רומניה בשלכת בפעם השניה - אוקטובר 2022

הקדמה:

איכשהו מאז הקורונה יוצא שכל הטיולים שלי נקבעים ממש ברגע האחרון.

למעשה, היעד שתוכנן היה בכלל ארמניה. עוד מסתיו 2019 אני חולמת על השלכת בארמניה, אבל ב2020 הייתה קורונה ומלחמה עם אזרבייג’ן, שנת 2021 נקבעה מראש לטיול בארה״ב ועכשיו ב2022 הייתי בטוחה שזו השנה שבה הטיול יצא אל הפועל.

ביום שבאתי להזמין טיסות, גיליתי שפרצו שוב מהומות בין ארמניה לאזרבייז׳ן ולכן החלטתי לחכות ולראות מה יהיה.

ככל שעבר הזמן, מחירי הטיסות הרקיעו שחקים, המהומות לא נפסקו ומצב השלכת לא התקדם.

לכן ברגע האחרון עשינו שינוי מסלול והחלטנו לבחור ברומניה מכמה סיבות:

1. מחירי הטיסות עדיין היו בגבול שהסכמנו לשלם (ועדיין היו מאוד יקרות).

2. מניסיון קודם השלכת ברומניה מהממת.

3. חשבנו שיהיה קל יותר לתכנן מסלול ליעד שכבר מוכר לנו.

למרות כל זאת, יצאתי לטיול עם מעט חששות, כי מצד אחד את המקומות המוכרים כבר עשינו, מצד שני, האזור בו רציתי לטייל הפעם היה מרוחק מאוד מבוקרשט. באופן כללי, היה עדיף לנחות בקלוז׳ נאפוקה, אבל מאחר והטיסות לשם לא יומיות כמו אל בוקרשט, זה פחות הסתדר מבחינתנו. בסופו של דבר, יכולה להגיד שהיה טיול מהמם! רומניה שוב הפתיעה בגדול, למרות שהציפיות היו נמוכות לאור העובדה שהמסלול בקושי תוכנן ואני אחת שבד"כ מתכננת את החופשות לפרטי פרטים.

פרטים טכניים: טיסות: טיסות הוזמנו ברגע האחרון ישירות מאתר וויז אייר. בחרתי בסוג הכרטיס האמצעי - כזה שכולל הושבה, מזוודה לבטן המטוס וצ׳ק אין בשדה ללא תשלום. הלוך ביום ראשון בשעה 9:25 בבוקר וחזור ביום חמישי ב17:45 אחה״צ מבוקרשט. סה״כ 5 ימים כמעט מלאים. הטיסה הלוך יצאה בעיכוב של שעתיים, והחזור יצאה יחסית בזמן. המזוודות הגיעו בשלום ב״ה בשני הכיוונים. סה״כ חוץ מהעיכוב בהלוך, הטיסות עברו בסדר גמור. רכב: שכרנו שוב דרך סיקסט שנותנים ביטוח ביטול השתתפות עצמית על הכל חוץ מנזק למרכב תחתון שנעשה באופן עצמי ולא דרך תאונה. הזמנו רכב אוטומטי בגודל אקונומי ושודרגנו בחינם לרכב suv דאצ׳יה דאסטר שהיה מעולה! באיסוף התעכבנו קצת עד שהשאטל בא לאסוף אותנו, אבל ההחזרה הייתה מהירה, והנציג הגיע ישר כשבאנו, עבר קצת על הרכב, חתם שהכל תקין ולקח אותנו לשדה.

ניווט וכבישים: בכבישים ניווטנו באמצעות גוגל מפות אופליין. תיפקדה טוב בגדול. רוב הכבישים שנסענו בהם היו סלולים וברמה טובה או סבירה. הנהגים לעומת זאת היו חסרי סבלנות, נסעו במהירות ויצאו לעקיפות מסוכנות. דווקא לא זוכרת שבפעם הקודמת גם היה ככה. במסלולי ההליכה ניווטנו באמצעות אפליקציית Mapy.cz, כשהורדנו מראש את המפות של רומניה אופליין.

