שלכת ביוון 2016 - תסליה, צומרקה ואפירוס

הקדמה:

יצאנו לטיול זוג חברות (25 ו30).

הכל התחיל לפני שנה, הייתי בניו יורק בתקופת השלכת (את הבלוג על הטיול הזה אפשר לקרוא כאן) ופשוט התאהבתי בצבעים. ראיתי פרסומים על השלכת ביוון והחלטתי שזה יהיה היעד הפעם.

(בדיעבד, השלכת ממש לא משתווה לשלכת בניו יורק, אני לא חושבת שיש מקום שכן, אבל היה די נחמד גם ככה).

קצת פרטים טכניים:

נסענו ל5 ימים (שומרת שבת וכשרות, אז העדפתי שלא להעביר שם את השבת), בתאריכים 30/10-3/11.

סגרנו הכל 4 חודשים מראש כדי להרוויח מחירים נמוכים. טסנו לסלוניקי כיוון שלא יכולנו לחשוב על 7 שעות נסיעה מאתונה לאזור אפירוס. בתקופה הזאת כבר אין טיסות ישירות לכן טסנו לאתונה ומשם המשכנו לסלוניקי.

טיסות:

טסנו עם חברת אג׳יאן איירלנס היוונית. היה טוב מאוד, גם אם היה עיכוב בבורדינג, עדיין הטיסה יצאה בזמן ונחתנו בזמן. למטוס ניתן להעלות תיק קטן במשקל של עד 8 ק״ג. אם רוצים לשלוח מזוודה לבטן המטוס, זה תוספת של 20 יורו למזוודה במשקל של עד 23 ק״ג (בגלל שטסנו לאתונה ומשם לסלוניקי, שילמנו 40 יורו על תוספת מזוודה).

הלוך- הטיסה יצאה ב6:00 בבוקר מישראל, עם קונקשיין של 1:50 והגענו לסלוניקי ב11:10 בערך. בהתחלה חששנו קצת מהזמן הקצר לקונקשיין, אבל לא היו תורים בכלל, אפילו ישבנו והמתנו לבורדינג לפחות חצי שעה. אולי בגלל שזו לא העונה.

חזור- בחרנו בטיסה של 20:25 מסלוניקי, עם קונקשיין של 1:30 ונחתנו בישראל ב00:45.

הטיסות, בלי להחשיב את המזוודות, עלו לנו 343 יורו לזוג.

רכב:

את הרכב שכרנו דרך אתר רנטל קארס, בהמלצת אתר איי יוון הישראלי, בו השתמשנו המון בשביל קבלת מידע על מקומות ומסלולים.

רצינו רכב אוטומטי, בעל נפח מנוע של לפחות 1400, כמו שהמליצו באתר איי יוון, כדי שיתפקד טוב בעליות המרובות ושיהיה מקום ל2 מזוודות גדולות. משום כך, היינו די מוגבלות כי רוב הרכבים ביוון הם ידניים ובחברות הגדולות כמו הרץ, אוויס וכו׳... לא היה רכב שענה על כל הדרישות. בסופו של דבר בחרנו רכב מחברת caldera, דרך האתר שמציג מגוון רכבים מחברות שונות. החברה אמנם לא מוכרת, אבל אנחנו היינו מאוד מרוצות. נציג החברה חיכה לנו באולם הנחיתות, והסיע אותנו למשרדי החברה עם הרכב שיועד לנו (אמנם לא הרכב שהזמנו- הזמנו טויוטה פריוס, אבל רכב שדומה לו בנתונים פחות או יותר- סיטרואן C אליזה, אני לא יודעת להשוות ביניהם כי לא יצא לי לנהוג בטויוטה, אבל מהרכב הזה היינו מאוד מרוצות). במשרדים לא ראינו לקוחות נוספים, אבל זה גם אומר שלא בזבזנו זמן על לחכות בתור. מסרנו את הווצ׳ר, דרכונים ורישיון נהיגה ישראלי (היה לנו גם בינלאומי, אבל הוא לא הסתכל עליו).

