top of page

שלכת ברומניה 3.0 - אוקטובר 2024

אורטל יחיאל




הקדמה:

איכשהו לאחרונה אנחנו מוצאות את עצמנו חוזרות אל רומניה פעם אחר פעם.

כבר תקופה ארוכה שהחלפנו את התכנון המוקדם בגישה יותר ספונטנית, כך יוצא שתמיד היעד עם היצע הטיסות הרחב ובמחיר הסביר יחסית לרגע האחרון, יוצא לרוב רומניה.

בנוסף, לא מורגש יחס עוין כלפי ישראלים בתקופה הנוכחית, שזה שיקול נכבד.

ובכלל, רומניה גדולה ויפה, כך שתמיד יש מה לראות בה ועוד אזור חדש לגלות.

זו הפעם החמישית שלנו ברומניה והפעם השלישית בתקופת השלכת היפהפייה ועדיין אנחנו מופתעות לטובה בכל פעם מחדש! השלכת הייתה פשוט מדהימה!!!

 

פרטים טכניים:

 

טיסות:

תאריכי הטיול – 29.10-5.11

לראשונה בטיול עצמאי, החלטנו לכלול את שבת בגלל אילוצים של טיסה באמצע שבוע.

טיסות נסגרו ברגע האחרון (יום שישי כשהטיסה בשני בלילה) דרך טארום במחיר יחסית סביר, פשוט כי לא מצאנו טיסות באל על.

התקופה היא מיד אחרי סוכות, תקופה כל כך אי ודאית, עם הקצנה מול לבנון וסבבים מול איראן.

בשישי בלילה (בדיוק אחרי שסגרנו) תקפנו באיראן ואני הייתי בחרדה שהטיסות יתבטלו לנו גם בהלוך, אבל יותר מפחיד בחזור.

למזלנו הטיסות היו מעולות! יצאו בזמן ללא שום עיכוב, בורדינג 20 דקות וישר המראה, בשני המקרים.

 

 

רכב:

שכרנו שוב דרך סיקסט, שנותנים ביטוח ביטול השתתפות עצמית על הכל חוץ מנזק למרכב תחתון שנעשה באופן עצמי ולא דרך תאונה ועל נזק לפנים הרכב.

בקבוצת הפייסבוק של בוקרשט יש מייל מיוחד לקבוצה דרכו אפשר להזמין מסיקסט ישירות עם הנחה (דרך המייל הזה יודעים שאתם שייכים לקבוצה) עשיתי השוואה בעבר דרך המייל ודרך האתר ישירות ואכן קיבלתי הצעה זולה יותר. מנהלי הקבוצה גם נותנים "גב" במקרה של בעיה.

יתרון נוסף הוא שלקבוצה יש "הסדר שבת" – אם תקופת ההשכרה היא לפחות 5 ימים ואתם לא נוסעים בשבת, שולחים לחברת ההשכרה במייל תמונות לפני שבת וביום הנהיגה הבא, של לוחית הרכב ומספר הקילומטרים (שימו לב שיראו בתמונות את התאריך!), ואם מספר הקילומטרים לא השתנה תקבלו החזר לכרטיס האשראי על יום שבת בסוף תקופת ההשכרה (לוקח כ10 ימים).

הזמנו רכב אוטומטי בקבוצת גודל CDAR. קיבלנו שוב את אותו סוג רכב כמו בטיול במאי - קיה סיד.

הפעם השאטל חיכה לנו ישר כשיצאנו מהשדה והתהליך היה ממש מהיר.

 

 

ניווט וכבישים:

בכבישים ניווטנו באמצעות גוגל מפות אופליין. תפקדה טוב מאוד.

לרוב הכבישים שנסענו בהם היו סלולים וברמה טובה או סבירה.

במסלולי ההליכה ניווטנו באמצעות אפליקציית Maps.me, כשהורדנו מראש את המפות של רומניה אופליין.

 

 

אינטרנט:

רכשתי דרך אפליקציית Airalo סים אלקטרוני. קוד הנחה לשימוש ראשוני של 3 דולר AVRL3197  (גילוי נאות, אם תשתמשו בו, גם אני אקבל 3 דולר הנחה לרכישה הבאה).

 

 

מלונות:

בגלל שרצינו גמישות, סגרנו מלונות לילה לפני או ממש באותו ערב ישירות מול המקום. חוץ מהלילה הראשון אותו סגרנו מראש, אך עם אפשרות ביטול בכל זמן.

