כריסמס 2016 בבודפשט
הקדמה:
יצאנו 2 חברות (25) לכריסמס בבודפשט המדהימה. על הטיול דובר כבר באוגוסט, אבל בפועל סגרנו רק 3 שבועות לפני המועד המתוכנן (עד שהתקבל אישור מהעבודה). אך למרות זאת, למזלנו סגרנו טיסות במחיר הכי נמוך שראיתי מבין כל הימים שבהם בדקתי.
קצת פרטים טכניים:
טיסות:
טסנו בין התאריכים 25/12-30/12.
את הטיסות סגרנו דרך סקייסקנר.
בהלוך טסנו בטיסת ערב של אלעל אפ. את הטיסה הזו אני כנראה לא אזכור לטובה.
דחו לנו את הטיסה בשעה ו-10 דקות וגילינו על כך בדיוק כשהגענו לשדה. כשהיינו בשדה עיכבו את הטיסה בעוד 20 דקות, ולאחר מכן כשכבר היינו במטוס, לקח הרבה זמן עד להמראה.
יכול להיות שזה קשור במזג האוויר הסוער שהיה באותו ערב, אבל עדיין זה ביאס ממש. בנוסף, הישיבה במטוס הייתה מאוד צפופה ולא נוחה.
בחזור טסנו עם וויז אייר. הטיסה יצאה בזמן ובלי עיכובים מיותרים. גם המטוס היה קצת מרווח יותר ונוח יותר.
הייתי מאוד מרוצה. הסיבה שלא טסנו איתם גם בהלוך היא שבגלל שזה היה יום חג שלהם, הם לא הפעילו טיסות.
חשוב לדעת- בגלל שזו טיסת לואו קוסט, יש להדפיס את כרטיסי הטיסה לאחר הצ'ק אין, מראש. אחרת גובים על כך תשלום בשדה.
הסעות משדה התעופה ואליו:
בגלל שהשעות שלנו היו קצת בעייתיות (נחתנו ב00:30 והמראנו ב6:10), העדפנו לסגור מראש עם נהג שעליו קראנו המלצות בפייסבוק בקבוצה ״בודפשט למטיילים״, במחיר של 22 יורו לכיוון.
אגב, יש בה המון המלצות וחוות דעת. לוצי הנהג חיכה לנו בשדה התעופה עם שלט והיה מקסים אמיתי! הוא מדבר אנגלית בצורה טובה ומהחוויה שלנו גם מאוד אמין.
גם בחזור סגרנו איתו הסעה לשדה התעופה.
מאוחר יותר הוא הודיע כי מפאת עומס הוא לא יוכל להסיע אותנו, אבל סידר לנו הסעה עם חבר שלו באותו המחיר (למרות שהרכב שלו גדול יותר).
האמת שחששנו קצת לאור סיפורים על הברזות שקרו לחברים בקבוצה עם נהגים אחרים, אבל הנהג שלנו חיכה לנו בדיוק בזמן והכל היה בסדר.
למי שמעוניין, אפשר לדבר איתו בוואטסאפ. זה המספר שלו 3353 443 70 36+
לינה:
הזמנו דירה דרך בוקינג- Amber Terrace Studios- התמונות באתר מאוד מייצגות.
הדירה הייתה מאוד יפה. העיצוב היה מודרני ויפהפה. הכל בפנים נראה די חדש (הבניין עצמו פחות). בבניין הייתה מעלית והצוות היה מאוד נחמד.
היינו בקשר במיילים מספר פעמים לפני ההגעה. בגלל שהגענו אחרי השעה 21:00, שבה הקבלה נסגרת, ביצענו צ'ק אין לבד על פי הוראות ברורות שנשלחו במייל מראש (כולל סיסמה לwifi שתפקד מאוד טוב). המיקום של הדירה היה מצויין. 2-3 דקות הליכה מתחנת המטרו Ferenciek.
