה קורולה כולל ק״מ ללא הגבלה וביטוח ביטול השתתפות עצמית גם על צמיגים, שמשות ומראות. ביטוח שירותי דרך (איבוד מפתחות, פנצ׳ר וכו׳…) אינו כלול במחיר ויש לרכוש אותו בנפרד, אם רוצים, בעת לקיחת הרכב.

כדי לאסוף את הרכב יש לנסוע מהטרמינל ברכבת הAir Train אל מתחם השכרת הרכבים.

בדלפק אני בחרתי להוסיף את ביטוח שירותי הדרך, לדעתי זה משהו שממש לא כדאי לקחת סיכון ולוותר עליו. אבל כמובן כל אחד ושיקוליו. שימו לב שנדרש לתת גם כתובת אמריקאית בעת איסוף הרכב.

לאחר שמסדירים את כל העניינים בדלפק, יוצאים לחניון ושם יש נציגים שמקצים את הרכבים. קיבלתי ניסאן ורסה ששרד את כל מה שהעברתי אותו באופן מפתיע :). אם יש שריטות או פגיעות כלשהן ברכב צריך לדווח לשומר/ת ביציאה מהחניון.

מבחינת חברת ההשכרה הייתי מאוד מרוצה! למחרת ההשכרה הם שלחו לי מייל שאליו כותבו כל אנשי השירות הרלוונטיים בחברה, ורשמו שבכל עניין פשוט להגיב למייל הזה ״השב לכולם״ ומי שזה התחום שלו יגיב. השתמשתי בזה פעמיים בקשר למכשיר האיזי פס וכבישי האגרה וקיבלתי מענה בתוך דקות ספורות, אפילו שהשעה הייתה לפנות בוקר! באמת באמת שירות מדהים!

את הרכב מחזירים לאותו מקום ויש נציג שעובר על הרכב ואומר אם הכל בסדר או לא. בסוף מקבלים חשבונית סופית למייל כאישור לסיום העסקה, אם יש בעיה כלשהי יצורף שם החיוב הנוסף.

כבישים ונהיגה:

הכבישים לרוב מאוד נוחים לנהיגה. יש את הכבישים המהירים, מה שנקרא highways, כבישים רגילים סטנדרטים וגם כבישי עפר שנתקלתי בהם הרבה, בעיקר בוורמונט (אבל לא רק).

חלק מהכבישים המהירים הם כבישי אגרה. נתקלתי בהם בעיקר בניו ג’רזי. המדינה הזו מלאה בכבישי אגרה. התשלום על הכבישים האלו מתבצע במזומן במסלולים הייעודיים או באמצעות כרטיס האשראי דרך מכשיר האיזי פס. בד״כ אם שוכרים רכב מקבלים את המכשיר עם הרכב. אם רוצים להשתמש בו צריך להפעיל אותו ע״י סיבוב המכשיר. באלאמו עלות המכשיר הייתה 3.95 דולר ליום שימוש (יום שנוסעים בו בכביש אגרה) עד תקרה של 5 ימי שימוש ואז משלמים 19.75 דולר עבור כל משך ההשכרה. המחירים לפני מיסים. על זה כמובן מוסיפים את תשלום כבישי האגרה. לכל כביש עלות אחרת וזה כמובן גם תלוי במרחק שנוסעים בכביש. את החשבונית מקבלים בתום 5 ימי עסקים מסיום ההשכרה בקישור למייל, וחברת ההשכרה מחייבת ישירות את כרטיס האשראי. בהתחלה לא חשבתי להשתמש במכשיר, אלא לשלם במזומן, אבל כבר ביציאה מהשדה בניוארק נכנסתי לכביש אגרה ולא ראיתי מסלול של מזומן אז הפעלתי את המכשיר. בדיעבד, החלטה נכונה שחוסכת תורים וזמן. במיוחד כי שהיתי בסוף הטיול בניו ג׳רזי ונסעתי בהרבה כבישי אגרה. מה שכן, לפעמים הכל היה בסדר והיה רשום לי go easy pass ולפעמים קיבלתי הודעות שגיאה toll unpaid. פניתי לחברת ההשכרה במייל, כמו שרשמתי למעלה, והם הרגיעו אותי שהכל בסדר, לא אקבל קנסות ואשלם רק מה שנדרש וכך היה. בסוף הטיול קיבלתי חיוב של כ60 דולר כולל דמי שימוש במכשיר - עם פירוט איפה נסעתי, מתי ומה העלות על כל נסיעה.

הנהיגה בכבישים לרוב מאוד נוחה ורגועה, אבל לוקח קצת זמן להתרגל להבדלים.