 

לינה ראשונה - Pensiunea Perla Martiniei בטראנסאלפינה.

המיקום מהמם! לצד נחל זורם ויערות מסביב. ה-2 ק"מ האחרונים הם נסיעה בכביש צר של נתיב אחד בין בתים, אז שימו לב. מארחים נעימים, חדר מרווח, חניה חינם, חצר גדולה ויפה.

סה"כ אהבנו מאוד!

חסרונות – אין מעלית, אבל עזרו לנו עם המזוודות.

האינטרנט האלחוטי התנתק הרבה ובטלפון יש קליטה רק של ספק אחד לא ממש מוכר.

 

לינה שניה - Alma Rezidence באזור טורדה.

סה"כ בסדר, אבל החדר קצת קטן. לא הייתי נשארת יותר מלילה אחד.

יש חניה פרטית חינם בתוך המתחם, וואיפי טוב, בריכה חיצונית משותפת, המארחת זמינה בוואטסאפ.

 

לינה שלישית - TEILOR Apartments בפלורשט.

את הלינה הזו היה הכי קשה לנו לסגור בגלל שבת. חיפשנו דירה שתתאים לשבת וגם בסמיכות לבית חב"ד בקלוז' נאפוקה. לצערנו הזמנו דירה דרך בוקינג ואז משיחה עם בעלי הדירה הבנו שבדירה הכל אלקטרוני כך שנאלצנו לבטל. למרות שההזמנה הייתה ללא ביטול בעלי הדירה הסכימו לוותר ובוקינג החזירו לנו את הכסף (בניכוי שערי חליפין).

לא מצאנו דירה אחרת ולכן ויתרנו על חב"ד וסגרנו בפלורשט. מדובר בדירה ששייכת לסוכנות נדל"ן.

יש להם מספר דירות בבניין, אנחנו היינו בדירה מספר אחת שזה בקומה הראשונה (אין מעלית).

הדירה עצמה מתאימה לשומרי שבת, יש מטבח מאובזר (כולל תנור, את האור במקרר אפשר לסגור עם סלוטייפ), אין אורות אוטומטיים בתוך הדירה ויש מפתח רגיל, אבל האורות במסדרון הבניין נדלקים אוטומטית ודלת הכניסה לבניין נפתחת באמצעות צ'יפ. מתאים למי שמוכן להישאר בדירה בשבת או לחילופין לחכות שדייר ייצא/יחזור ולצאת/להיכנס איתו. השכנה בדירה הצמודה אגב, מאוד נאותה לעזור, גם במקרה הזה.

אנחנו העדפנו לא לקחת סיכון ולהישאר בדירה, גם ככה היינו מאוד עייפות והשבת קצרה.

בדירה הזו שהינו 3 לילות.

הדירה עצמה מהממת! הכל נראה חדש! יש חניה פרטית חינם, וואיפי חזק, סופרים בקירבה, מאובזרת עד הפרט האחרון והבעלים זמינים בוואטסאפ בכל דבר. האישה גם עבדה בעבר בישראל ויודעת קצת עברית אז אפשר לתקשר איתה גם. כל בקשה שלנו מולאה בלי שום בעיה (שמיכה נפרדת, שלט לחניה).

אם נהיה באזור לגמרי נחזור! מומלץ ממש!

חיסרון קטן – השביל מהכביש לדירה אינו סלול (100 מטר), אבל נוסעים בזהירות וזה בסדר (ואולי גם יסלל בהמשך).

 

לינה רביעית - Pension Noblesse בבאילה הרקולנה.

פנסיון קצת מיושן ובסגנון עתיק. אהבנו ממש את העיצוב, נתן תחושה של חמימות. מי שאוהב יותר סגנון חדיש כנראה פחות יתחבר.

כל אנשי הצוות היו נחמדים ועזרו לנו עם המזוודות (אין מעלית), וואיפי טוב, חניה פרטית מצומצמת חינם במתחם (נראה שאפשר לחנות גם ברחוב), נמצא כ-5 דק' נסיעה ממרכז העיירה.

 

לינה חמישית - Pensiunea Cristina Craiova באזור קראיובה.

הדירה מרוחקת ממרכז העיר וזה מה שרצינו כי חיפשנו רק להעביר את הלילה באמצע הדרך חזרה לבוקרשט. גם למצוא חניה לרכב קשה יותר בתוך העיר מאשר בקצוות שלה.

