צפון ארה"ב בעונה הירוקה - חלק א'

הקדמה:

האביב בארה״ב תמיד קסם לי. פריחת הדובדבן המפורסמת בסנטרל פארק, פריחת הטוליפים והמפלים השוצפים אחרי הפשרת השלגים הניעו אותי להזמין כרטיסי טיסה ולזכות בשבועיים של ניתוק ושקט.

התקופה היא סוף אפריל-תחילת מאי (24.4-8.5).

שבוע אחד התמקדתי יותר בערים - ניו יורק סיטי, פילדלפיה ו-וושינגטון.

ובשבוע הנוסף התמקדתי בטבע - פריחות, אגמים, תצפיות והמון מפלים. המטרה הייתה לבקר במפלי הניאגרה, והרכבתי לעצמי מסלול רכוב מעגלי שיוצא מניו ג’רזי ומגיע למפלים (כולל הצד הקנדי) ואז חוזר חזרה.

פרטים טכניים:

טיסות:

טיסות הלוך ושוב עם אל על לניוארק בניו ג’רזי. יצאו והגיעו בזמן. עברו בצורה חלקה, והכל היה תקין.

עדיין נדרשתי להציג בהלוך חיסוני קורונה, אך מה12.5.23 זה מבוטל ואין בכך עוד צורך.

לינה:

רוב הזמן התגוררתי אצל חברים בניו ג’רזי, למעט הימים בהם נסעתי לטיול הטבע שאז ישנתי במלונות.

1. מלון Microtel inn and suites by Wyndham בעיירה ג'נבה. קיבלתי חדר נעים, נקי, עם מקלחת טובה, וואיפי טוב, צוות נעים, חניה בשפע, מעלית לקומות הגבוהות. פלוס נוסף מבחינתי (אולי מינוס לאחרים), שארוחת הבוקר הוגשה באריזות סגורות כמו דגנים בקופסאות קטנות אישיות, קאפקייקסים בשקיות, ממרחים בקופסאות פלסטיק קטנות... כך יכולתי לבדוק אם יש הכשר ולראשונה בחו"ל לקחת מוצרים כשרים מארוחת הבוקר של המלון.

2. מלון Holiday inn Niagara falls בצד הקנדי של מפלי הניאגרה. המיקום מצוין, לא רחוק מהמפלים (יש עלייה קצת קשוחה בחזור, אבל זה סה"כ 5 דקות). יתרון משמעותי נוסף שהחניה בחינם, זה משהו שמאוד קשה למצוא באזור. הצוות היה אדיב ונעים, חדר גדול ומרווח, מקלחת טובה, מטבחון קטן. החסרונות מבחינתי היו שקיבלתי חדר בקומת הקרקע עם דלתות זכוכית ישירות לחניה, זה גרם לי להרגיש פחות בטוחה, כאילו בכל רגע מישהו יכול להיכנס לי משם לחדר. דבר שני, הקירות היו כל כך דקים ששמעתי הכל מהמסדרון, החדרים שלידי והחדרים שמעליי. גם במקרה הזה, כשאנשים נכנסנו לחדר שלהם זה היה נשמע כאילו מנסים להיכנס לחדר שלי. בנוסף, החדר היה חשוך - במקום לשים מנורת תקרה אחת גדולה, פיזרו מלא מנורות קטנות בחדר שלא עשו את העבודה. גם הוואיפי תפקד גרוע והתנתק כל רגע. זה היה קריטי לי כי לא הייתה לי שם קליטה (כנראה בגלל שחבילת האינטרנט שרכשתי שהייתה לארה"ב ולא לקנדה, אם כי במקומות מסוימים כן הייתה לי קליטה).

3. מלון Rodeway inn and suites Ithaca. מלון יחסית פשוט, אבל לגמרי עשה את העבודה והיה מצוין מבחינתי. קיבלתי חדר גדול ומרווח, הכניסה לחדר הייתה מתוך מבנה ולא מהכביש ככה שהרגשתי יותר בטוחה. המקלחת הייתה טובה, וואיפי חזק, חניה חינם, צוות אדיב, מיקרוגל בחדר, הקפידו על ניקיון (זה המקום היחיד שהייתי בו שני לילות וניקו לי את החדר, החליפו מגבות, סבונים והכל... לא מובן מאליו מאז הקורונה).

השכרת רכב:

רכב הוזמן שוב דרך אופרן באלאמו שבשדה התעופה ניוארק.