לפני שנסענו עברנו עם הנציג על כל השריטות שברכב, חשוב לציין הכל כדי שלא יהיו אי הבנות בעת ההחזרה.

תשלום על הרכב- שילמנו כבר מהארץ 880 ש״ח, כולל בערך 200 ש״ח על ביטוח מלא כיוון שזו פעם ראשונה שאנחנו שוכרות רכב בחו״ל והעדפנו להיות מכוסות (הבנתי שיש אנשים שמסתפקים רק בביטוח הרגיל). בנוסף, בעת לקיחת הרכב ישנו פקדון על סך 1000 יורו- משתנה בהתאם לרכב ולחברה, על הכרטיס שאיתו שילמנו (הכרטיס חייב להיות בינלאומי ושל הנהג הראשי).

החזרת הרכב- החזרנו את הרכב למשרדי החברה, הנציג הסתכל על המכונית כדי לבדוק שהכל בסדר ואישר. ביקשתי ממנו שיחתום שהכל בסדר, כדי שתהיה לנו אסמכתא על כל מקרה ולאחר מכן הוא הקפיץ אותנו לשדה התעופה (מרחק של כמה דק׳ נסיעה).

ניווט ובחירת מסלול:

את הניווט ביצענו לפי ההמלצה בבלוג של רבקה ק., באמצעות אפליקציית Here שהייתה מעולה! ולא צריך בשבילה אינטרנט, שזה הפלוס הכי גדול שלה ביחס לשאר אפליקציות הניווט. את המפות של יוון ניתן להוריד בחינם, וכדאי להוריד כבר בארץ (אם אני לא טועה נדרש חיבור לwifi כדי להוריד את המפות).

לא לשכוח לקחת מעמד ומטען לפלאפון.

לניווט רגלי השתמשנו בגוגל מפות, שבערים תפקד ללא אינטרנט, אך בכפרים נדרש אינטרנט.

את המסלול בניתי בעיקר מההמלצות באתר איי יוון הישראלי, אך גם מחיפושים שונים באינטרנט. זה אתר שהשתמשתי בו המון. יש בו תמונות לפי מקומות ולכל תמונה יש ציון מקום מדויק בגוגל מפות.

המסלול:

יום א׳- 30/10

יצאנו מחברת ההשכרה בסביבות 11:40 ועצרנו מיד לתדלק כי קיבלנו את הרכב עם מיכל כמעט ריק. ברוב התחנות שתדלקנו המחיר לליטר היה 1.4 יורו (בכל הטיול יצא לנו לתדלק 3 פעמים, ותדלקנו עוד לפני שהגענו לחצי). משם המשכנו למטאורה. אפיליקציית הניווט הראתה 3 וחצי שעות נסיעה, אבל בפועל הגענו בסביבות 16:00 (הדרך המפותלת מאיטה את הנסיעה + עצירות נוחות בדרך). במטאורה עצרנו בכל תצפית שראינו, אבל היה מעונן אז הפוטנציאל של המקום ירד משמעותית. היה נחמד, אבל אני חושבת שהגעתי עם ציפיות גבוהות מדי לאור כל התגובות שקראתי על המקום, וכמו שאומרים ״כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה״. בגדול, מקום מאוד יפה, לא הייתי מפספסת אותו כי זה אחד מהאתרים היותר פופולריים ביוון. ממה שקראתי, הזמן המומלץ למטאורה הוא בין 3-4 שעות. אני אישית לא עליתי למנזרים מטעמים דתיים ובנוסף עם מזג האוויר, די מיציתי לאחר שעה וחצי.

בשעה 17:30 כבר מחשיך, לכן קצת לפני נסענו לכיוון מקום הלינה שלנו בעיר טריקלה, במרחק של חצי שעת נסיעה.

טריקלה זו עיר גדולה, עם חיי לילה מאוד פעילים! לנו במלון שנקרא Ntinas- זה הקישור שלו בבוקינג.

ההגעה למלון הייתה מהירה, אך הרחובות שם מאוד צרים. חיפשנו חניה ובסופו של דבר חנינו בחניון סמוך למלון (כרחוב וחצי) בתשלום של 10 יורו ללילה. למרות שהמלון מציע חניה חינמית, אבל זה מרוחק יותר ולא רצינו להסתבך ברחובות האלו, וכל שכן לסחוב את המזוודות.