אינטרנט: רכשתי דרך אפליקציית Airalo סים אלקטרוני של 3 ג’יגה בעלות של 7 דולר לאחר קופון הנחה של 3 דולר (קוד הנחה AVRL3197 - גילוי נאות, אם תשתמשו בו, גם אני אקבל 3 דולר הנחה לרכישה הבאה). בפועל היה מספיק 1 ג’יגה בעלות של 2 דולר לאחר הקופון. השתמשתי רק ב600 מגה בשימוש סביר. כשאת רוב הגלישה עשיתי בערב על הוואיפי של המלון.

מלונות: בגלל שהכל היה ברגע האחרון, לא לגמרי הייתי סגורה על המסלול. היה לי שלד בגדול, אבל רציתי להישאר גמישה. לכן הזמנתי מראש את הלילה הראשון ולאחר מכן, כל ערב הזמנתי את המלון ליום המחרת מבוקינג - הטיול הוא טיול מתגלגל לאור המרחקים הגדולים. המלון הראשון - hotel bloom בעיירה Călimănești. אומר שזה לא המלון שאני בחרתי, לצערי נעשתה טעות והמלון שבחרתי נתן את החדר שלנו בטעות לזוג אחר וכשהגענו לא נותרו חדרים פנויים (הסיפור המלא בהמשך). בכל מקרה, קיבלנו חדר מרווח ונוח סה״כ. חווית המקלחת הייתה פחות נחמדה. בערב היו מים חמים וקרים לסירוגין ובבוקר בכלל לא היו מים חמים.

המלון ממוקם מול פארק חמוד לצד נהר האולט. המלון השני - west city hotel בעיירה Florești שליד קלוז׳ נאפוקה. מלון גדול, מאוד נעים. צוות אדיב, חנייה מרווחת.

היה נחמד רק הכיור במקלחת היה קטן מדי ובקומקום מים הייתה חלודה. המלון השלישי - Anastasia hotel בעיר Sibiu. המלון שאולי הכי נהננו בו. יש לו חניה בחינם שזה פלוס בעיר. יש חניון ויש חניות על הכביש.

הצוות היה אדיב, החדר והמקלחת היו מרווחים, הנוף מהמרפסת היה ממש יפה על בתי סיביו, בעיקר בבוקר בזריחה והוואיפי תיפקד טוב למרות הציון היחסית נמוך של האינטרנט בבוקינג. המלון הרביעי והאחרון - hotel subcarpati בעיירה קורטאה דה ארג׳ש שבכביש הטרנספגרשן. מלון יחסית חדש, ולמרות הציפיות שלנו, דווקא הוא היה הכי מאכזב.

החדרים היו בסדר וגם המקלחת, אבל הייתה מסיבה עד מאוחר בלילה ושמעו הכל בחדר.

אין מעלית, אבל עזרו לנו עם המזוודות גם בהגעה וגם בעזיבה. ומה שהכי ביאס זה שבניגוד למקומות אחרים שהחימום עבד אוטומטית, כאן היה מזגן שהיה צריך להדליק. לא שמנו לב לזה כי כשהלכנו לישון עוד היה נעים (וכאמור בכל שאר המקומות שהיינו החימום עבד אוטומטית).

במהלך הלילה קפאתי מקור והשמיכה ממש לא הספיקה, היא גם הייתה צרה יחסית וכך קרה שקמתי עם גב תפוס. בבוקר הבנו שהיינו צריכות להדליק את המזגן. מזג אוויר: מזג האוויר היה יחסית נעים ונע בין 17-22 מעלות בשיא. בבוקר ובערב קר מאוד עם מעלות בודדות, בצהריים יחסית נעים. בכל הימים הייתה לנו שמש, חוץ מביום השלישי שטיפטף מעט גשם בבוקר ולאחר מכן התבהר. מבחינת לבוש - לבשנו סריג דק ומעל ג׳קט או מעיל והורדנו במקרה הצורך. אור יום מ8:00 עד 18:00. תכנון מסלול: כאמור, לא היה לנו יותר מדי זמן לתכנן. כן היה לי אזור שרציתי להגיע אליו - אזור אפוסן, שראיתי בתמונות שיש בו שלכת מדהימה. מאחר וזה מאוד מרוחק מבוקרשט (כ6-7 שעות נסיעה), פיצלנו את הנסיעה ליומיים בהלוך ויומיים בחזור ויום אחד נשאר לנו להיות באזור אפוסן.