בדלפק ההשכרה הוספתי גם ביטוח דרכים, למקרה שיש תקלה בדרך וזקוקים לסיוע (עלות 7 דולר ליום לפני מיסים).

הזמנתי ניסאן ורסה כמו בטיולים הקודמים, אך לא היה זמין ולכן שודרגתי לרכב גדול יותר בחינם - קיה סול. אמנם זה היה שדרוג בגודל, אך קשה להגיד שהייתי מרוצה מהרכב. כל טלטלה הכי קטנה בכביש הורגשה מאוד והרכב ״שתה״ דלק בצורה חריגה, שאינה זכורה לי מכל השכרות הרכב שביצעתי אי פעם.

מכשיר איזי פס היה ברכב, חובה לדעתי באזור ניו ג’רזי וניו יורק, כי יש מלא כבישי אגרה ולא בכל מקום אפשר לשלם במזומן וזה גם מצריך המון התעסקות. בסוף חברת ההשכרה מחייבת את כרטיס האשראי על כל הנסיעות ואפשר להיכנס לאתר htallc.com ולראות את כל הפירוט של הנסיעות שביצענו והתעריפים.

ניווט ונהיגה:

לכל הניווטים השתמשתי בגוגל מפות אופליין, לאחר שהורדתי מראש את המפות ושמרתי לי את כל המקומות שרציתי לבקר בהם. תפקד מעולה!

רוב הכבישים שנסעתי בהם כללו הרבה מהמורות, לא יודעת אם זה בגלל נזקי השלג שעדיין לא סודרו. מפליא שדווקא בצפון, בטבע, המצב היה יותר טוב.

אינטרנט:

רכשתי דרך אפליקציית Airalo שעובדת על סים אלקטרוני. חבילה של 5 ג’יגה לשבועיים עשתה את העבודה ועוד נשאר לי קצת יותר מ2 ג’יגה.

מזג אוויר:

לצערי פעם ראשונה שאני חווה שמרבית ימי הטיול שלי הם גשומים. מתוך 15 ימים היו לי בערך 6 ימים שמשיים וכל השאר גשומים. המזל שלי היה שרוב הגשם תמיד היה בנסיעות, וברגע שהגעתי ליעד זה התמתן ויכולתי לטייל.

בנוסף עדיין היה מאוד קר, במיוחד בצפון. המעלות נעו בערך בין 8-15 בימים הגשומים ו22-27 מעלות בימים השמשיים. אני השתמשתי גם בלבוש תרמי וגם בלבוש קייצי.

הטיול עצמו:

חלק א׳ - הטיולים העירוניים:

מאחר ואין משמעות לסדר הימים, אפרט לפי ערים.

מנהטן:

ביליתי 3 ימים במנהטן היפה. מנהטן מהממת בכל עונה, אך האביב והפריחה משווים לה צבעוניות מהפנטת. אחת המטרות מבחינתי הייתה פריחת הדובדבן. בשלב שאני הגעתי לעיר (סוף אפריל), רוב העצים כבר היו אחרי שיא הפריחה, אך עדיין נהניתי מאוד ואת הפריחה בשיא זכיתי לראות אח״כ במקומות הצפוניים יותר של המדינה (התקדמות הפריחה עובדת בכיוון הפוך מהתקדמות השלכת- באזורים החמים יותר הפריחה ״מבשילה״ מוקדם יותר).

הגנים הבוטניים בברוקלין:

הגנים היו משגעים בתקופה זו של השנה. הכל פורח. ורדים, שושנים, טוליפים ועוד שלל פרחים.

ממש בכניסה היו שדרות עצי הדובדבן. כולם נעצרו להצטלם שם, כל אחד מעמיד באמצע חצובה לצילום עצמי ולוקח את הזמן בעוד כל השאר עומדים ומחכים. חשבתי לעצמי שהלוואי והיה לי את האומץ לעשות דבר כזה כשכולם מסתכלים, והסתפקתי בצילום מהיר ממקל הסלפי שלי.

הגנים די גדולים ומומלץ להקדיש להם לפחות חצי יום.

כניסה: 18 דולר למבוגר. יש הנחות לפנסיונרים, סטודנטים וילדים.

סנטרל פארק:

זו הפעם הראשונה שיוצא לי להיות בפארק כשהוא כולו ירוק ופורח. אין ספק שזה מרשים. נכנסתי מהכניסה הראשית בשדרה החמישית והגעתי עד רחוב 96 בווסט סייד. הכי רחוק שהגעתי אי פעם בפארק.