שלוש דקות הליכה מרחוב ואצי, בערך 10 דקות הליכה מ- Deak Ferenc והרובע היהודי.
באופן כללי, הכל קרוב להכל בבודפשט. המרחקים הם בערך 15 דקות מאטרקציה לאטרקציה.
הדבר היחיד שקצת ביאס היה שהם מנקים את החדר בחינם כל 3 לילות ובשאר הזמן גובים 5 יורו ליום.
אבל חוץ מזה הכל היה מעולה. מומלץ מאוד!
ניווט:
את הניווט ביצענו באמצעות גוגל מפות שתפקד מצויין גם ללא אינטרנט, ובעזרת אפליקציה בשם Budapest שבה נעזרנו להתמצאות בתחבורה הציבורית- יש בה מפה של המטרו והיא פועלת offline.
המרת כספים:
בדקנו מעל 10 צ'יינג'ים, והצ'יינג' הכחול בכיכר Deak נתן את השער הכי משתלם. בעבור אירו 1 קיבלנו 308 פורינטים, בעוד שבשאר ראינו ב304 ואפילו 301.
שאלות שהרבה שואלים זה כמה כסף לקחת? כמה להמיר כבר פה? כמה להמיר שם?
אז זה מאוד אינדיווידואלי, אבל אנחנו הזמנו מגרופון 75,000 פורינט כל אחת בתור התחלה כדי לשלם לבעלי הדירה, וכדי שיהיה לנו קצת כסף ליום הראשון שהכל סגור. בבודפשט המרנו עוד 100-150 יורו לאחת. לא היו לנו הוצאות של אוכל (בגלל הכשרות דאגנו להצטייד מהבית) וגם לא הרבה כניסות לאתרים, אבל עשינו די הרבה קניות.
ועכשיו לטיול עצמו…
26/12-
ביום הזה הכל היה סגור בגלל הכריסמס, לכן ניצלנו את היום לטיול בצד של בודה. למזלנו היה מזג אוויר טוב 6-10 מעלות. צעדנו ברגל מהדירה לגשר Szabadsag וחצינו אותו לכיוון בודה. ישר בסיומו עלינו ברגל לגבעת Gellert (הבנתי שיש אוטובוס שעולה עד למעלה, אבל העליה לא כ”כ נוראית, ובדרך מרוויחים את הנוף). מקום מאוד יפה. מהגבעה נשקף נוף אל כל העיר- לצד של בודה ולנהר הדנובה והצד של פשט. יש לא מעט מרפסות תצפית בפינות הפארק.
משם המשכנו לסיטדלה. גם משם נשקף נוף יפהפה.
אח״כ הלכנו לטירה (למרות שבעברית זה נקרא ה״ארמון המלכותי״ בגוגל מפות, השם בלועזית זה Buda castle). זהו מקום ענק ומדהים! לקח לנו קצת זמן למצוא את עצמנו שם. המטרה הייתה לצפות בחילופי המשמרות, שנערכים אחת לשעה. בסופו של דבר עלינו עם המעלית לקומה 2 (הכי גבוהה) והלכנו שמאלה עד הסוף. שם ראינו התקהלות של אנשים במעלה המדרגות והבנו שזה כנראה שם. הגענו בדיוק בזמן לחילופי המשמרות (התחילו כמה דקות לפני השעה העגולה). טקס נחמד.
בסיום הטקס ירדנו חזרה לקומת הקרקע והמשכנו לכיוון מצודת הדייגים. מקום מאוד מרשים! ולדעתי הנוף הכי יפה, נשקף ממנו. ניתן לצפות משם על הפרלמנט שנמצא מעבר לנהר, בצד של פשט. קראנו לפני כן המלצות שכדאי להגיע למצודה גם ביום וגם בלילה, לכן כיוונו את ההגעה לשעות אחה״צ ואז תפסנו 2 ציפורים במכה. בשעות הערב הפרלמנט והגשרים מוארים וזה היה מחזה מרהיב!