כמובן שבדרך טיילנו, עשינו מסלולים וביקרנו באתרים. את המקומות לביקור בחרתי בעיקר דרך גוגל מפות. פשוט 'טיילתי' על המפה וראיתי היכן יש דברים מעניינים. קראתי את הביקורות עליהם וככה החלטתי אם המקום שווה עצירה או לא.

המסלול עצמו:

יום א׳ 23.10: הגענו לשדה לטרמינל 1 ולא היו תורים בכלל. ממש תוך פחות מחצי שעה היינו כבר בגייט. לצערנו, הטיסה התעכבה בשעתיים, אבל בנחיתה איחרנו רק בשעה וחצי.

כבר מהמטוס יכולנו לראות את צבעי השלכת המהפנטים.

התור לביקורת דרכונים בבוקרשט היה נוראי! ארוך ומבולגן.

כולם נדחפו מהצדדים וככה יצא שחיכינו הרבה זמן.

לאחר מכן ירדנו קומה לדוכן של סיקסט, חתמנו על הטפסים ויצאנו לחכות לשאטל. צריכים להיות סבלניים כי זה לוקח זמן. גם בשאטל לא היה מקום לכולם אז הייתה משפחה גדולה שחיכתה לנגלה הבאה.

אותו בחור שאסף אותנו היה צריך למסור לנו את הרכבים וללכת לאסוף את אלו שנשארו לחכות, ככה שזה לוקח זמן. למזלנו היינו בנגלה הראשונה, אבל עדיין התעכבנו. בסופו של דבר במקום לצאת ב1 כמו שתיכננו, יצאנו ב3. היעד הראשון שלנו היה מסלול למפל lotrisor שנמצא בפארק הלאומי cozia. נסיעה של שעתיים וחצי. תחילת הנסיעה באוטוסטרדה, ובערך חצי השעה האחרונה עוברת דרך עיירות נחמדות (כמובן יש לזכור שזו רומניה ולא מערב אירופה). הנסיעה הייתה חלקה ללא פקקים.

בדרך זכינו למופעי שלכת מרשימים ואגמים.

כשהגענו לעיירה המקסימה (!!!) שבה לנו, כבר עמד להחשיך ולכן החלטנו לדחות את המסלול ליום המחרת. ראינו פארק יפה קרוב למלון שהזמנו והחלטנו לחנות את הרכב בחניה של המלון ולפני שנעשה צ׳ק אין, ללכת לטייל בפארק ולנצל את האור האחרון.

שאלנו את פקיד הקבלה איפה אפשר לחנות כי החניה הייתה די מלאה, חנינו והלכנו לטייל בפארק לאורך נהר האולט המקסים. גם המלון שהזמנו, שנקרא river hotel, נמצא על שפת הנהר הזה והנוף ממנו היה אמור להיות נפלא. העיירה נגלתה לנו כמקסימה, מלאה בתי מלון, מסעדות מרשימות וחנויות, והכל יחסית תוסס גם בערב. כשהחשיך חזרנו למלון ולפנינו היו 3 זוגות בתור לצ׳ק אין. כולם קיבלו חדר, אך כשהגיע תורנו נאמר לנו מפקיד הקבלה שנעשתה טעות ולמרות שהזמנו מראש, לא נותרו חדרים פנויים כי החדר שלנו ניתן בטעות לזוג אחר. מיותר לציין את גודל האכזבה שלנו באותו רגע. מעולם לא קרה לנו דבר כזה והזמנו הרבה מקומות לינה לאורך השנים (רק בטיול אחד אנחנו מזמינים 4 לינות שונות). פקיד הקבלה החל לחפש עבורנו מקום במלונות סמוכים, ומצא מקום במלון שנקרא בלום.

המלון באותה רמת דירוג, אבל המחיר שלו היה גבוה יותר. הם ספגו את ההפרש. בסופו של דבר, זה היה רק לילה אחד אז זה לא היה כל כך נורא.

