top of page
אורטל יחיאל

רומניה זה סיפור אהבה - מאי 2024




הקדמה:

בשנים האחרונות משהו השתנה בטיולים שלנו. קודם קורונה, ועכשיו מלחמה...

חוסר הוודאות הגדול שהפך להיות חלק משגרת החיים שלנו, גרם לנו לשנות כיוון מסגירת טיול חודשים מראש – לימים בודדים מראש.

את הטיול הזה סגרנו מחמישי לראשון. האופציות כמובן כבר נשארו די מצומצמות גם בגלל שלאור המצב החלטנו ללכת רק למדינות שמדורגות 1 ברמת אזהרת המסע באתר משרד החוץ (מדינה בטוחה – הכל כרגיל), גם לאור הטיסות שנותרו זמינות וגם לאור המחירים.

רומניה הייתה ונשארה אופציה בטוחה, זולה ומלאה בטבע ובאזורים שעדיין לא הגענו אליהם. זו גם הפעם הראשונה שהיינו בה בתקופת האביב ולא השלכת.

בנוסף, הייתה לי טיסה לרומניה בבוקר ה8 לאוקטובר, שכמובן התבטלה וזו הייתה הזדמנות להוציא את הטיול עכשיו לפועל.

 

 

פרטים טכניים:

 

טיסות:

טיסות הוזמנו ברגע האחרון לבוקרשט, ובגלל שרצינו ימים כמה שיותר מלאים החלטנו לשלב הלוך עם וויז אייר ביום ראשון בבוקר וחזור עם ישראייר בחמישי בלילה (טכנית כבר שישי).

הטיסות הוזמנו ישירות מאתרי חברות התעופה – חשוב מאוד בימים אלו.

לצערנו, זו הפעם הראשונה שנפלנו על הסטטיסטיקה של עיכובי הטיסות.

בטיסה הלוך עם וויז אייר הייתה תקלה בברקסים של המטוס והתעכבנו בשדה כ7 שעות עד שהגיע החלק שנדרש היה להחליף ועד שביצעו את התיקון. בהתחלה הכל היה מעורפל ולא ידענו אם בכלל נזכה כבר לטוס היום, אבל בסוף זה קרה...

עשינו ביטוח בפספורטקארד ולכן קיבלנו שוברים בחינם לטרקלין דן. זה היה מעולה! באמת שב"ה עד היום הם אף פעם לא אכזבו. כמובן שגם קיבלנו כל מה שהגיע לנו עפ"י חוק מוויז אייר בגלל העיכוב.

גם בחזור היה סיפור. בצהרי יום הטיסה קיבלנו הודעה מישראייר שהטיסה שלנו תמריא כמתוכנן, אבל תטוס מבוקרשט לקישינב במולדובה להעלות נוסעים ומשם לישראל. בפועל הטיסה גם לא המריאה כמתוכנן אלא בעיכוב של שעתיים ואז גם העצירה בקישינב... נחתנו בישראל בעיכוב של 4 שעות משעת הנחיתה המקורית.

 

 

רכב:

שכרנו שוב דרך סיקסט שנותנים ביטוח ביטול השתתפות עצמית על הכל חוץ מנזק למרכב תחתון שנעשה באופן עצמי ולא דרך תאונה ועל נזק לפנים הרכב.

בקבוצת הפייסבוק של בוקרשט יש מייל מיוחד לקבוצה דרכו אפשר להזמין מסיקסט ישירות עם הנחה (דרך המייל הזה יודעים שאתם שייכים לקבוצה) עשיתי השוואה בעבר דרך המייל ודרך האתר ישירות ואכן קיבלתי הצעה זולה יותר. מנהלי הקבוצה גם נותנים "גב" במקרה של בעיה.

קחו רק בחשבון שצריך לבדוק טוב טוב את הפרטים שבוואצ'ר שהם נכונים כי כנראה שהפקידים שם לא לגמרי "חדים". אני מצאתי פעמיים טעויות.

הזמנו רכב אוטומטי בקבוצת גודל CDAR הפעם לא שידרגו אותנו וקיבלנו רכב מאותה קבוצה.