ממצודת הדייגים הלכנו לכיכר ניוגאטי (Nyugati) כדי לשמוע הדלקת נרות חנוכה שהתבצעה ע״י חב״ד. בגלל שהיה לנו מספיק זמן, הלכנו ברגל ונהננו ממראות העיר המקושטת.
בהדלקה עצמה היה מאוד נחמד. ראינו הרבה יהודים שבאו מכל העולם (תיירים) להדלקה.
היו שירים וריקודים וחילקו סופגניות. בקיצור, שמח!
כשמיצינו שם, ירדנו לתחנת המטרו ובמכונות האוטומטיות בחרנו באופציה של אנגלית וקנינו כרטיסיה של 10 ניקובים לשתינו (זה בעצם 10 כרטיסים בודדים, לכל אחת 5) בעלות של 3000 פורינט.
האמת היא שהתלבטנו בין זה לבין כרטיס חופשי ל72 שעות לכל אחת בעלות 4150 פורינט, אבל לאור העובדה שעשינו היום הכל ברגל וזה לא היה נורא בכלל, החלטנו על האופציה הראשונה.
השתמשנו ב2 כרטיסים ולקחנו את המטרו הכחול לתחנה הקרובה לדירה.
27/12-
ביום הזה היו רוחות חזקות לכן תכננו מראש להקדיש את היום לקניונים סגורים, וגם התחילו סיילים טובים ביום הזה.
הלכנו ברגל לכיכר Deak (אגב, למעוניינים, שם נמצא השלט של הונגריה) ומשם לקחנו את המטרו האדום לקניון ארנה.
ירדנו בתחנת Keleti ומשם זה מרחק של בערך 5 דקות הליכה עד לקניון.
הקניון די גדול ויש בו הרבה מותגים כמו c&a, ברשקה, מנגו, ניו יורקר, זארה, h&m, ועוד...
המחירים ברוב המקרים היו די זולים.
קנינו סריגים לנשים וחולצות מכופתרות לגברים ב40-60 ש״ח, שמלת סריג ב100 ש״ח, נעלים מברשקה ב60 ש״ח שבארץ ראינו ב150 ש״ח, תיקים ב60-70 ש״ח...
מוצרי הטואלטיקה והקוסמטיקה ממש זולים שם. קרם פנים של לוריאל שקניתי בארץ ב55 ש״ח, קניתי שם ב20 ש״ח, מוצרי איפור של מייבלין ניו יורק ב20-30 ש״ח וכדומה.
מארנה יצאנו בסביבות 17:45 ונסענו שוב לכיכר ניוגאטי במטרה להספיק להדלקת נרות, לצערנו זה לא קרה. אז המשכנו בתכנון ונכנסנו לדקטלון שנמצא ממש שם בכיכר.
הכניסה קצת מטעה כי כשנכנסים, נכנסים לחנות שיש בה ביגוד לכל המשפחה והיינו בטוחות שזו החנות. ניסיתי לדבר עם המוכרים, אבל אף אחד מהם לא דובר מילה באנגלית!
בסופו של דבר פגשנו בישראלים שהסבירו לנו שמיד כשנכנסים, יש לעלות במדרגות שמצד ימין ואז מגיעים לדקטלון. בדקטלון היה הרבה ציוד חורף במחירים מאוד נוחים. אני רציתי לקנות ביגוד תרמי, אבל לא היה במידה ובצבע שרציתי, אז נאלצתי לוותר. חברה שלי לעומת זאת, יצאה עם כמה פריטים.
מדקטלון הלכנו לקניון ווסט אנד שנמצא ממש ממול. העניין הוא שקראנו באינטרנט שהקניון פתוח עד 00:00, אבל החנויות בפועל נסגרו כבר קרוב ל21:00, ככה שכשהגענו חנויות כבר החלו להיסגר ומהר מאוד הבנו שהגענו מאוחר מדי ונצטרך לחזור ביום אחר.