המלון עצמו נמצא במיקום מעולה! ממש במרכז וסמוך לנהר שחוצה את טריקלה. החדרים עצמם מעט קטנים ולא הכי חדשים, אבל בגדול היה בסדר.

האינטרנט תפקד כראוי, המארחים נחמדים וארוחת הבוקר הייתה מגוונת (לא אכלתי, אבל חברתי אמרה שהיא גם טעימה).

ממש מתחת למלון היו מלא מקומות בילוי ומסעדות (כדי שהרעש לא יפריע, יש לבקש חדר שקט).

יום ב׳- 31/10

הבוקר עשינו מסלול קצת לא שגרתי לישראלים, בעקבות תמונות שראיתי באינטרנט. הזריחה בעונה זו של השנה היא ב7:00, לכן בסביבות 7:30 יצאנו מטריקלה אל עבר פילי (Pyli), נסיעה של כחצי שעה. בפילי היו 2 גשרים יפים שתחתם זרמו מים (בניגוד לגשרים בקיפי, שעוד נגיע אליהם) ובאחד מהם אפילו היה מפל. שתי העצירות נמצאות במרחק של כ5 דקות אחת מהשניה ויש חניה מרוצפת בצד הכביש.

המטרה הסופית שלנו להיום הייתה להגיע לכפר סיראקו שבצומרקה. נסענו דרך העיירות אלתי ופרטולי שלפי אתרים יוונים, הם מקומות מאוד פופולריים, אבל בסופו של דבר לא היה יותר מדי מה לראות שם. עצרנו לקפה בעיירה אלתי, זו עיירה מאוד נחמדה (וקטנה). בפרטולי היו שלטים למי שמעוניין לרכוב על סוסים. הסוסים היו קשורים לעמוד בצד הכביש ונראו כל כך מסכנים, אז ויתרנו.

בהמשך עברנו דרך נריידוחורי - אחריו הייתה תצפית מצד שמאל של הדרך עם חניה מרוצפת גדולה ונוף מהמם!

פירה, דסי (באזור דסי יש מפלים במרחק כמה דקות הליכה מאחורי מגרש הכדורסל, אבל בגלל שכבר התעכבנו מאוד בדרך, ויתרנו).

בהמשך עברנו דרך נהר האכלוס.

לאחר מכן הכביש נהיה מאוד שומם. נסענו בהרים, רוב הזמן היינו לבד למעט מספר רכבים בודדים שראינו במהלך הנסיעה בכביש זה.

הכביש מאוד מפותל, מלא בעליות וסלעים בדרך שהדרדרו כנראה מההרים. מדי פעם היו גם בורות בכביש. בשלב כלשהו נתקלנו בעדר של פרות על הכביש. הן היו ללא רועה, ולא היה מי שיכוון אותם.

מה שקרה זה שאנחנו פחדנו להתקדם לעברם, והם פחדו מאיתנו. ככה עמדנו כ20 דקות, עד שבא רכב ממול ובנסיעה איטית הצליח לדחוק אותם הצידה. כשזה כבר לא עזר הבחור פשוט יצא מהרכב וזה הבריח אותם. משם המשכנו לכיוון קאלאריטס, ולא הרבה זמן אחרי שעוברים את קאלאריטס, בדיוק בסיבוב, יש את מסלול קויאסה.

מקריאה באתר איי יוון הישראלי, זהו מסלול בדרגת קושי קלה יחסית ולוקח כשעה וחצי. לצערנו לא היה לנו כבר זמן לעשות את המסלול כולו, כיוון שרצינו להגיע למקום הלינה לפני החושך (זהו משהו שהקפדנו עליו לכל אורך הטיול- לא לנהוג בחשיכה, הכבישים מספיק מסוכנים גם ככה ואין תאורה).