למשל, הנהיגה אצלם היא במיילים ולא בק״מ. מה שאומר שבלוח מחוונים רואים את מהירות הנסיעה במיילים. זה יכול מאוד לבלבל בדקות הראשונות.

בנוסף, פניות בצומת מרומזר:

1. בפנייה שמאלה ברמזור, כשיש אור ירוק, למכוניות ממול יש גם ירוק וצריך לתת להן זכות קדימה. אלא אם כן האור הירוק ברמזור הוא בצורת חץ ואז רק לפונים שמאלה יש ירוק ואפשר לפנות בלי צורך במתן זכות קדימה. כמובן עדיין כדאי תמיד להסתכל ולבדוק שהשטח פנוי.

2. פנייה ימינה לרוב מותרת גם באור אדום. יש לבדוק קודם שהצומת פנוי ואז ניתן לפנות. אם אסור לפנות ימינה באדום, יהיו שלטים ברורים שאוסרים זאת No turn on red. אם אתם ראשונים ברמזור ויש לכם ספק ואתם חוששים, פשוט עצרו והמתינו לירוק. מקסימום יגיע מישהו אחריכם ויצפצף לכם. כך תדעו שמותר לפנות.

מבחינת מהירות נסיעה, יש להקפיד כמובן לנסוע לפי המהירות המותרת. יש שילוט כל הזמן. מהניסיון שלי, רוב הנהגים לא הקפידו על זה, אבל אני חושבת שבתור תיירים ממש לא כדאי לקחת סיכון. יש מצלמות מהירות ויש גם ניידות סמויות בלי שום סימון עליהם. אם שוטר ביקש מכם לעצור, שבו באוטו עם ידיים על ההגה וחכו ברכב עד שהוא יפנה אליכם. בשום פנים אין לצאת מהרכב. שימו את הידיים תמיד במקום גלוי, בלי תנועות פתאומיות ודברו בנימוס. בארה״ב זה ממש לא משחק ואתם לא רוצים להסתבך על שטויות.

בכבישים המהירים בד״כ יש כמה נתיבים, השתדלו לשמור על הימין. רכבים אחרים שנוסעים מהר מדי פשוט יעקפו. בכבישים הקטנים עם נתיב אחד, כשהרכב מאחור ירצה לעקוף, לרוב הוא ממש יצמד אליכם במטרה לסמן לכם שתעצרו ותתנו לו לעקוף בהזדמנות הראשונה שתתאפשר לכם. אל תשחקו משחקי אגו ופשוט רדו לשוליים במקום אפשרי ובטוח ותנו לו לעקוף.

ניווט:

לקחתי מכשיר נייד ישן נוסף שתפקד כנווטן שלי בטיול.

ניווטתי באמצעות 3 אפליקציות שונות:

היר וי גו Here We Go - הורדתי את המפות מראש והשתמשתי בה ללא צורך באינטרנט. אני אוהבת בעיקר שהיא מצפצפת לי כשאני עוברת את המהירות המותרת, זה מאוד מקל. אבל היא אהבה לקחת אותי תמיד דרך כבישים קטנים צדדיים וכבישי עפר, שאמנם היו מאוד יפים, אבל גם האריכו לי מאוד את הדרך וגם לא תמיד היו ידידותיים לרכב. בנוסף, לפעמים היו מקומות שהיא לא הצליחה למצוא אופליין.

גוגל מפות – גם כאן הורדתי את המפות מראש וניווטתי לרוב אופליין. היתרון היה למצוא הרבה מקומות יותר בקלות וגם דרכים יותר סימפטיות.

וויז Waze - בעיקר בימי הטיול האחרונים, באזור ניו ג'רזי שם היו פקקים. בוויז השתמשתי בפלאפון הראשי שלי עם הסים והאינטרנט.

לינה:

את כל מקומות הלינה סגרתי מראש בארץ דרך בוקינג. ככל שמקדימים להזמין, מקבלים מחיר טוב יותר. יש לקחת בחשבון גם שזו עונה מאוד מבוקשת באזור ניו אינגלנד. באים הרבה אוהבי שלכת מכל העולם וגם מתוך ארה״ב עצמה. מקומות טובים נחטפים מהר (מניסיון)! עצה שלי, התחילו בתכנון כמה שיותר מוקדם. חפשו מקומות עם אפשרות ביטול בחינם וללא צורך בתשלום מקדמה. כך גם תוכלו להבטיח לכם מקום טוב במחיר טוב, וגם תוכלו להישאר גמישים במקרה של שינויים.

מקומות הלינה שלי היו מאוד מגוונים, החל במלונות מצוינים של 4 כוכבים, לודג׳ים נחמדים ואפילו בקתה ומוטל. בדיעבד, כשאני מטיילת עם שותפה מקום הלינה פחות משנה, אבל בטיול לבד למקום הלינה יש משמעות מאוד גדולה! הרבה יותר נחמד להגיע בסוף יום למלון מפנק ולהרגיש בטוחה, מאשר להגיע למוטל, לפחות בהרגשה שלי.

