בטומי - Third time's a charm

הקדמה:

הכל התחיל מתמונה אחת שראיתי באחת מהפלטפורמות באינטרנט לפני שנתיים. 

תמונה של צימר בכפר הררי עם חדרי שינה מזכוכית מהם ניתן לראות את ההרים המושלגים מסביב.

באותו רגע גמלה בליבי החלטה שאל המקום הזה אני צריכה להגיע. 

אז סגרנו הכל, אבל לצערי נאלצנו לבטל, סגרנו שוב לאחר תקופה ושוב נאלצנו לבטל.

ועכשיו כשהזיכוי עמד לפוג תוקף, הצלחנו סוף סוף להוציא אותו לפועל. איך אומרים? פעם שלישית גלידה!

פרטים טכניים:

טיסות:

טסנו ל4 ימים שלישי עד שישי - עם 2 וחצי ימים נטו לטיול עצמו. 

נחתנו והמראנו מבטומי. 

הלוך עם ישראייר שהיה סבבה וחזור עם סאן דור של אל על. היינו אמורות לנחות בישראל ב11:30 בבוקר אך בפועל התעכבו ב4 שעות בהמראה, כשאנחנו שומרות שבת. הגענו הביתה חצי שעה לפני כניסת שבת, ממש על הקשקש. 

בנוסף, פתחו לנו את המזוודה והפכו לנו את כל דברי המזון, פתחו שקיות ולא סגרו. כשפתחנו את המזוודה חשכו עינינו. גם המזוודה וגם תכולתה הוכתמו. חוויה כזו גרועה מעולם לא הייתה לנו. 

טיפ: בביקורת גבולות בבטומי חובה להסיר כובעים לצורך תצלום בכניסה - לדתיות הנשואות שבינינו, עדיף לבוא עם מטפחת או עם כובע בסיס צמוד מתחת. אם לא מורידים, לא ניתן להיכנס. הם לא מקבלים סירוב מטעמי דת. 

התניידות:

הפעם לא שכרנו רכב כי יש הרבה ״הפחדות״ לגבי נהיגה עצמית בגיאורגיה וזה בכל זאת טיול חורפי וחששתי לנהוג בשלג, שזה משהו שאני לא רגילה אליו. השתמשנו במוניות דרך בולט לנסיעות קצרות, חובה כדי שלא יעבדו עליכם. נהגי המוניות האחרים גובים מחירים גבוהים יותר. דרך האפליקציה המחירים טובים והכל מסודר, אפשר לראות את המחיר לפני שמזמינים ולבחור מבין האופציות הקיימות. המונית מגיעה תוך דקה-שתיים. 

חשוב - להוריד את האפליקציה כבר מהבית כי מקבלים קוד בסמס. 

לטיולי יום שלמים שכרנו נהג לכל היום. 

לנו היה חשוב לסגור עם הנהגים מראש עוד מהארץ, אבל בדיעבד לא יודעת כמה זה היה נכון. 

קודם כל, יש היצע ממש רחב של נהגים ומסתבר שבסוף כולם עושים את אותו המסלול. אנחנו בחרנו נהג לטיול שלג שהיה הכי יקר מבין אלו שבדקנו כי המסלול שלו היה נראה לנו הכי יפה, עם עצירות מעניינות. בפועל זה לא היה ככה, יותר כמו נסיעה הלוך-חזור. גם באמצע היום נהיה עצבני, עקף והתעצבן על נהגים כל הדרך חזור, והייתה אווירה מתוחה ולא נעימה באוטו.

וזאת למרות שהיו עליו הרבה המלצות.  

בדיעבד, היה ממש מיותר להשקיע את התוספת שגבה בהשוואה לאחרים. בנוסף, יש נהגים שיש להם שיתופי פעולה עם חלק מהמלונות בבטומי ואם אתם לנים בהם אז המחיר יורד אפילו בחצי. 