הדבר היחיד שהתבאסתי זה שלריבר הוטל היה נוף יפה לנהר ולהוטל בלום לא היה.

יום ב׳ 24.10: כהרגלנו, קמנו מוקדם והתחלנו להתארגן. רק בשעה 8 בערך הזריחה, אז אין טעם לצאת לפני.

המקומיים למרות זאת כבר מ6 החלו למלא את הכביש (בחשיכה מוחלטת). טיילנו שוב בפארק הצמוד למלון, הפעם באור הזריחה. היה מהמם!

לאחר מכן, נסענו 5 דקות למסלול המפל שלא הספקנו לעשות אתמול. חנינו ברחבת העפר הגדולה שסמוכה לכביש הראשי, למרות שעם רכב כמו שקיבלנו, ניתן להגיע ישירות עד המפל. אנחנו העדפנו את המסלול הרגלי. המסלול לוקח כ40 דקות לכיוון והוא הלוך חזור. לנו לקח יותר עם עצירות לצילומים ונישנושים. הדרך יפהפייה בתוך יער שרק התחיל לשנות את צבעיו, כך זכינו בעיקר לצבעי ירוק-צהוב עם קצת כתום. המפל עצמו גבוה ומרשים מאוד! בטוחה שאחרי הפשרת השלגים הוא אפילו מרשים יותר. בקיצור, ממליצה ממש גם על המסלול וגם על האזור. אם לא היינו קצרות בזמן, הייתי מקדישה לאזור אפילו יומיים-שלושה. נראה שלא חסר מה לעשות שם, ויעידו על כך שלל בתי המלון שבעיירה המקסימה. כניסה: חינם (למרות שקראתי בביקורות שכניסה עולה 5 ליי לאדם, כנראה רק בעונה). חניה: חינם.

משם המשכנו לסיביו. ראיתי על המפה פארק גדול עם אגם, והחלטנו לנסוע לשם. מסתבר שרוב שטח הפארק (כולל האגם) שייך למוזיאון הכפר אסטרה, שהוא בסגנון מוזיאון הכפר בפארק הרסטראו שבבוקרשט. אז שילמנו כניסה ונכנסנו פנימה. הפארק גדול ולא הצלחנו לטייל בכולו מפאת הזמן, אבל השלכת הייתה יפה והיה ממש מעניין לראות איך הם היו חיים פעם - בתים מתקופות שונות, טחנות הרוח, שאיבת המים וכו׳… מודה שלא חשבתי שזה יעניין אותי כי בד״כ אני פחות בקטע, אבל באמת היה נחמד. לכן ממליצה גם למי שפחות אוהב, אולי תופתעו לטובה. מבחינת מחירים, הכניסה לא כל כך זולה במונחים רומניים, במיוחד למשפחה, אבל ילדים מתחת לגיל 6 נכנסים בחינם ויש גם הנחות לפנסיונרים, סטודנטים, וקבוצות. כניסה: מבוגר 35 ליי, פנסיונר 15 ליי. חניה: חינם לצד הכביש.

התכנון להמשך היום היה לעצור למסלול קליל לצד נהר hasdata בפארק cheile turzii שליד טורדה. המסלול עליו קראתי, אורך 2 ק״מ לכיוון ונחשב ליפה ונוח להליכה ומומלץ ע״י הרבה ישראלים. לצערי, כבר לא היה זמן ולכן נסענו ישר למלון. יום ג׳ 25.10: זה היום שהכי ציפיתי לו בטיול, והוא בהחלט לא איכזב! הכל התחיל מתמונה שראיתי באינטרנט מתצפית שנקראת lucaci’s stone שסמוכה לפארק הלאומי אפוסן. התצפית הזו צופה לאגם טרניטה, ובשלכת היא אפילו מרשימה יותר. לצערי, המסלול אל התצפית הזו התגלה כקצת מעבר לכוחותנו או הזמן שעמד לרשותנו. מקריאותיי את התגובות, הבנתי שמדובר במסלול מעגלי של כ11 ק״מ. מתחיל ליד סכר Barajul Tarnița במסלול עיגול אדום שמטפס בתוך היער וחוזר דרך הכחול שליד האגם אבל הוא סלעי וקשה יותר.