תחילת המסלול: מחנים את הרכב בשולי הכביש (אין מקום להרבה רכבים), עולים בגרם המדרגות הראשון וממשיכים בשביל העפר קדימה. לאחר מכן יש אפשרות לעבור לצד שמאל, יש שם דרכי עפר שכנראה מובילות לאנשהו, אבל לא ראינו משהו מיוחד אז המשכנו ישר ולא הרבה אחרי הגענו למפל הראשון (מתוך 3 שהבנתי שיש שם). מעל המפל יש גשר וניתן להמשיך עוד במסלול, אבל אנחנו עצרנו כאן מפאת הזמן.

המשכנו לעבר סיראקו ואחרי כשעה וחצי נסיעה הגענו לכפר. הבעיה היא שלרחובות הכפר לא ניתן להיכנס עם רכב (שבילים צרים מרוצפים באבני ירושלים), ואנחנו לא ידענו היכן בדיוק לחנות.

בסופו של דבר חנינו בחניה שראיתי מראש בבית דרך גוגל ארץ, ושבדיעבד הסתבר שהיא מרוחקת מאוד מהמלון.

בזמן הזה כבר החשיך ולא הייתה נפש חיה בחוץ! (אח"כ המארח שלנו סיפר שבכפר נשארו רק 10-15 איש). הפעלנו את גוגל מפות והתחלנו לנווט את דרכנו ברגל למקום הלינה שנקרא Stavraetos.

גוגל ציין שההליכה תיקח 12 דקות, אבל עם המזוודות וקושי הדרך והראייה לקח לנו בערך 20-25 דקות.

בסופו של דבר הגענו למחוז חפצנו בשלום. המארח שלנו אמר ששלח לי מייל עם הוראות הגעה, היכן לחנות (חניה יותר קרובה) ולהתקשר אליו שיבוא לאסוף את המזוודות עם הטרקטורון. כמובן שלא ראיתי אותו לצערי.

בכל מקרה, ג׳ורג והמקום עצמו פיצו לגמרי על החוויה הלא נעימה שעברנו בדרך.

היינו שם לבד, לכן קיבלנו את החדר הכי גדול, עם שתי מיטות זוגיות! ג׳ורג חלק איתנו מהידע שלו והיה איש שיחה נהדר.

אגב, כשסיפרנו לו שבאנו מטריקלה דרך פילי, אלתי וכו׳... הוא התפלא מאוד למה לא הגענו דרך אפרופוטמוס, חליקי וכו׳... כנראה זו דרך יותר קצרה/יפה.

יום ג׳- 1/11

אחרי ארוחת הבוקר, ג׳ורג הציע לעשות לנו סיור קטן בכפר כדי שנוכל לצלם כמה תמונות, ולאחר מכן ייקח אותנו לרכב ואת המזוודות לחניה.

הסיור היה מאוד נחמד, ראינו את הדרך הישנה לקאלאריטס שעוברת מעל הנהר.

את המסלול הזה תכננו לעשות אתמול, אבל הזמן לא הספיק ולהיום היו תכנונים אחרים, אז נאלצנו לוותר עליו למרות שהבנתי שזה מסלול קליל ויפה.

אחרי הסיור נסענו לגשרים של קיפי. נוסעים לכיוון הכפר קיפי והגשרים נמצאים בפאתי הכפר.

יש שילוט מסודר וניתן גם לראות אותם מהכביש. הנסיעה ארכה כשעתיים וחצי.

הגענו לגשרים שהיו יבשים ושום מים לא זרמו מתחתם.

היה מאוד מאכזב לראות זאת, קצת התבאסנו שביזבזנו על זה את הזמן.

משם המשכנו לתצפית “בלוי” שנמצאת בכפר ורדטו.

נוסעים לוורדטו וממשיכים על פי השילוט לבלוי. כשמגיעים הדרך הסלולה נגמרת ומתחיל שביל עפר.

חנינו בסוף הכביש, ליד המסעדה והתחלנו לצעוד לכיוון התצפית.

לפי השילוט הדרך לתצפית לוקחת 30 דק'. בפועל לקח לנו כ45 דקות בהלוך ובחזור קצת פחות.