בחלק מהמקרים יש גם נהגים שמחכים מחוץ למלון ומציעים טיול של יום שלם במחיר זול יותר מאשר לסגור מראש. 

בקיצור, יכולנו לחסוך יותר בעניין הזה.

ובכלל, אין שום תחליף מבחינתי לנהיגה עצמית כשאת נוסעת לאן שבא לך, עוצרת איפה שבא לך ולא תלויה באף אחד ולא במצב רוח שלו. 

לינה:

את הלילה הראשון עשינו בצימר המדובר שנקרא Eco House Merisi, נמצא כשעה, שעה וחצי נסיעה מבטומי. לקחנו את בקתת Eliko והיה פשוט מהמם! אמנם לא היה שלג בכמות שקיווינו אליה לפי תמונות שראינו, אבל עדיין היה ממש ממש יפה! הצוות של המקום מקסים ברמות, כולם אחד אחד! יש מסעדה בצימר, אך היה פחות רלוונטי מבחינתנו כשומרות כשרות. 

נוף מדהים, ג׳קוזי חיצוני (לא השתמשנו בקור הזה), יש אלמנטים בחוץ שאפשר להצטלם איתם ולהוציא תמונות ממש מיוחדות. 

יש מזגן לחימום, אבל לפעמים זה לא מספיק אז מדליקים את קמין העץ. 

וואיפי טוב, מקלחת טובה, מיטה נוחה..

בקיצור, לרומנטיקנים שבינינו זו ממש חוויה!

בנוסף, ניתן דרך הצימר לקחת סיור ג׳יפ בתשלום (בג׳יפ פתוח או סגור) אל מפלי מריסי ואל הנהר. 

מצרפת תמונות כדי שתבינו עד כמה המקום מיוחד :)

את שני הלילות הנותרים העברנו במלון המלך שלמה הכשר בבטומי. 

קיבלנו חדר מרווח. המלון די חדש, הוואיפי עבד טוב, מקלחת טובה, מיטה נוחה (הכריות פחות ), ארוחת בוקר טעימה וביומיים שהיינו שם גיוונו חלק מהדברים. האוכל במסעדות טעים ובמחירים טובים. הבשרית לדעתי הייתה יותר טעימה מהחלבית, אבל לאוכל כשר בחו״ל זה בהחלט היה מספק.

ההנחיות על הנהלים במלון הרגישו לי כאילו יש להם ניסיון מר עם ישראלים שהיה להם צורך להדגיש כל-כך הרבה דברים שזה העציב אותי במידה מסוימת. 

זו מבין הפעמים הבודדות שלקחנו מלון שרוב האוכלוסייה שלו ישראלית. מצד אחד היה בזה משהו נחמד כי זה מרגיש בבית, מצד שני היה חסר לי הניתוק הזה מהישראליות בחו״ל. 

המרת כסף:

המטבע הגיאורגי (לארי) פחות זמין בציינג׳ים בארץ, למרות שהבנתי שבחלק מהמקומות אפשר למצוא, לכן לקחנו איתנו דולרים והמרנו שם. 

המלצה שלי, אל, פשוט אל, תמירו כסף בשדה התעופה.. זה פשוט להפסיד כסף. על המרה של 50 דולר הפסדנו 20 לארי שבשקלים זה קצת יותר… זה לגמרי מיותר כי תוך 2 דקות נסיעה אתם כבר בצ׳יינג׳ יותר משתלם.  

כשאתם לוקחים מונית פשוט תבקשו מהנהג לעצור בצ׳יינג׳ בדרך, הם מכירים ומבינים את זה ותמירו שם… אפשר אגב, גם לשלם באשראי למונית דרך האפליקציה ולהמיר בהמשך. בעיר פרוסים המון צ׳יינג׳ינים שלהבנתי די זהים בשערים שלהם. 