בכל אופן, החנויות די זהות לארנה ואני אישית גם לא ראיתי הבדלים במחירים.
28/12-
את היום הזה התחלנו ברחוב ואצי (אגב למעוניינים, סמוך לc&a הוצב השלט של בודפשט). הגענו בסביבות 9:45 וכלום כמעט עוד לא היה פתוח, ככה שדי התקררנו שם בחוץ ;)
בוואצי יש שוב את אותן חנויות כמו בארנה ובווסט אנד. מבחינת מחירים, כולם דיברו על כמה שהוואצי הוא מלכודת תיירים והמחירים שם גבוהים יותר, אבל אישית לא ראיתי שום הבדל! אותו מחיר בדיוק! ושמתי לב לזה במיוחד כי היה סריג שרציתי ובקניון לא היה את המידה שלי. בוואצי היינו עד 13:30 בערך ואז חזרנו לדירה (מרחק 3-4 דקות הליכה), כדי לשים את כל השקיות ולא להיסחב איתן.
מהדירה הלכנו לאנדרטת הנעליים, על גדות נהר הדנובה. הליכה של כ25 דקות. שם היה מאוד קר!
בעיקר בגלל הרוח שבאה מכיוון המים. כשהלכנו לאורך הנהר, ממש מתחת לגשר, היו מדרגות ישירות לסלעים ולנהר.
עצרנו שם כדי לצלם, ובאיזשהו שלב הגיעו נערים צעירים משמאלנו שזרקו בקבוקי זכוכית על הסלעים והדליקו נפצים. הם המשיכו להתקדם ככה לכל אורך הנהר וזה היה מחזה קצת מפחיד.
אני באותה שניה שהם התקרבו אלינו רצתי במעלה המדרגות וחיכינו עד שהם יעברו כדי להמשיך (חברה שלי לא הספיקה לצלם).
באנדרטת הנעליים היה מאוד מרגש! קשה נורא לתפוס את הזוועות האלה שהתרחשו. זה בעצם מקום בו העמידו את היהודים בתקופת השואה, ירו בהם, והם נפלו למים.
לזכרם הציבו נעלי ברזל במקטע מסויים של הדנובה, סמוך לפרלמנט.
ואם אנחנו כבר ליד הפרלמנט, עשינו קצת סיבוב מבחוץ. בעיקרון, יש אפשרות להזמין סיור בפנים בעברית/אנגלית/שפות נוספות בתשלום. את הסיור, לפחות בעברית, הבנתי שמומלץ להזמין לפחות יום מראש כדי שיהיה מקום, מכיוון והוא מתבצע רק פעם ביום (אם אני לא טועה בערך ב12:00/12:30).
מהפרלמנט צעדנו לכיוון הבזיליקה מרחק של בערך 10 דקות הליכה. מול הבזיליקה היו דוכני כריסמס, ועל הבזיליקה עצמה הוקרן בכל חצי שעה מופע אורקולי קצר ונחמד לרגל החגים.
התכנון שלנו היה להגיע למוזיאון התלת מימד, או בשמו המקורי 3D Gallery. הוא ממוקם ממש מאחורי הבזיליקה, מצידו השני של הכביש. לנו קצת לקח זמן למצוא אותו כי בעברית כולם מכנים את המקום ״מוזיאון״ ולכן ציפינו למשהו גדול, וגם כששאלנו מקומיים הם לא ידעו על מה אנחנו מדברות. אז חשוב לדעת שזה ממש מאחורי הבזיליקה וזה נראה כמו חנות רגילה - דלת זכוכית שמעליה רשום 3D Gallery באדום. ויש גם כתובת מדוייקת- Budapest, Bajcsy-Zsilinszky út 17.