הדרך היא על ההר, אין עליות ומורדות תלולות מאוד, אבל הדרך היא בין סלעים, ובסופה מגיעים למרפסת התצפית.

התצפית מאוד יפה ומרשימה. הבנתי שיש עוד 2 תצפיות, ולפחות באחת מהן לא נדרשת הליכה כל כך.

למי שמתקשה קצת בהליכה, עדיף לבחור בתצפית אחרת.

מהתצפית הזו המשכנו למקום הלינה בכפר פפיגו.

הנסיעה ארכה כשעה עד שעה וחצי. לצערנו, גם היום נאלצנו לוותר על מסלול הווידומאטיס שמתחיל בגשר פפיגו מפאת חוסר הזמן.

הדרך לפפיגו מאוד מאוד מפותלת, אבל היא מרשימה בצוקים ובשלכת שלה.

הכפר הזה היה מעט יותר פעיל והיה לנו ממי לבקש הכוונה למקום הלינה.

בדרך פגשנו 3 זוגות ישראלים שטיילו יחד ולא הזמינו מקום מראש, אז המלצנו להם על המקום שאנחנו הזמנו והם הצטרפו אלינו.

המקום נקרא Archontiko Geki. מקום מאוד יפה, מעוצב בסגנון עתיק ובחדר אפילו היה אח.

בפועל, היה קר בחדר בלילה והחימום לא הספיק. המארחת הייתה מאוד אדיבה, וניסתה בכל יכולתה לספק את כל צורכנו (האינטרנט האלחוטי לא עבד, אבל לא היה מה לעשות בנידון- לה זה כן עבד ולדבריה גם לאורחים יוונים בעבר עבד).

בערב יצאנו למסעדה מאוד נחמדה ויחסית זולה שנקראת ΙΩΑΝΝΙΔΗΣ, שם אגב היה אינטרנט חופשי.

יום ד׳- 2/11

יצאנו בבוקר לכיוון ויקוס, כדי לעשות את המסלול של קניון ויקוס ג׳ורג (אותו קניון שאתמול עשינו עליו את התצפית).

המסלול מתחיל בכניסה לכפר, שם מחנים את הרכב ומול מתקן המים מתחיל המסלול האדום 03.

המסלול ממשיך לכפר מונודנדרי או פפיגו (מצריך שני רכבים), אבל אנחנו רק ירדנו לנקודת המפגש עם הנהר ועלינו חזרה.

הירידה לקחה לנו בערך 45 דקות והעליה בערך שעה וקצת. את העליה הייתי מדרגת בדרגת קושי בינונית עד קשה, הכל תלוי ברמת הכושר.

למשל, לחברה שלי שהיא פעילה גופנית היה די סביר, אך לי שאני לא, היה די קשה.

בירידה, כשמגיעים לצומת עם תמרורי המרחקים לוויקוס ולמונודנדרי, יש לפנות שמאלה למרות שאין סימון לשביל זה, ולהיצמד למסלול השמאלי גם כאשר יהיה פיצול נוסף (למרות שגם אם טועים מבינים מהר מאוד). בסופו של דבר מגיעים למנזר ומתחתיו הנהר.

המקום מהמם ביופיו! מי הנהר צלולים וצבועים בצבע טורקיז, וביחד עם השלכת הזהובה המראה היה מלבב. המקום מאפשר אתנחתא נעימה לקראת העליה הקשה.

מוויקוס נסענו ליואנינה. הגענו בסביבות 15:00 וזו הייתה הפעם הראשונה שהגענו למקום הלינה בשעות האור. לנו במלון שנקרא it's kale boutique. מלון מאוד יפה! הכי יפה שהיה לנו. הכל חדש, האינטרנט עבד מצוין, מיקום מצוין ליד האגם, חניה הייתה על הכביש עם שובר חניה שקיבלנו מהמלון והצוות היה אדיב מאוד.

הלכנו לטייל על שפת האגם, כשתיים-שלוש דקות הליכה. בהמשך טיילנו על הרחובות הראשיים ועברנו בין החנויות.