מזג אוויר:

למזלנו נפלנו על מזג אוויר מצוין! שמשי ונעים יחסית… רק ביום האחרון ירד גשם אבל זה היה יום רק של טיסה חזרה לארץ. אגב, כשיורד שם גשם, זה בלי הפסקה! אפילו לא לדקה!

שבוע לפני שבאנו היה גשום מאוד ושבוע לאחר מכן היה מושלג. מצד אחד התבאסתי קצת שלא חווינו את השלג יורד ולא ראינו יותר שלג במקומות שהיינו בהם, אך מצד שני היה יותר קשה וקר לטייל במזג אוויר כזה, שלא נדבר על הטיסות שבוטלו אל בטומי ומבטומי לארץ. 

הטיול עצמו:

יום ג׳ 11.2:

הצימר במריסי וסביבתו.

נחתנו בבטומי בסביבות 12:30 בצהרים ונסענו במונית ישר לצימר במריסי (אחרי עצירה קצרה להמרת כסף). הייתה שמש יפה בשעת צהרים ואחרי התארגנות קצרה יצאנו לטיול רגלי אל מפלי מריסי. כשראינו את הדרך החלטנו שבחזור נבקש איסוף מצוות הצימר (בתשלום). 

הדרך לצימר הייתה לא פשוטה, בפיתולים ועליות חדות, כעת עשינו אותה בירידה אז זה עוד היה סביר. 

הדרך למפלים ברגל לוקחת כ40 דקות על כביש סלול. היינו לבד לאורך כל הדרך, אפילו מכונית לא עברה שם. אי אפשר להסביר במילים את השקט מול כל העוצמה הזו של הטבע מסביב. בדרך עברנו בכמה מפלונים שירדו מההרים, מקבצי שלג בצידי הדרך שעדיין לא הפשירו ונופי ההרים החצי מושלגים. 

המפל עצמו היה מאוד מרשים! אפשר להסתפק בלראות אותו מהכביש למטה, אבל בהחלט כדאי להתאמץ עוד קצת ולעלות אליו ישירות. 

בכניסה היה איש ששיפץ את בוטקה הכניסה, יתכן שבעונה הכניסה בתשלום. בזמן שהגענו, כשאנחנו היינו הנפשות היחידות בכל האזור, הוא נתן לנו להיכנס מבלי לבקש דבר. 

ככל שהתקרבנו למפל הרגשנו את הקור ואת הרסיסים שלו. קשת צבעונית ונאה קישטה את מורדותיו. 

צילמנו ונהנינו מהמראות ככל שיכולנו (בכל זאת, היה קפוא!) ושמנו פעמינו לכיוון החזרה לצימר.

סמוך למפל ראינו ירידה בדרך עפר אל עבר הקניון (הנהר, לא הקניות). ניסיתי לרדת, כי אם אנחנו כבר כאן, חבל לפספס… אבל ראיתי במפה שהדרך עוד ארוכה.. ואז עלה לי רעיון לבקש מצוות הצימר שייקחו אותנו לקניון, הרי זה חלק מהסיור שהם מציעים ואז כבר יחזירו אותנו חזרה לצימר.

לצערי הייתה בעיית קליטה, וגם אחרי שהיא כבר הסתדרה, הם לא ראו את ההודעה. 

השעה נטתה לשקיעה ולנו לא הייתה ברירה אלא להתחיל לצעוד חזרה לצימר אם אנחנו לא רוצות להיתקע שם בחשיכה. 

החזור, כאמור, היה לא קל בלשון המעטה. אם היה עובר רכב כלשהו היינו מנסות לבקש טרמפ, אבל גם זה לא היה.

בסוף, כשכבר היינו בפיתולים האחרונים חזרו אליי מהצימר, אבל כבר השמש עמדה לשקוע ואנחנו היינו פסע מסוף הדרך אז כבר המשכנו לבד.