בגלל העיכוב בטיסה וההמתנה לשאטל שבא לאסוף אותנו מהשדה לחניון של סיקסט (מעל חצי שעה), לקחנו את הרכב ב21:30 בערב במקום ב14:00. אבל ההחזרה הייתה מהירה, והנציג הגיע ישר כשבאנו, עבר קצת על הרכב, חתם שהכל תקין ולקח אותנו לשדה.

 

 

ניווט וכבישים:

בכבישים ניווטנו באמצעות גוגל מפות אופליין. תיפקדה טוב מאוד.

רוב הכבישים שנסענו בהם היו סלולים וברמה טובה או סבירה.

בכבישים המהירים הנהגים נסעו במהירות מופרזת לעיתים, אך בשאר הזמן היה רגוע. בגלל שזו כבר הפעם הרביעית שלנו ברומניה בחרנו באזורים יחסית פחות מתוירים ובשילוב עם העונה, רוב הזמן היינו לבד בכבישים.

בכל מקרה, הרגשתי יותר בטוחה בנהיגה שם מאשר פה בארץ.

במסלולי ההליכה ניווטנו באמצעות גוגל מפות ואפליקציית Maps.me, כשהורדנו מראש את המפות של רומניה אופליין.

 

 

אינטרנט:

רכשתי דרך אפליקציית Airalo סים אלקטרוני והשתמשתי בערך בג'יגה וחצי. בהתחלה השתמשתי יותר ואז כשראיתי את קצב הנתונים התחלתי להפחית ולשמור דברים פחות חשובים לוואיפי במלון. קוד הנחה של 3 דולר AVRL3197  (גילוי נאות, אם תשתמשו בו, גם אני אקבל 3 דולר הנחה לרכישה הבאה).

 

 

מלונות:

גם בטיול הזה כמו בטיולים הקודמים, בגלל שהכל היה ברגע האחרון, החלטתי לזרום יותר תוך כדי הטיול. הזמנתי את הלילה הראשון מראש ואת השאר באותו ערב או ערב לפני.

 

המלון הראשון – Grand Hotel Sofinau בעיירה Râmnicu Vâlcea.

זה המלון היחיד שסגרנו מראש לפני הטיול בבוקינג, למזלנו. לא ראיתי אותנו מחפשות מלון באמצע הלילה שיש בו צ'ק אין מאוחר. אחרי העיכוב בטיסה ואיסוף הרכב חיכתה לנו נסיעה של שעתיים וחצי אל המלון. היה חשוב לנו להתקרב לאזור בו נטייל לכן גם העדפנו לנסוע למרות שמאוחר ולא ללון בבוקרשט. את הנסיעה התחלנו קרוב ל22:00 ולמלון הגענו בסביבות 00:30 בלילה. הצ'ק אין אפשרי רק עד 23:00, אבל התכתבתי מראש עם המלון עוד מהארץ וסיכמנו שהמאבטח ישמור לנו את הכרטיס לחדר בקבלה בכל שעה שנגיע.

יתרונות –

מלון ספא, חדר די מרווח, צוות אדיב, תקשורת טובה (בפייסבוק, דרך בוקינג לא ענו), וואיפי חזק, מקלחת טובה, פארק חמוד מתחת למלון, חניה מרווחת - כולל מקום לטעינת רכב חשמלי.

חסרונות –

המלון עבר שיפוץ ובחלקים בחדר רואים את הישן מול החדש, אבל זה באמת בקטנה.

 

המלון השני - La Belle Epoque בעיירה Petroșani.

סגרנו כמה שעות לפני דרך אגודה (בבוקינג התנאים היו יותר טובים אבל באותו זמן הוא לא עבד).

פניתי למלון גם ישירות לוודא שקיבלו את ההזמנה – הם זמינים בכל הערוצים מייל, וואטסאפ, פייסבוק.

יתרונות –

מלון יפה, כניסה מטופחת, חניה מרווחת, חדר גדול, מקלחת ענקית וטובה, צוות נעים, אפשרות לחדרים בקומת קרקע, וואיפי חזק.

חסרונות –

לא היו חסרונות מיוחדים.

 

הלינה השלישית - Boutique Alina Guest house בעיר Deva.

סגרנו לילה לפני דרך בוקינג.

יתרונות –

חדר די מרווח, מקלחת טובה, בעלת המקום אחת המקסימות(!), וואיפי חזק, מקלחת טובה, ביתנים בקומת הקרקע.