קיבלנו חדר מרווח ממש! וואיפי טוב, גרה שם משפחה שהיא בעלת המקום, הבחור הצעיר הוא זה שתיקשר איתנו, עזר לנו עם המזוודות במדרגות וסייע לנו במה שהיינו צריכות.

שימו לב – יש להם שני כלבים גדולים, אז מי שזו בעיה בשבילו שייקח בחשבון.

סה"כ ממליצה למי שזה עונה לו על הצרכים.

 

מזג אוויר:

מזג האוויר היה כבר קצת קריר, אבל לא מאוד נורא. הטמפרטורות נעו לרוב בין  בין 10-19 מעלות בשיא, תלוי באזור. בצפון היה קר יותר, בדרום קצת פחות, תלוי גם בגובה.

היו לנו ימים שמשיים, ימים קצת מעוננים וביום אחד גם מעט טפטופים.

כשטסנו בדיוק החליפו את שעון הקיץ לשעון חורף לכן החשיך מוקדם כבר בסביבות 17:00-17:30.

 

 

תכנון מסלול:

המסלול הורכב ברובו ממסלול טיול שבניתי ל8 לאוקטובר 23 ובוטל עקב המלחמה + מקומות מהטיול הקודם במאי שאהבנו ורצינו לראות בשלכת או לא הספקנו להגיע אליהם.

 

 

הטיול עצמו:


יום שלישי 29.10

 

אגיד מראש שהיום הזה היה קשוח ולא מתאים לכל אחד. 

 

נחתנו בסביבות 3 לפנות בוקר. כל התהליך כולל כל מה שקשור ברכב לקח שעה וחצי, והתחלנו את דרכנו בשעה 4 וחצי לפנות בוקר. 

היעד הראשון שלנו - Cheile Oltețului, נמצא מרחק 3 וחצי שעות נסיעה. נסענו בחושך מרבית הזמן, ולקראת הגעתנו ליעד השמש כבר זרחה. 



ביעד הזה סיימנו את הטיול שלנו במאי ברומניה, ואיתו פתחנו את הטיול הנוכחי. 

עוד בטיול הקודם, לא יכולנו להפסיק לדמיין אותו בשלכת וכשהגענו נוכחנו לגלות שלא טעינו!

השלכת הייתה מרהיבה, טרייה ויפה. ממש בשיאה. פתיחה מצוינת לטיול!

מדובר בכביש עפר ברמה טובה, לא הייתה בעיה לנסוע בו גם עם רכב רגיל. אפילו כיסו את הבורות הקטנים שהיו בו בפעם הקודמת והנסיעה הייתה די חלקה. בכניסה יש גם מערה נחמדה, בה ביקרנו בטיולנו הקודם. 

 




משם המשכנו לכביש הטראנסאלפינה שבטיולנו הקודם היה סגור, והפעם למזלנו עדיין היה פתוח. 

הכביש מדהים ביופיו! בחלק מנובצ׳י לרנקה הייתה שלכת יפה. ומרנקה עד Obârşia Lotrului היה החלק המרשים ביותר של הכביש, ככל שהוא מטפס לגובה. מודה שבאיזשהו שלב הגובה כבר השפיע עליי וחיכיתי כבר שתהיה ירידה.




בנקודה הזאת, החלטנו לעשות סטייה לכביש 7A, לנקיק Cheile Jietului. זכרתי מהביקור הקודם שהכביש ממש יפה, וראיתי סרטוני שלכת שמשכו אותי לשם, אבל בדיעבד זה היה מיותר. הייתה לנו שלכת הרבה יותר יפה לפני וגם אחרי. הכביש היה במראה יותר פראי, עם הרבה פיתולים שבשלב הזה כבר היו קשים לי מדי לנהיגה (בכל זאת, לילה ללא שינה וכבר לא מעט שעות הגה).



המשכנו בנסיעה על כביש הטרנסאלפינה עד לעיירה Mărtinie שם ישנו. 

הנסיעה בחלק הזה של הכביש הייתה בהתחלה בנוף יותר פראי, עם עצים ירוקי עד ושני אגמים גדולים לצד הדרך. בהמשך, ככל שהתקרבנו לעיירה, החלו עצי השלכת להופיע בשלל הדרם. צבעים בוערים, בתחילה בחופת עלים משני צדי הדרך ובהמשך נישאים על ההרים המרשימים. חגיגה לעיניים!





יום רביעי 30.10

 

לאחר שנשפכנו אתמול בערב, קמנו בבוקר מוכנות להמשך המסע. מקום הלינה שלנו היה באזור מהמם, עם שלכת מדהימה מסביב ונחל זורם לו בכניסה. היה קשה לעזוב. 