לסיכום,

הדרך הלוך לגמרי אפשרית ואפילו כיפית רגלית (אנחנו עשינו את זה כי רצינו קצת ללכת ולנשום אוויר), בחזור מומלץ לדאוג מראש להסעה. 

וכמובן אפשר מראש לקחת את הסיור הלוך חזור. 

יום ד׳ 12.2:

טיול שלג

קמנו מוקדם כדי לנצל את הזמן שנותר לנו בצימר.

בדיעבד, עוד חצי יום היה סוגר לנו את הפינה גם ליהנות מהצימר כמו שצריך וגם לטייל בסביבה.

הנהג שסגרתי איתו מראש, הגיע לאסוף אותנו מהצימר והתכנית שלנו הייתה לנסוע לשלג בגודרזי עם עצירות למפלים ורכבל בדרך. לפני כן ביקשתי ממנו לעשות לנו עצירה בקניון שפיספסנו אתמול.

לגמרי היה שווה את זה! הנהג נסע בדרך העפר שמול המפלים כמו שראינו אתמול, כי זו הייתה הדרך הקצרה יותר. היא מתאימה לדעתי רק לנהגים מיומנים בנסיעה בדרכי שטח.

בחזור כבר חזרנו דרך כביש סלול ויצאנו מהצד השני של העיירה. ממליצה למי שמגיע לשם עצמאית לנסוע מהדרך הסלולה הלוך וחזור.

בסוף זו הייתה העצירה היחידה שלנו בטיול הזה, מכאן נסענו ישירות לגורדרזי וחזרנו ישירות לבטומי. 

בתחילת הנסיעה הנהג היה מאוד חברותי, דיבר איתנו עברית שוטפת, היה עם מצב רוח, ניהלנו שיחות, שם לנו שירים בעברית והיה ממש נחמד. 

אחרי נסיעה לא פשוטה הגענו לגודרזי.  

התחלנו באטרקציה של אופנועי שלג למשך שעה (בדיעבד במחיר מופקע לחלוטין!). 

המחיר לזוג על אופנוע ומתלווה אליכם מדריך על אופנוע משלו. מקבלים ציוד - קסדה, משקפי מגן וכפפות סקי למי שצריך (עדיף לקחת את שלהם אני קפאתי עם הרגילות שלי). 

בנוסף חותמים על מסמך למקרה שקורה משהו לאופנוע אז תהיו זהירים בנהיגה. כבר שמעתי סיפורים על כאלה שקרה לאופנוע משהו וחייבו אותם על הנזק. 

הנסיעה הייתה סה״כ כיפית והנופים היו יפים, אבל ציפיתי לנופים קצת יותר פראיים. למשל בתוך יער וכדומה (כמו שהיה לי בטיול קודם בבקוריאני שבגאורגיה), הנוף כאן היה יותר פתוח. 

אחרי הנסיעה באופנוע, עלינו ברכבל הסקי לצפות בנופים המושלגים והמושלמים מסביב. חוויה באמת כיפית, אבל קפוא למעלה כך שלא יכולנו להישאר יותר מכמה דקות. שאר האנשים גלשו להם שם בכיף. 

כשירדנו שיחקנו קצת בשלג והצטלמנו תמונות אחרונות לפני שחזרנו אל הרכב והתחלנו בנסיעה של כ3 שעות חזרה לבטומי.

במהלך הנסיעה השתנו פני נהגנו, הוא נהיה עצבני, עקף הרבה, לא דיבר איתנו בכלל או ענה ממש בתמציתיות וחוסר רצון. האווירה הייתה מתוחה ולא נעימה עד שהגענו למלון.   

לסיכום,

היה יום ממש כיפי, אבל הרגשנו שהייתה קצת פחות תמורה למחיר. 