חסרונות –

אין הרבה מקומת חניה.

 

הלינה הרביעית והאחרונה - Pensiunea Mihaela Novaci-CAZARE TRANSALPINA בעיירה Novaci.

אל הלינה הזאת הגענו באופן ספונטני. סיימנו את יום הטיול שלנו לקראת השקיעה ופשוט חיפשנו לינה סמוכה למיקום שלנו. הגענו בהתחלה לפנסיון אלכסה, אבל אז הבנו שיש מדרגות ועם המזוודות זה היה פחות רלוונטי. באותו זמן הייתה שם אלינה מפנסיון מיהאלה ואמרה שאצלה יש חדרים בקומת הקרקע אז עברנו אליה (כמה דקות נסיעה). בהתחלה הרגשנו קצת לא נעים, אבל הבנו אח"כ שהם כנראה קרובי משפחה או משהו.

המקום גדול ומתאים ממש למשפחות. הוא גם ממוקם בקצה כביש הטרנסאלפינה, אבל בנסיעה אליו עוברים בשני קטעים צרים עם מעקה בטיחות מברזל שצריך להיזהר מאוד כדי לא להיפגע ממנו.

יתרונות –

מיקום מהמם (אמצע היער), חדרים בקומת הקרקע, חצר מושקעת עם פינות ישיבה חמודות ומתקני שעשועים, אפשרות למנגל בחצר, מטבח משותף גדול מאובזר בכל עם מקומות ישיבה מרובים, וואיפי חזק, מארחים מקסימים.

חסרונות –

חניה מצומצמת, חדר לזוג מעט צפוף, מקלחת קצת לא ברורה להפעלה.

 

מזג אוויר:

מזג האוויר היה יחסית נעים ונע בין 19-26 מעלות בשיא.

בבוקר ובערב קצת קר, בצהריים נעים, אפילו קצת חם.

היה לנו יום מעונן חלקית, שני ימי שמש ויום אחד מעונן ומטפף.

מבחינת לבוש - לבשנו בגדי קיץ עם ג'קט מעל במקרה הצורך.

אור יום מ5:30 עד 21:00.

 

תכנון מסלול:

כשסגרתי את הטיול היה לי תכנון שכביש הטרנסאלפינה יהיה העוגן שלנו בטיול הזה וסביבו נבנה את יתר המסלול. לצערי רק אח"כ הבנתי שהוא עדיין סגור ויפתח השנה רק ב1 ליוני. זה די טרף לי את הקלפים ולא היה לי יותר מדי זמן לתכנן משהו אחר, אז נשארנו עם האזור עצמו וחיפשנו מקומות נוספים לטייל בהם.

 



המסלול עצמו


יום א' 19.5:

את היום הזה העברנו בעיקר בהמתנה לטיסה, בטיסה ובנסיעה שעתיים וחצי בלילה למלון. מזל שלא תכננתי יותר מדי ליום הזה.

 

יום ב' 20.5:

את היום פתחנו בסיבוב בפארק החמוד מתחת למלון שלנו, שתוכנן לאתמול אבל נדחה להיום. היו שם אגם עם מזרקה באמצעו, שבילים עם עצים משני צידיהם, מתקני שעשועים, מתקני כושר, פרחים יפים מסודרים בערוגות ומתקנים בכל מיני צורות (תנין, דולפין וכו'...)




אחרי שעה של שיטוט נעים בפארק התחלנו בנסיעה בכביש E81 היפה, צפונה לכיוון Brezoi.





בBrezoi פנינו לכביש 7A לכיוון מסלול ל - Cascada Scorușu זה מסלול למפל מרשים מאוד! אחד מהגבוהים ביותר ברומניה. אחרי שיורדים מהכביש הראשי לכיוון תחילת המסלול, הדרך היא דרך עפר עבירה לכל רכב, של כ1.3 ק"מ. בעונה כניסה עולה כסף. כשאנחנו היינו הבוטקה היה סגור. גם היה לנו את המסלול כולו כמעט לעצמנו בלבד. המסלול מוגדר רמה בינונית. הלוך כולו בעליה ולוקח כשעה. בחזור בירידה כ40 דקות. תוואי הדרך כולל אבנים. ניתן להגיע ממש עד המפל עצמו. לא היה קל (גם לא מאוד קשה) אבל לגמרי שווה את זה ומומלץ בחום!