טיפ ממני למטיילת הבודדת (נראה לי שזה פחות עניין אצל המטייל הגבר) - אם את לא בטיול תרמילאים שישנים בהוסטלים וכאלה, ממליצה בחום לא להתפשר על מקום הלינה ולקחת מלון טוב מרשת מלונות מוכרת וביקורות טובות, גם במחיר עלות גבוהה יותר. מהניסיון שלי, זה פשוט עושה מצב רוח טוב יותר, ובטיול לבד צריך את הדברים הקטנים האלו שמעלים את המצב רוח, ולא להגיע לחדר ולהתבאס ורק לחכות לעוף משם. בטח ובטח אם יש גם עניין של הרגשת בטיחות.

כסף:

בד״כ אני מתנהלת בטיולים בחו״ל רק במזומן, אבל בטיול כזה ארוך שיש בו גם הרבה הוצאות, נדרש גם כרטיס אשראי, כי פשוט קשה ולא כדאי לסחוב כל-כך הרבה מזומן. מה גם, שצריך להצהיר עם כמה מזומנים נכנסים לארה״ב, ויש הגבלה ל10,000 דולר. בפועל, השתמשתי יותר באשראי מאשר במזומן. זה היה הרבה יותר נוח, ויש גם מקומות שמקבלים רק אשראי. לדוגמה, יצא לי להגיע לתחנות דלק לא מאוישות שניתן לשלם בהן רק באשראי. בנוסף, במקומות הלינה פשוט חייבו את האשראי שנתתי בעת ההזמנה. בחלק מהמקומות גם חוסמים באשראי סכום מסוים לערבון, שמשתחרר אחרי כמה ימים אם הכל בסדר. רק שימו לב שאתם זוכרים את הקוד הסודי. ברוב המקומות נדרשתי להקיש אותו.

סים:

לפני הטיסה חקרתי את הנושא הזה די לעומק. התלבטתי בשאלה שעולה אצל כולם - האם לנסוע עם חבילה/סים מהארץ או לרכוש שם. אז באמת שיש הרבה אופציות:

1. לרכוש חבילת שיחות ואינטרנט מספק הסלולר שלכם. היתרון שזה מופעל כבר ברגע הנחיתה ביעד. בד״כ יעלה בסביבות ה150-200 ש״ח, מוגבל בזמן (שבוע/שבועיים) והתמורה לדעתי לא תהיה מוצדקת.

2. רכישת סים גלובלי עם אינטרנט מהארץ גם כן באזור ה150 ש״ח. בד״כ מאפשר 5 ג’יגה של גלישה, אך ללא שיחות (יש כמובן וואטסאפ). היתרון שוב, שאפשר להחליף את הסים כבר במטוס או בשדה וליהנות מגישה לאינטרנט ישר בנחיתה. יתרון נוסף , שגם אם לא ניצלת את כל נפח הגלישה, היתרה נשארת לשימוש בטיול הבא. הסים בתוקף עד 3 שנים מרגע ההפעלה.

3. רכישת סים מקומי בחו״ל. נקרא תוכנית prepaid ותקף לחודש. לרוב הפתרון הכי זול ביחס לתמורה, אך קצת יותר מסורבל. נדרש להגיע לחנות מקומית ולרכוש את הסים. מה שאומר שמרגע הנחיתה ועד אז אין אינטרנט ושיחות. לפעמים יש דוכנים בשדה שאפשר לקנות שם, אבל לא בכל שדה יש (בניוארק אין), וזה גם פחות משתלם מבחינת מחיר. חיסרון נוסף, גוזל זמן על אקטיבציה, ולפעמים הסים המקומי לא עובד במכשיר שלנו. זה יכול להיות כאב ראש גדול אם לא באים מוכנים ובודקים מראש אם המכשיר תומך. אז מה היתרונות? לרוב זול יותר, יש כמה תוכניות לבחירה והיתרון הכי משמעותי עבורי - כולל שיחות והודעות למספרים מקומיים ללא הגבלה + דקות שיחה מוגבלות לישראל ועוד יעדים ללא צורך באינטרנט. יש כמה חברות שאפשר לרכוש מהם את הסים. לדוגמה, Verizon, T-mobile, AT&T וריזון נחשבת עם הקליטה הכי טובה, אבל לא תמיד זה יעבוד עם מכשירים ישראלים. השתיים האחרות די דומות.