המשכנו בנסיעה לכיוון סבש עד לסוף כביש הטרנסאלפינה. בדרך ראינו מסלול שעובר ממש בתוך היער. הלכנו להיכנס רק לכמה דקות, בשביל החוויה של ההליכה בתור היער. הכמה דקות הפכו ל4 שעות (!), כשאנחנו מפלסות את דרכנו בינות העצים במטרה להשיג את התמונה הנחשקת. ספוילר: לא הצלחנו. התמונה תישאר בראשנו, אך אנסה להעביר לכם אותה בתיאור: 


"נחל צלול זורם לו במורד עצי היער, מוקף כולו בעצים שעליהם צבועים בצבעי כתום עז. לאורך הנחל סלעים גדולים וחלקים משני צידיו, מכוסים עלים כתומים שנשרו מהעצים. והשמש נותנת את אורה, כמו חצי מציצה, מבעד לעצים".

 

אגב, תופעה מאוד עצובה שנחשפנו אליה שם ואח"כ גם בעוד מקומות, שנראה שהמקומיים הפכו את הטבע למזבלה. היער היה מלא בזבל מכל התחומים - בגדים, נעליים, מוצרי היגיינה, אוכל, חלקי רכב ומה לא...




סיימנו את כביש הטרנסאלפינה והמשכנו בנסיעה לכיוון כביש הטרנסאפוסנאה. וואו, וואו ועוד פעם וואו! זה ללא ספק היה הכביש הכי יפה בטיול שלנו! וכרגיל, הגעתי אליו די במקרה. 

באותו יום של הטיסה ראיתי פוסט תמונות ממנו בקבוצת פייסבוק רומנית מקומית שאני חברה בה, והחלטתי שהוא חייב להיכנס לתוכנית! במיוחד שהיה נראה שזה די ״על הדרך״ שלנו. 

לרגע, לא מצטערת על ההחלטה (למרות מה שאספר לכם בהמשך). התחלנו בנסיעה בתוך יער, בכביש פיתולי, כאשר השלכת משני צידי הכביש נמצאת בשיאה! קשה להגדיר במילים את מה שהלב הרגיש באותו רגע. 






כשהגענו לגובה, עצרתי במפרצון והרמתי את הרחפן לכמה צילומים. עוד מאז טיול השלכת בניו אינגלנד חלמתי לעשות את זה. 

היה קצת מעונן אז התמונות יצאו קצת פחות מוצלחות ממה שקיוויתי. 

 




המשכנו בכביש שלאט לאט נפתח ונגלה לנו נוף חלומי על כל העמק שמתחת. המצלמה עבדה שם שעות נוספות. 

בדרך פגשנו משפחה רומנית שהתלהבה מהרחפן והתפתחה בינינו שיחה.. כשהבינו שאנחנו מישראל דאגו לשבח את הצבא החזק שלנו על "מבצע הביפרים" :).



 


כאן דברים החלו קצת להשתבש (אבל יצאנו מהם ב״ה בשלום בסוף)

התכנית מראש הייתה לחתוך באמצע הכביש אל העיירה Dumești. שם הייתה תצפית פנורמית יפה שנכללה במסלול עוד מהתכנון הראשוני. 

גוגל מפות הראתה לפנות ימינה בירידה חדה מהכביש על מנת להגיע לעיירה. 

מצד אחד, הייתה לי הרגשה קצת לא טובה לגבי הדרך הזו, מצד שני, תחילת הירידה הייתה סלולה (לא יכולתי לראות מעבר באותו שלב), ידעתי מבדיקותיי מהבית שהקצה השני של הכביש מכיוון דומשט גם הוא סלול… ה4 שעות עיכוב בבוקר גבו את חובם והשמש כבר הנמיכה את גובהה. לסיים את הכביש ההררי הזה - טרנסאפוסנאה ייקח עוד שעה וחצי במקרה הטוב בלי עצירות, כך שבוודאות נכנס לחושך בכביש צר והררי. לעומת זאת, הדרך לדומשט סה״כ כ6 ק״מ, ולפי האפליקציה מתוזמנת ב20 דקות. 

אז מה כבר יכול להשתבש??

מסתבר שהמון!!