רוב האנשים המליצו ללכת ולחזור במסלול האדום ביער (כ6 ק״מ לכיוון) - כשעתיים וחצי לכיוון. באחת התגובות, ראיתי שמישהו כתב שאפשר להגיע עם רכב 4x4 עד לנקודה Părul lui Iancu ומשם להמשיך ברגל. מתחברים למסלול האדום ומקצרים משמעותית את הדרך. החלטנו לנצל את העובדה שיש לנו רכב שיכול לעשות את העבודה והתחלנו בנסיעה. עוד לפני שנכנסנו לדרך העפר, הדרך כולה הייתה מדהימה!! אזור כפרי, אותנטי, שקט ועם מרחבים עצומים ושלכת מהסרטים. פגשנו נשים לבושות בשמלות מסורתיות בצבעי אדום ולבן, כפרי רוכב על סוס ועגלה שביקש שאצלם ואעלה לפייסבוק וגם רועי צאן שהנהיגו את הכבשים שלהם בצורה מופתית של שורות שורות.

דרך העפר עצמה הייתה אמורה להיארך 22 דקות. הנופים שנגלו לנו היו עוצרי נשימה! חבל רק שבבוקר הזה היה קצת מעונן וטיפטף ולכן התמונות לא יכולות לשקף היטב את מה שראינו. הדרך עצמה לא הייתה קשה מדי, עד שהגענו למרחק של 1.7 ק״מ מהיעד (כ9 דקות נסיעה), שם הדרך החלה להיות צרה והעצים התחילו לסגור עלינו. חששנו לשרוט את הרכב, ומצד שני להמשיך ברגל גם כן לא היה כל כך אופציה, לכן בכאב לב החלטנו לוותר ולפרסס חזרה.

בחזור ראינו ג׳יפ אחר (נראה מקומי ששולט בנסיעה) שנוסע לכיוון, כך שזה אפשרי. מי שיש לו את היכולת, או ברכב או במסלול המלא, נראה כי ירוויח נופים מדהימים!!! כניסה: חינם. חניה: חינם.

משם המשכנו ברכב אל תצפית אחרת, כנראה יפה לא פחות, שנקראת Ţâcla Gavrii ליד העיירה Mărișel. הדרך הייתה משכרת. נסענו לצד אגם טרניטה. היו לא מעט מקומות עצירה שאפשר היה לרדת ולצלם. לא לוותר על עצירה בסכר (איפה שמתחיל המסלול שהזכרתי למעלה), יש משם נוף יפהפה.

השלכת הייתה יפה מאוד. נסיעה בתוך יער וחופת עצים צבעונית. גם הכבישים היו בסדר גמור, למרות שמודה שציפיתי להרבה פחות. היו רק כמה מאות מטרים בודדים שהיו דרך עפר כי משפצים את הכביש.

טיפסנו בגובה, וככל שעלינו, הנוף היה מדהים יותר ויותר. העיירות היו חלומיות ואפילו סוסים פגשנו בשפע.

הגענו אל המסלול לתצפית וחנינו במפרץ עפר סמוך. יש שלט עץ עם שם התצפית ושער שאותו צריך לפתוח. הולכים בשביל שבצד שמאל עד שמגיעים לשער עץ נוסף שגם אותו פותחים. הולכים ממש 3-5 דקות נוספות ומגיעים לתצפית. התצפית היא על סלעים גדולים ולא מוסדרת, אז נדרשת זהירות. אבל הנוף, אמאל’ה איזה יפה הנוף הזה! בילינו שם כחצי שעה וחזרנו לרכב. כניסה: חינם. חניה: חינם.

אחרי התצפית התחלנו בנסיעה למקום הלינה שלנו בסיביו. חשבנו שאולי עוד נספיק את מסלול הנקיק ליד טורדה, אבל גם הפעם נאלצנו לוותר.

הירידה מהעיירה שוב הייתה מקסימה, הפעם בדרך אחרת, יפה לא פחות. הרבה פיתולים בתוך יערות השלכת, באמת שאין מילים לתאר את הקסם.