נהניתי מכל רגע! אהבתי במיוחד את גינת Shakespeare שהייתה מלאה בטוליפים יפים ואת הנוף מטירת בלוודיר.

בטיילת האגם שליד רחוב 96 ווסט, זכיתי גם לראות שדרת עצי דובדבן בשיא פריחתם.

כניסה: חינם.

גינה קהילתית בווסט סייד:

גינה שכונתית קטנה ומקסימה שמלאה בטוליפים. כשאני הייתי שם הייתה כנראה בדיוק פעילות של ילדי הגן, אז היה ממש עמוס, אבל עדיין נחמד.

כניסה: חינם.

גשר ברוקלין:

זו הפעם השלישית שלי בגשר ברוקלין, אך הפעם הראשונה שאני עושה אותו באור יום ומכיוון ברוקלין למנהטן.

זו בהחלט הייתה חוויה אחרת, ולמי שיש את הזמן מומלץ לעשות את זה גם באור יום וגם בשקיעה ולגלוש לחשיכה. מקבלים מראות שונים.

זמן הליכה כחצי שעה.

כניסה: חינם.

תצפית סאמיט:

תצפית ממנה רואים את כל מנהטן, ובפנים יש כל מיני אפקטים מגניבים כמו מראות, רצפות זכוכית, חדר כדורים מתנפחים וכו׳…

מבחינתי פעם שלישית גלידה! באטרקציה הזו.

בגלל שבכל הטיולים שלי, הימים של מנהטן לא היו קבועים מראש, אלא יותר לפי זרימה, התקשיתי להזמין מראש כרטיסים לתצפית. כך יצא שכמה פעמים לא הסתדר, וכשכבר הסתדר, לא נשארו כרטיסים.

לכן ממליצה בחום למי שנמצא במנהטן כמה ימים ויכול לתכנן מראש, שיבדוק תחזית לימים הקרובים ויזמין כרטיסים יום-יומיים מראש אם זה לזמן השקיעה, או ערב לפני/מוקדם באותו בוקר אם זה לשעות היום (אולי אפילו יותר זמן מראש בעונות התיירותיות).

מי שבכל זאת רוצה לקנות כרטיסים במקום, שייקח בחשבון שזה מתבצע באמצעות מכונות אוטומטיות והתשלום באשראי (באופן אישי העדפתי לשלם במזומן, אך לא ראיתי אופציה כזו). ולרוב זה לא יהיה למשבצת הזמן הקרובה, כך שבאמת אין יתרון לקנות במקום על פני האינטרנט.

התצפית מאוד מבוקשת ומרשימה, ויש תורים ארוכים להיכנס ולצאת. תהליך הכניסה לקח כחצי שעה. בסיום, להמתין למעלית לקח כרבע שעה, אז קחו זאת בחשבון למי שמתכנן זמנים. אני הייתי צריכה לתפוס אוטובוס חזרה לג׳רזי, לפני הטיסה הביתה, ככה שזה היה לי מאוד משמעותי.

כניסה: החל מ42 דולר לפני מיסים.

בית המשפט:

בית המשפט של ניו יורק. מופיע בהרבה סדרות משטרתיות כגון חוק וסדר שאני נורא אוהבת. היה נחמד להסתכל ולצלם מבחוץ.

בניין האומות המאוחדות:

בזמן ההמתנה לתור שלי בתצפית הסאמיט הלכתי להציץ על בניין האומות המאוחדות מבחוץ (בטיול הראשון למנהטן גם נכנסנו לבפנים). היה מרגש לצפות בדגל ישראל מתנופף במיקום קרוב ובולט.

טיימס סקוור:

שום טיול במנהטן לא מושלם בלי לבקר בכיכר טיימס.

הצבעוניות, השלטים המוארים, כמות האנשים… משהו בזה פשוט מלהיב ומכניס אנרגיות.

למי שמעוניין, ליד המדרגות האדומות יש תור לקניית כרטיסים להופעות, הצגות וכו׳… בהנחות.

זה נקרא TKTS Times Square , שימו לב לשעות הפתיחה בכל יום.

וושינגטון:

בוושינגטון ביליתי יום אחד. זה יצא יום א׳ בשבוע ואולי בגלל זה כל המקומות היו מלאים באנשים.

את היום הזה הכנסתי די ברגע האחרון ללו״ז, ככה שמאמינה שאם הייתי מתכננת כראוי מראש, הייתי יכולה לנצל אותו הרבה יותר טוב.