בשניה שפנינו וירדנו בירידה החדה והצרה לעבר דומשט החלק הסלול נגמר והתחלף בדרך עפר. הדרך הייתה סבירה למדי, אז למרות זאת לא התרגשנו בהתחלה מי יודע מה… אחרי שעברנו חצי מהדרך דברים החלו להשתנות… הדרך הפכה להיות מתאימה יותר לרכב שטח. זאת אומרת, זה לא שזה לא היה עביר, אבל נדרשו המון סבלנות, תמרון וזהירות. עליות חדות, קצת סלעים לעיתים, פתאום אדמה יותר חולית או פס דשא גבוה באמצע השביל. 

דמיינו את הסיטואציה - שתי נשים, אמא מבוגרת ובת צעירה, נמצאות באמצע שום מקום (!) בדרך עפר חד כיוונית (אין אפילו אפשרות להסתובב), החושך כבר יורד ואנחנו מתות מפחד על הרכב. 

אם חס וחלילה נתקע מי יחלץ אותנו מהחור הזה?? אמנם היו כמה בתי חוה של חזירים ופרות, אבל לא היה נראה שישועה יכולה לבוא מהכיוון הזה. 

בכל פעם שהצלחנו לעבור איזה מקטע בעייתי והמשך הדרך נראתה די חלקה, חשבתי שאני כבר יכולה לנשום לרווחה, אבל עד שזה לא באמת נגמר והגענו לצד השני הסלול, זה לא באמת קרה. 

בחסדי ה׳ יצאנו מזה בסוף ללא פגע, גם אנחנו וגם הרכב. 

הבאסה היחידה מבחינתי, שהיינו במקום באמת מאוד יפה, כאילו לקוח מהאגדות, אבל בגלל הסיטואציה המלחיצה שבה היינו, זה כאילו ״עבר לידינו״.

התכנון היה לרדת מתצפית הפנורמה לעיירה ולמצוא שם לינה, ולמחרת לחזור לתצפית המהממת הזו באור יום. 

לצערי, לא מצאתי בבוקינג אף מקום לינה באזור, וחששתי ללכת למקום שלא מופיע בבוקינג כלל, לכן נאלצנו לנסוע בחושך, בכביש פיתולי ללא תאורה, עוד שעה למקום לינה בטורדה. מה שאומר שלתצפית כבר לא חזרנו. גם היה נראה שהכביש מדומשט לטורדה יכל להיות מאוד יפה באור, אבל כמו בכל טיול, תמיד יש את המקום הזה שמתפספס. 

בדיעבד, יכולנו כנראה למצוא מקום לינה על כביש הטרנסאפוסנאה.


תמונות מהדרך המלחיצה שבכל זאת הצלחתי לצלם:




 

יום חמישי 30.10


היום המשכנו להצפין לכיוון אזור הרי האפוסן. 

השלכת בהרים הייתה אחרי השיא ברוב המקומות, אבל עדיין חווינו צבעים יפים. 

עברנו דרך אגם גילאו. השמש עדיין לא האירה את האגם וההרים. 





התחלנו באזור Măguri-Răcătău ונסענו עד Defileul Someșului Rece. האזור הזה היה יותר פראי עם עצים ירוקי עד ונחל נחמד זורם. 

פתאום שעט אלינו עדר פרות מאיזה שביל בצד הדרך שהרועה שלהם כנראה דחק בהם מאחורה. סטיתי מהר לנתיב השני והן נבהלו ונעצרו. בנס לא קרתה כאן תאונה. 

כל הדרך הייתה בעיקר נסיעה נופית של הלוך חזור, מדי פעם עצרנו לצלם והמשכנו בנסיעה. 

בדרך ראינו סוסים שהתאבלו על הסייחים המתים שלהם. היה קורע לב. 





משם נסענו למרישל דרך הכביש הפיתולי והיפה Drumul Generalului. אם היינו מקדימים אך במקצת, היינו זוכים לשלכת מדהימה בכביש הזה. זה כביש סלול וצר עם נתיב אחד, מהכיוון שלנו עשיתי אותו בעליה, ומתחת נפרס נוף מקסים. 





הגענו למרישל ומבלי להתכוון עברנו דרך התצפית המשגעת אותה ביקרנו בטיולנו הקודם בסתיו 2022. הפעם היו יותר מדי אנשים איתנו, והתצפית סלעית וצרה אז ויתרנו על הירידה אליה. 

החלטנו להמשיך למפל הינומת הכלה. 

בדרך קיבלנו מבט מספק על אגם בליס וגם עברנו בתצפית בליס שלגמרי שווה עצירה! ספרנו לפחות 5 אגמים שנראים ממנה.