כשהתחיל להחשיך חזרנו למלון להתארגנות ומנוחה קצרה, ויצאנו לארוחת ערב במסעדה על שפת האגם. האמת, כל הטיול חיפשנו טברנה, אבל טברנה מהסוג של פעם. כששאלנו את המקומיים הם צחקו, אולי זה כבר לא קיים היום... אז חיפשנו הופעה כלשהי ומצאנו מסעדה שיש בתוכה הופעה בלייב. הלכנו אליה, ישבנו במשך 3 שירים והיה מאוד נחמד, אבל אז התחילו לעשן לידנו וזה הפריע לנו מאוד וגם היה כבר מאוחר אז חזרנו חזרה למלון.

יום ה׳- 3/11

הבוקר זהו היום האחרון לטיול ולצערנו היה קצת גשום, אבל זה לא קלקל לנו את התכניות.

נסענו למסלול הursa trail שיוצא ממלון grand forest metsovo. המסלול מתחיל מדרך עפר מצד ימין של הכביש שמסומנת בציור של עץ. עולים בדרך ואז יש פניה ימינה למסלול ursa trail. בהתחלה יש ירידה, ולכל אורכה שומעים את המים זורמים. בגלל הטיפות שירדו (לא משהו חזק), רצינו להגיע למפל שקראנו שישנו ולחזור חזרה. ירדנו כחצי שעה עד שהגענו לרחבת עשב עם שני פחונים משמאל ושם ראינו זרימת מים חזקה. הסתפקנו בזה ועלינו חזרה מעלה כחצי שעה (את העליה עשינו יותר מהר כי הגשם קצת התחזק).

משם המשכנו כשעתיים וחצי נסיעה לסלוניקי, ושם עצרנו בקניון עודפים קטן שנקרא one Salonica. לקניון יש חניה תת קרקעית מסודרת בחינם, אבל הוא די קטן- שתי קומות קטנות של חנויות בגדים ועוד קומה של אוכל וגם לא כל החנויות בו הן עודפים. מהמוכרים היה מנגו עודפים, נייק נראה לי עודפים, אדידס עודפים, ראלף לורן וטומי הילפיגר לא עודפים.

אחרי כשעתיים נסענו להחזיר את הרכב ומשם לשדה התעופה.

הערות נוספות:

מזג אוויר- ברוב הימים היה לנו מזג אוויר שמשי ונעים. הבקרים והלילות היו יותר קרירים, אבל בשעות היום היו לנו 16-18 מעלות. לעומת סיראקו ופפיגו ששם היו 5 מעלות ביום ופחות מ0 בלילה.

כבישים- הכבישים המהירים הם יחסית במצב טוב, אבל הם כוללים אגרה של 1.2/2.4 יורו למקטע. יצא לנו לשלם פעמיים בהלוך ו3 פעמים בחזור. הרבה טענו שהשילוט לא קריא ושבהרבה מקרים כתוב רק ביוונית- אישית, לא שמתי לב לכך מכיוון שאפליקציית הניווט הייתה כל כך מעולה, אבל ממליצה ללמוד לפחות את שמות המקומות שמתכננים להגיע אליהם ביוונית.

לעומת זאת הכבישים המחברים את הכפרים במצב די רעוע. יש הרבה סלעים ובורות בכביש, לעיתים הכביש הופך פתאום לדרך עפר למקטע קצר. הם צרים מאוד ומפותלים ולא מעט מהם לא מאפשרים מעבר של שני כלי רכב בו זמנית, לכן אחד מאיתנו היה צריך לעשות רוורס, למרות שהכבישים די שוממים אז זה כמעט ולא קרה. בפיתולים לרוב אין שדה ראייה, אז פשוט צפרנו כדי שאם יש רכב הוא ידע שאנחנו שם.

מלונות- את כל המלונות הזמנו מראש דרך בוקינג. הקפדנו לבחור מלונות בדירוג של 9.5 ומעלה (למעט בטריקלה). התשלום נע בין 50 יורו ל75 יורו ללילה כולל ארוחות בוקר.

לסיכום, יוון מאוד יפה! יש לה הרבה מה להציע ואין ספק שאחזור לבקר בה בעתיד :).