נפרדנו בצער מאזור אפוסן. מי שאוהב טבע ימצא כאן עוד כל כך הרבה מה לעשות ולראות.

יש שלל נופים ומסלולים כמו גם אגמים ומפלים. הייתי ממליצה להקדיש לאזור מינימום שלושה ימים ולאלו שלא ממהרים, אפילו שבוע.

יום ד׳ 26.10: קמנו בבוקר עם הרגשה שלאור העובדה שלא עשינו את מסלול התצפית על אגם טרניטה, לא יצא לנו לחוות הליכה אותנטית בתור היער, כזאת עם שביל עפר צר מכוסה כולו עלים. נזכרנו שליד מוזיאון הכפר בסיביו, היו כל מיני שבילים שמובילים לתוך היער.

החלטנו לנסות. נסענו לפארק ונכנסנו באחד השבילים. עשינו מסלול קצר הלוך ושוב.

נהנינו מזריחה שביצבצה בין העצים וקולות פצפוץ העלים הנדרכים. כניסה: חינם. חניה: חינם בחניות לצד הכביש.

בשלב הזה התחלנו בנסיעה ליעד המרכזי שלנו להיום - כביש הטרנספגרשן. מדובר במעבר הרים מדהים ומרשים שלוקח יום שלם לעשות אותו (בגלל כל מוקדי העניין שבכביש ונקודות העצירה) ויש אפילו שמפצלים אותו ליומיים וישנים באחד ממקומות הלינה שפרוסים בחלק מהמקומות בכביש. על פי רוב ההמלצות, כדאי יותר לעשות את הכביש מצפון לדרום (מסיביו לבוקרשט), כי רוב מקומות העצירה נמצאים בצד הזה של הכביש, אנחנו מצאנו שזה היה מקל, אבל כמובן לא הכרחי בכל מצב. היו אינספור נקודות עצירה לאורך הכביש, לא כולם מסומנים בגוגל מפות (למשל מפל יפה ומרשים שראינו בדרך, לא היה מסומן). אנחנו החלטנו לעצור ללינה בעיירה קורטאה דה ארג׳ש ולהמשיך לבוקרשט ביום המחרת. החלטה שהייתה נכונה מאוד עבורנו. את הנסיעה בכביש התחלנו בסביבות 11:00 וסיימנו בערך בשעה 17:30. בחלק הראשון של הכביש וגם באחרון, הנסיעה הייתה בתוך השלכת ובמרכז הכביש הנסיעה הייתה בנופים יותר פתוחים או לצד עצים ירוקי עד. נקודות העצירה המרכזיות היו:

1. מפלי בליאה - עצירה נחמדה מאוד. המפלים בעונה הזו כנראה פחות מרשימים מאשר בעונת האביב או קיץ, אבל עדיין היה נחמד והנוף שם מהמם!

2. אגם בליאה - כנראה הנקודה הכי גבוה בכביש, כי משם כבר התחלנו לרדת. אל האגם מגיעים בנסיעה מאוד פיתולית ועליית גובה משמעותית. יש חניה גדולה לצד הכביש, אבל ניתן גם להמשיך עם הרכב ממש עד האגם. אנחנו בחרנו להמשיך עם הרכב. האגם עצמו מקסים וההשתקפויות בו פשוט מושלמות. על ההרים סביבו עוד ביצבצו כתמי שלג (בערך שבוע לפני שהגענו לשם ירד שלג והכל היה לבן). כשהיינו שם היה ערפל שכל פעם בא והתפזר. צריך קצת סבלנות. אפשר לצלם משם גם את הפיתולים של הכביש, אבל הערפל הפריע. קר מאוד למעלה, אז תהיו מוכנים עם לבוש טוב.

3. מפל Capra (מפל העז) - ניתן לראות אותו מהכביש. יש מקום חניה סמוך.

4. סכר אגם וידראו - מקום עצירה נחמד. נוף יפה מהסכר. היה קר מאוד ורוח חזקה אז לא נשארנו הרבה.