לצערי, יום אחד זה מעט מדי לעיר הזאת. לדעתי צריך מינימום יומיים, אך לא היה ברשותי הזמן.

נסעתי 3 שעות מניו ג’רזי והגעתי ב10:30 לוושינגטון. רציתי לחנות בחניון ליד הקפיטול, אבל בדיוק כשהגעתי ניידות משטרה חסמו את האזור מכל כיוון, כך שבסוף נאלצתי לחנות במיקום יותר מרוחק, פחות סימפטי ויותר יקר. הכי קטע שעד שחניתי ושילמתי והלכתי לשם ברגל, הניידות כבר פינו את המקום.

התחלתי מאזור הקפיטול והמשכתי עד לאנדרטת לינקולן. לאורך כל הדרך פרוסים מוזיאונים ואטרקציות והיתרון המובהק שכולם בחינם!

טיילתי עד השעה 18:00 לערך ונסעתי בחזרה לניו ג’רזי.

בניין הקפיטול:

אני הסתפקתי בצילום מבחוץ, אך למי שיש מספיק זמן, ניתן להיכנס לסיור בפנים בחינם. מי שבעניין צילומים, כדאי להגיע לצלם גם בחושך כשהבניין מואר.

הגנים הבוטנים סמוך לקפיטול:

מקום ממש נחמד עם הרבה סוגי פרחים וצמחים. חלק באזורים מקורים, חלק פתוחים.

למי שיש בעיות נשימה, שימו לב שבחלק מהמקומות האוויר ממש דחוס בגלל הצמחים, אני ממש התקשיתי לנשום.

מוזיאון האוויר והחלל:

המוזיאון היחיד שנתקלתי שהיה צריך להזמין מקום מראש באתר (ללא תשלום). למזלי הצלחתי להירשם למשבצת הזמן הקרובה ביותר. התור השתרך כמה מאות מטרים, וההמתנה לא הייתה קצרה.

בסוף נכנסתי, אך חצי מהמוזיאון היה בשיפוצים ככה שלא ראיתי הכל.

היה ממש נחמד, אם כי ללא הדרכה קצת קשה להתרשם באמת.

המוזיאון לאומנות:

בכניסה צריך לזרוק בקבוקי מים, להפקיד ציוד כמו מטריה בשמירת חפצים (בחינם) ואם אתם עם תיק גב לסחוב אותו רק על כתפייה אחת (השם יודע למה). מה שהיה לי ממש קשה כי סבלתי מכאבי גב.

בקיצור, התחילו איתי עקום וכל ההנאה שלי נפגמה.

שורה תחתונה, היה עדיף שאת הזמן הזה הייתי מקדישה למוזיאון הטבע.

מוזיאון הטבע:

המוזיאון שהכי התחברתי אליו, אך לצערי הגעתי אליו חצי שעה לפני הסגירה ולא הספקתי להסתובב בכולו ולמצות. אפשר לראות שם דגמים של מגוון חיות וגם אוצרות טבע כמו אבני חן וכו'... כל קטגוריה מקבלת חדר נפרד - עופות, חיות מים, יבשה וכו'...

מתישהו אהיה חייבת להגיע אליו להשלמות.

מומלץ ממש!

מרכז המבקרים של הבית הלבן:

סיור של 20 דקות נראה לי מספק. נחמד לראות את התמונות, החפצים והדגמים המיניאטוריים. אפילו תמונה של דונלד ומלאניה טראמפ עם ביבי ושרה נמצאת שם.

הבית הלבן:

הבית הלבן עצמו היה בשיפוצים ולא היה ניתן לצלם תמונה מיטבית.

אנדרטת וושינגטון:

מונומנט מאוד מוכר ומרשים שנראה למרחק ממקומות שונים בעיר. אם מגיעים מוקדם, בשעה 8 בבוקר מחלקים כרטיסים חינם לתצפית מהמגדל עד שנגמר. אני כמובן לא הספקתי והסתפקתי בלצלם אותו מרחוק.

אנדרטת מלחמת העולם השנייה:

גם היא אנדרטה מאוד מרשימה, על כל עמוד כתוב שם של מדינה בארה״ב.

אנדרטת אברהם לינקולן:

זה מצחיק כי מאנדרטת השואה זה נראה כל כך קרוב, אך בפועל מדובר על הליכה של כ10 דקות מאחת לשניה.