יום ה׳ 13.2:

טיול מפלים

נהגנו מאתמול הודיע שיש לו תקלה ברכב ושלח לנו נהג אחר במקומו (קצת מוזר בהתחשב בעובדה שפגשנו אותו אח״כ באחת העצירות, אבל ניחא). מצד אחד חששנו כי את הנהג הראשון בחרתי אחרי המלצות ועל זה לא ידענו כלום, מצד שני שמחנו על שינוי האווירה אחרי חווית החזור מאתמול.

גם הנהג הזה התחיל באנרגיות שיא וסיים ב״מתפקד מינוס״, אבל לפחות הוא נשאר רגוע ונחמד לאורך כל הנסיעה. 

אח״כ הבנתי שהנהגים שותים בבוקר משקה אלכוהולי מקומי שמכניס בהם קצת אנרגיה ומצב רוח וכשזה פג העצבנות והדכדוך מתגברים.

היום הזה כלל טיול בטבע שסביב בטומי. עצירות בכל מיני מוקדים (בעיקר מפלים) ונסיעות די קצרות ממקום למקום. מסלול די קבוע אצל כל הנהגים. 

התחלנו במפל קיבורה ותצפית על נהר צ׳ורו, עצירה נחמדה סה״כ. 

אפשר לראות את המפל מהתצפית התחתונה בחינם ואם רוצים לעלות צריך לקנות משהו מהדוכן הצמוד ב5 לארי לאדם. יש תפוזים, דבש, ריבות ועוד.. 

עצירה שניה הייתה במפל מירווטי המקסימים!! אנחנו היינו במזג אוויר שמשי, אבל שבוע אחרי ראיתי משם תמונות מושלגות מהממות!

אם הנהג נכנס עד החניה יש קצת הליכה למפל ואם לא, אז יש יותר (לא כל הרכבים יכולים כי זו דרך מאוד צרה!) 

עצירה נוספת הייתה במפל מחונצטי. 

האמת שזו אחת העצירות שהייתה אמורה להיות אתמול אז איכשהו זה התקזז. 

זה ללא ספק היה המפל המרשים ביותר מבין שלושת המפלים שראינו היום. 

יש עליה קטנה מהחניה למפל. בכניסה כמה דוכנים ובמקום גם שירותים מתוחזקים ונקיים בתשלום. 

סמוך למפל היה ממש קר. המפל, ובכלל כל העצירות מאוד מתוירות, אבל למזלנו בנקודת הזמן שהיינו, היינו לבד ויכולנו לקחת את הזמן בצילומים עד שיצאו התמונות הנחשקות.

עצירה אחרונה לסיום הייתה בגשר המלכה תמר מול המפל. 

גשר אבן יפה מעל נהר טורקיז. 

הצטלמנו כמה תמונות וכאן סיימנו את סיור הטבע שלנו. 

מכאן היו כמה הצעות לאן ללכת, בסוף בחרנו לנסוע לשוק חופה.

השוק ענק, מלא בעיקר (ואולי רק) בחיקויים, אפשר להסתובב שם שעות וגם ללכת לאיבוד חופשי…

ביגוד, הנעלה, אוכל, משחקים לילדים, תיקים, מוצרים לבית ועוד ועוד..

מי שאוהב שווקים ואין לו בעיה עם חיקויים יהנה שם מאוד, אנחנו פחות מצאנו את עצמנו שם, קנינו יותר דברים לילדים. 

משם חזרנו למלון למנוחה קלה, ארוחת ערב והתארגנות לטיסת הבוקר שלמחרת. 

לסיכום,

היה טיול כיפי ומהנה, שונה ממה שעשינו עד עכשיו.

העיתוי היה מצוין, מזג האוויר היה טוב ואפשר לומר שהגשמתי עוד חלום :).

נראה ששווה לחזור גם באביב כשהכל ירוק, להקדיש קצת זמן לעיר ולטייל בעוד אזורים.

אך הייתי שמחה לעשות את הטיול הבא בנהיגה עצמית.

מקווה שנהניתם לקרוא אותנו! ניפגש בטיול הבא!