המוזיאון עצמו מאוד מאוד חוויתי ומומלץ! אלו בעצם תמונות תלת מימד שמודבקות לקיר והמטרה היא להצטלם איתן ולהפיק מהן תמונות יצירתיות. יש בערך כ20 תמונות. בהתחלה עוברים לבד ומצטלמים כמה שרוצים, ואז אחד העובדים עובר איתכם עם הפלאפון שלו ומצלם אתכם יחד, תוך כדי הכוונה. בסוף הם מדפיסים 2 תמונות שאתם בוחרים וגם שולחים הכל במייל (זה לוקח כמה ימים אז לא להיחלץ. אנחנו היינו שם ברביעי וקיבלנו למייל בשבת).
במוזיאון סיימנו בסביבות 20:30 וניסינו לנצל את זה כדי ללכת סוף סוף לאכול במסעדה - מכיוון שהמסעדות הכשרות סוגרות כבר ב20:30 ו22:00. בהתחלה ניסינו את קפה תל אביב כי רצינו חלבי, אבל הגענו ב21:00 והם אמרו שהם כבר סגורים. ניסינו לשאול אותם על מקום אחר, והם ענו בצורה ממש לא יפה שיש את מסעדת כרמל הבשרית באותו רחוב. אז בלית ברירה הלכנו לכרמל. מסעדה נחמדה סה״כ, אבל האוכל לא היה להיט. הזמנתי פרגית בגריל עם צ'יפס וסלט ישראלי שעלה לי 80 ש״ח. הפרגית הייתה מלוחה מדי, הצ'יפס היה קשה מדי והסלט היה פשוט עגבניה מלפפון ובצל. אבל הצוות היה מאוד נחמד ומסביר פנים.
משם חזרנו לדירה.
אגב אציין, כשהיינו במסעדה ברובע היהודי, ראינו שרוב חיי הלילה של בודפשט מתרכזים שם. אז מי שבעניין, זה המקום.
29/12-
התכנון להיום היה ללכת לסיור בבית הכנסת הגדול שנמצא ברחוב דוהני. בית הכנסת נפתח בשעה 10:00. כשהגענו בסביבות 10:20 כבר היה תור שהתארך עד הכביש.
התור, ביחד עם מחיר הכניסה (3700 פורינט), גרמו לנו לוותר ובמקום זה הסתובבנו קצת ברובע היהודי בחיפוש אחר dm ו- pepco.
הראשונה זו חנות בסגנון סופר פארם, והשניה בסגנון מקס סטוק. מחירים די נוחים וזולים בשניהם.
נמצאים ממש סמוך לבית הכנסת- pepco ברחוב המקביל מימין, אם באים מכיוון אסטוריה. dm- משמאל. אבל dm יש הרבה אז זה לא בעיה. גם רוסמן יש הרבה והמחירים זהים, לפחות בפריטים שאני בדקתי.
משם המשכנו ברגל לכיכר הגיבורים, דרך שדרות Andarssy. שם נמצאות כל חנויות היוקרה.
הדרך הייתה מאוד ארוכה ובמחשבה לאחור היינו לוקחות מטרו, אבל נשארנו עם נסיעה אחת לכל אחת מאיתנו, כך שניצלנו אותה בחזור. למרות שבמחשבה עוד יותר לאחור, היינו מוותרות על כיכר הגיבורים בכלל.
המקום לא היה להיט. לא הבנתי בכלל למה הוא מושך תיירים. בסך הכל כמה פסלים בכניסה, פארק גדול עם דשא בהמשך ואולי גם מוזיאון, לא בטוחה.
יש גם אגם קטן עם מזרקה שאולי יכול להוות אטרקציה לילדים קטנים, אבל לא יותר מזה.
אפילו החלקה על הקרח לא ראיתי שם. בקיצור, אכזבה. אבל זו רק דעתי האישית.
בחזור מימשנו את הכרטיס האחרון שלנו ולקחנו מטרו לכיכר Deak.