מעבר לעובדה שהאנדרטה עצמה מעוצבת יפה, הנוף הנשקף ממנה מרהיב. ניתן לראות גם את נהר הפוטומק. במקום מתבצעים הרבה צילומים מקצועיים ובכל פינה עומדת דוגמנית מתוקתקת להפליא וצוות צילום עם חצובה ורפלקטורים. בתור חובבת צילום, היה מעניין לראות את זה מהצד.

פילדלפיה:

גם בפילדלפיה ביליתי יום אחד, וזה היה יום שישי אז הייתי מוגבלת לכניסת השבת. התחושות שלי לגבי פילדלפיה הן מעורבות. כמטיילת יחידה, לא הרגשתי לגמרי בטוחה שם, לעומת ניו יורק או וושינגטון. הרבה מסוממים שממש התקרבו אליי במטרה ליצור איזשהו קשר. פשוט נמנעתי מקשר עין והמשכתי ללכת מהר לכיוון אחר. אך כעיר, היא הזכירה לי מאוד את מנהטן ויפה ממנה לא פחות.

הלכתי המון ברגל. שעות. חניתי באזור הנהר לא רחוק מהמדרגות של רוקי ומשם המשכתי בשדרת בנג׳מין פרנקלין עד לבניין העירייה ומשם ברחוב מרקט עד לפעמון החירות והמוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית אמריקנית.

המדרגות של רוקי והמוזיאון לאומנות:

הם נמצאים ממש סמוך אחד לשני. ליד הפסל של רוקי כל אחד עובר ותופס תמונה. את המוזיאון לאומנות ממש רציתי לפקוד, אך לצערי הזמן לא איפשר.

שדרת בנג׳מין פרנקלין:

השדרה נראית לי אטרקציה בפני עצמה. מאוד יפה ומטופחת ולכל אורכה דגלי כל המדינות מתנוססים. כמובן שדגל ישראל קיבל מקום של כבוד בתחילת השדרה.

בניין העירייה:

מקום מרכזי ותוסס. יש בניין תצפית במרכז המבקרים, אך לצערי הוא היה סגור בזמן שביקרתי.

רחוב מרקט:

רחוב מרכזי עם שלטי פרסומות מוארים שמזכיר מאוד את הטיימס סקוור. לכל האורך חנויות וגם קניון עם כמה מותגים מובילים.

פעמון החירות:

באזור הזה היו המון סיורי בתי ספר, והתור אל פעמון החירות היה כאורך הגלות. בכל זאת המתנתי, כי הגעתי עד פה אז נוותר?! אחרי המתנה לא קצרה בכלל ובידוק בטחוני, נכנסתי בשביל שניה אחת לצלם ולצאת. אם אתם שואלים אם זה היה שווה? וואלה, לא יודעת.

כניסה: חינם.

המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית אמריקנית:

מבחינתי גולת הכותרת של היום.

מדובר במוזיאון בעל 4 קומות, כשכל קומה מתמקדת בתקופה אחרת. אפשר לסייר באופן עצמאי ואפשר להצטרף לסיור מודרך. למזלי הגעתי בדיוק כשהתחיל סיור והצטרפתי אליהם. בלי זה, אני לא חושבת שהייתי יכולה להבין ולהתרשם כמו שצריך. הייתי הילדונת של הקבוצה, כי כולם היו בני הגיל השלישי, אבל אני תמיד נהנית בחברתם. כשהם שמעו שאני מישראל, בכלל הרגשתי את השמחה שלהם. הסיור לקח כמעט שעתיים, ובגלל שכבר הייתי בלחץ על שבת בקושי הצלחתי להתרכז וזה דווקא ממש חבל לי. אם תהיה לי שוב הזדמנות, אשמח לביקור נוסף.

כניסה: חינם.

קניות:

המחירים בארה״ב עלו משמעותית וזו גם לא ממש תקופה של סיילים ככה שהרבה מציאות לא מצאתי.

גם מבחינת צניעות, בקיץ אני לא ממש מוצאת את עצמי בתחום הבגדים.

מה שכן קניתי זה נעליים, תיקים, איפור וכו׳…

בג׳רזי גארדנס לא מצאתי שום דבר שהיה שווה לי לקנות.

את הקניות עשיתי במייסיס, t.j max, פריימרק, רוס, מרשלס, טרגט וכו׳…

כאן מסתיים לו החלק העירוני. החלק הבא יתמקד בטיולי הטבע.