כמובן שלאורך הכביש יש עוד המון מקומות יפים לעצירה וגם לא מעט מסלולי הליכה. דובים, לצערנו (או לשמחתנו), לא פגשנו בו. כמה דגשים נוספים על הכביש: הכביש יחסית די ארוך, ובגלל כל הפיתולים והעצירות, הוא די מעייף. פחות ממליצה לעשות את הדרך עד לבוקרשט באותו יום. ניתן לעשות את הכביש עצמו ביום אחד ואולי מומלץ אפילו ביומיים למי שרוצה לעשות גם מסלולים. הכביש כולו פתוח עד סוף אוקטובר, וחלקים ממנו נסגרים בעונת החורף. יחסית לכביש כזה מתויר, הייתי מצפה שהוא יהיה מתוחזק ברמה יותר טובה.

בחלקים ממנו הוא היה משובש ופחות נעים לנהיגה. כניסה: חינם. חניות: חינם לכל אורך הכביש.

יום ה׳ 27.10: קמנו מוקדם בבוקר והתחלנו בנסיעה לבוקרשט. עמד לרשותנו חצי יום לפני שנצטרך להחזיר את הרכב ולהגיע לטיסה. נסענו ישירות לפארק הרסטראו. זהו הניסיון השלישי שלנו עם הפארק הזה. בפעם הראשונה באוקטובר לפני 4 שנים, הגענו כשהשלכת הייתה ממש בתחילתה, ולא נותר לנו הרבה זמן בפארק לפני הטיסה. בפעם השניה הגענו בדצמבר לפני 3 שנים והפארק כבר היה די ערום, והגענו בחשיכה אז לא הצלחנו להסתובב בפארק. הפעם הזו הייתה המוצלחת ביותר, ממש ״פעם שלישית גלידה״. השלכת הייתה בשיאה! טיילנו בפארק כשעה וחצי והרגשנו שזה היה מספק. כמובן שהיה ניתן להסתובב עוד, ולא ביקרנו בכל חלקי הגן, אבל יצאנו בהרגשה טובה. כניסה: חינם. חניה: חינם אחרי הכניסה למוזיאון הכפר.

משם המשכנו לקניון בניאסה. בקניון יש הרבה מותגים מובילים, אבל האמת שלא מצאנו את עצמנו כל כך. המחירים לא היו זולים, דומים לארץ יחסית ולכן אחרי שעה מיצינו והלכנו. חיפשנו מקום לשטוף את הרכב לפני ההחזרה, מאחר והוא התלכלך מאוד כשנסענו בדרך העפר. לא מצאתי את המקום בו שטפנו את הרכב בפעם הקודמת. כן מצאתי מקום לשטיפה ידנית. חיכינו בתור שעה עד שהתייאשנו והם השפריצו לנו מים בצינור ואנחנו המשכנו לנקות בעצמנו עם סמרטוט, כי כבר נותרו פחות מ3 שעות לטיסה. התענוג עלה לנו 15 ליי (כשבפועל הם היו אמורים לנקות ולא אנחנו). הכי מבאס שאחרי שיצאנו משם והמשכנו כמה מטרים עם הרכב, ראינו את המקום בו רחצנו בפעם הקודמת בתוך מכונה אוטומטית. המקום נמצא בתוך תחנת הדלק mol ממש סמוך לשדה התעופה. נסענו להחזיר את הרכב בסיקסט, ולמזלנו הבחור בא מהר וההחזרה הייתה חלקה וזריזה. הוא הסיע אותנו לשדה התעופה וכל תהליך הצ’ק אין והבידוק עבר יחסית מהר. הטיסה יצאה בזמן ועברה חלק. הדבר היחיד שביאס זה שחיכינו למזוודות המון זמן, מעל חצי שעה. אבל העיקר שהן הגיעו, היום גם זה לא מובן מאליו :).

לסיכום, היה טיול מעולה ומהנה! עלה לגמרי על הציפיות! הנופים ברומניה משכרים. השלכת אחת מהיפות שבה נתקלתי.

המרחבים עצומים ולכן גם הנסיעות היו ארוכות. בקיצור, סעו לרומניה. הנאה מובטחת! ובינתיים, אני כאן לעזרתכם :)