ביציאה שאלנו את הסדרן עד מתי נוכל להשתמש בכרטיס, אם יש לנו טווח של שעה? כי רצינו לבצע החלפה... אך הוא ענה שלא ניתן להשתמש בו יותר, למרות שניקבנו אותו רק 5 דקות קודם, ולקח לנו אותם (הוא ממש התעקש שנביא לו אותם, שמא נשתמש בהם במקום אחר).
אז צעדנו ברגל כ10 דקות לדירה והתחלנו להתארגן לקראת החזרה ארצה.
מאחר ואנשים רבים סיפרו כי וויז אייר פותחים דלפקים רק בשעה 4:00, לא הטרחנו את עצמנו להגיע לפני, וב3:45 הנהג שלוצי שלח חיכה לנו למטה ולקח אותנו לשדה התעופה.
בשדה התעופה יש שני תורים- מימין אלו שלא שולחים מזוודה לבטן המטוס, ובשמאל אלו שכן.
אנחנו מסרנו מזוודה אז עמדנו בשמאל. נראה שוויז אייר מאוד מקפידים כי היו לידנו ישראלים שהמזוודה שלהם שקלה 24 קילו במקום 23 והנציג עשה להם בעיות.
משם המשכנו לבידוק הביטחוני ואז יצאנו לדיוטי פרי שלהם.
הדיוטי פרי די קטן ויש בו בעיקר שוקולדים, איפור, בשמים ואלכוהול. ממה שראיתי המחירים של הבשמים שם היו זולים משמעותית לעומת המחירים שראיתי בארץ. לדוגמה: אופוריה של קלווין קליין 100 מ״ל עלה 60 יורו, כשבארץ במבצע, ה50 מ״ל עולה 200 ש״ח.
בדיוטי פרי עצמו לא היה לנו יותר מדי זמן וכבר השער עמד להיסגר.
מה שחשוב לדעת זה שאחרי הדיוטי פרי עוד צריך לעמוד בתור ולהחתים דרכון ביציאה מבודפשט! הסיפור הזה לקח עוד כ10 דקות, כי איך לא, חוק מרפי שניפול דווקא על מתלמד! 5 דקות לסגירת שערים, ובעוד שהתור השני רץ, אנחנו עומדות ומחכות. בסופו של דבר הגענו לשער ועדיין עמדו בתור אחרוני הנוסעים, כך שמצבנו היה בסדר גמור. הטיסה חזור יצאה יחסית בזמן ועברה בסדר גמור.
אגב, לא להילחץ, וויז אייר מפרסמים את הGATE רק כשמתחיל הבורדינג.
הערות נוספות לסיכום:
קור- הרבה אנשים חוששים מהקור, ומודה שהייתי ביניהם. אני אחת שסובלת מאוד מקור בארץ וחששתי נורא, במיוחד שטסתי מקוררת. אבל לבשתי חולצה ומכנס תרמי, מעל סריג וחצאית, מעיל פוך, מגפיים ארוכות עם פרווה, כובע, צעיף וכפפות, והכל היה בסדר :) אמנם כשנכנסנו לחנויות הייתי צריכה להשיל מעלי חלק מהדברים, אבל בסך הכל לא היה נורא. מה גם שנפלנו על מזג אוויר יחסית נוח.
ביום הראשון היו 10 מעלות, בשני 6, בשלישי וברביעי 3.
בודפשט מאוד יפה ויש הרבה מה לעשות בה ומחוצה לה. 4 ימים מלאים לא הספיקו לי והייתי רוצה לראות יותר ממה שיש לעיר להציע, ואולי להרחיב קצת את הטיול ולנסוע מחוץ לעיר כמו למשל לעיירת האמנים סנטאנדרה שהרבה מדברים עליה.
בנוסף בודפשט לדעתי מאוד זולה, אולי בגלל תקופת הסיילים, אבל יחסית עשיתי בה קניות ברמה שלא עשיתי בטיולים האחרים שלי.
תודה למי שהגיע עד לפה, ובינתיים, עוד יעד הושג מה-to do list :)
Comments