אני באופן אישי הייתי לחוצה על נפח הגלישה ורציתי כמה שיותר כדי לא להיתקע. תיכננתי לעשות הרבה שיחות לארץ דרך הוואטסאפ, ובמיוחד שהייתי לבד לא רציתי לקחת סיכון. היה חשוב לי מאוד גם שתהיה לי יכולת להתקשר למספרים אמריקאים בלי בעיה. אז הלכתי על אופציה 3 ועל AT&T כי הם הציעו חבילת גלישה של 15 ג’יגה וזה מה שהערכתי שאצטרך. זה עלה 40 דולר + 15 דולר אקטיבציה + מיסים = סה״כ 60 דולר. בדיעבד, יכולתי לרכוש את החבילה של ה10 ג’יגה ב30 דולר. וגם זה יותר מדי. בפועל השתמשתי רק ב4 ומשהו ג’יגה (כשבתחילת הטיול עוד נזהרתי ״לבזבז״ ואחרי שראיתי את הקצב השתמשתי יותר חופשי). את הסים רכשתי בחנות במנהטן ברחוב 34. הבחור שנתן לי שירות היה ממש אחלה. יש לי מכשיר אייפון די חדש ועם אייפונים זה עובד יותר טוב. תהליך האקטיבציה לקח קצת זמן. בהתחלה זה לא עבד, עד שהבנו שזה לא יכול לעבוד על רשת דור 5, רק על דור 4. ברגע שבחרנו את זה בהגדרות הכל הסתדר. הוא לא לקח לי כסף עד שלא הכל עבד כמו שצריך. אבל כל התהליך ארך כחצי שעה אז קחו בחשבון.

מזג אוויר ושלכת:

בד״כ בעונה הזו של השנה כבר מתחיל להיות קר ויש גם לא מעט ימי גשם. למזלי, נהניתי ממזג אוויר מושלם!!! חוץ מיום יומיים שהיה קצת טיפטוף, בכל הימים הייתה שמש נעימה. גם המעלות היו נאות ונעו סביב ה20 כל הימים כמעט. מאוד לא מובן מאליו בטיול של 3 שבועות. עד כדי כך שחצי מהבגדים שהבאתי איתי בכלל לא לבשתי כי הם היו חמים מדי :).

מבחינת שלכת - ברוב המקומות שהייתי בהם השלכת הייתה ממש לפני השיא או בשיא עצמו. נהניתי מצבעים מדהימים כמעט כל הטיול! בגלל מזג האוויר החם יחסית, השלכת השנה קצת התאחרה וההתפתחות שלה הייתה איטית ולכן נמשכה על פני זמן רב יותר. התפילות שלי נענו ובהחלט שיחק לי המזל!

תכנון מסלול וחיפוש מידע:

במשך שנים עקבתי בפורום צפון אמריקה כאן בלמטייל אחרי פוסטים שהתפרסמו על ניו אינגלנד, אז הכרתי פחות או יותר את רוב המקומות הבולטים. את המסלול עצמו התחלתי לבנות כ4 חודשים לפני הטיול. השתמשתי כמובן בהמלצות בפורום, אך גם עשיתי עבודת מחקר משלי. חפרתי כל פינה ופינה בגוגל מפות וחיפשתי מוקדי עניין. ביצעתי חיפושים בגוגל, קראתי כתבות בעברית ובאנגלית, התחברתי לקבוצות מקומיות בפייסבוק ושאבתי משם כל פיסת מידע שיכולתי. השלד של הטיול היה בנוי עם עוגנים של מקומות הלינה שהוזמנו מראש, אך מוקדי העניין השתנו מדי פעם בהתאם למידע החדש שאספתי. בפועל, היו שינויים גם תוך כדי הטיול. בד״כ אני מאוד נוטה להיצמד לתוכנית ואני מרגישה תחושת פספוס כשאני נאלצת לוותר על דברים, אבל לטיול הזה באתי בגישה אחרת. יש משהו בלבד שמחייב אותך להיות קשובה יותר לעצמך, להבין שיש דברים שלא שווים את הסיכון. גם התחושה וההסתכלות על הדברים היא אחרת. עשיתי מה שהרגיש לי לנכון באותו זמן, גם אם זה אומר לוותר על דברים. הכל היה יותר באיזי, בתחושה שכל מה שאספיק יהיה בסדר, וגם מה שלא זה בסדר.

מבחינת התאריכים שלי ותזמון השלכת, הכי נכון היה לי לעשות טיול מעגלי עם כיוון השעון, שמתחיל מניו ג’רזי אל הרי האדירונדק במדינת ניו יורק, ממשיך אל ורמונט, ניו המפשייר, מסצ’וסטס, קונטיקט וחוזר אל ניו ג’רזי.

זהו לכרגע מבחינת פרטים טכניים.

בפרק הבא, השבוע הראשון לטיול.