כניסה: בעונה – 10 ליי לאדם מעל גיל 7. מחוץ לעונה – חינם.

חניה: חינם.





משם המשכנו בנסיעה לתצפית על אגם Vidra שנקראת Belvedere Mogoș.

ההגעה לשם אפשרית עם רכב 4X4, אך היות והפעם לא השתדרגנו ברכב, החלטנו לעלות את זה ברגל כמו שעשינו בעבר מסלול מאוד דומה בהר בוצץ'. הפעם זה היה לנו יותר קשה (אולי כי התבגרנו 😊). המסלול כולו בעלייה על אבני חצץ. אורכו כ3.6 ק"מ עם עליית גובה של כ390 מטר. זה לקח לנו סה"כ כ3 שעות - שעה וחצי בהלוך, שעה בחזור והשאר בפיסגה. זה היה קשוח אחרי המסלול הקודם, במיוחד שפחדנו שיהיה קר במסלול אז הצטיידנו בביגוד ונעליים מעל הנדרש (הזהירו אותנו שאולי אפילו יהיה שלג). מסלול כזה אם רוצים, צריך להתחיל על הבוקר כשרעננים. מדי פעם הצלחנו למצוא קצת קיצורי דרך מעבר למסלול הרכוב. ברגע שכבר ראינו את האגם מבצבץ פשוט חתכנו רגלית לכיוונו מבלי להמשיך בדרך הרכבים (שלפי גוגל מפות הצריכה עוד 20 דקות הליכה!), אך זה באמת לא מתאים לכל אחד – הייתי מדרגת אותו בדרגת קושי קשה בגלל האורך והעלייה (תוואי הדרך לא מאוד קשה כי סך הכל הוא ישר, פשוט על אבני חצץ).

הדרך הייתה יפה כאשר התחלנו לעלות מעל קו העצים והתצפית גם היא מרשימה, אך בשעות אחה"צ האגם כבר לא מואר ע"י השמש והתאורה שמתקבלת עליו "חלבית". מסביב היו עוד קצת שאריות שלגים בפסגה וסה"כ היה נחמד, אך לא בטוחה שהיה שווה את המאמץ בנתונים הקיימים.

למי שבכל זאת רוצה לעשות את המסלול רגלית כמה דגשים:

1.     להתחיל בבוקר.

2.     אם זה בעונת מעבר בקצוות של היום – לקחת ג'קט שקל לסחוב כי קר בפסגה.

3.     אמנם הדרך די ברורה, אך רצוי ללכת עם מפה – גוגל מפות/מאפס.מי/אולטריילס...

 

כניסה: חינם.

חניה: חינם.





את המסלול סיימנו בסביבות 19:30 בערב. התכנון היה לעשות את כביש הטרנסאלפינה, אבל רק אחרי שסגרתי את החופשה הבנו שהוא סגור, אז התחלנו בנסיעה למלון. המשכנו בנסיעה בכביש 7A, כשאנחנו עוברים את העיירה  Obârşia Lotrului ורואים את כביש הטרנסאלפינה שכל כך רצינו לטייל בו, סגור. מאותו קטע ועד העיירה שבה לנו – Petroșani, הכביש הפך פשוט לציורי!

כביש צר עם עצים ירוקים ונחל זורם לכל אורך הדרך. באמת שקשה לתאר את היופי הזה! אחד מהכבישים הכי יפים שהיו לנו בטיול!

 




יום ג' 21.5:

את היום התחלנו בנסיעה אל העיר חונדוארה אל מוזיאון הרכבות המיניאטורות שבו – בגוגל מפות הוא נקרא Muzeul Trenulețelor Valentin Banciu. המוזיאון לא גדול, אבל נהננו בו מאוד! הבניה מוצגת בו לפי עונות השנה והירידה לפרטים פשוט מדהימה! זו חוויה גם לילדים וגם למבוגרים.


כניסה: 21 ליי לאדם.

חניה: חינם בצידי בכביש.





בחונדוארה ישנה גם הטירה של קורבין - Castelul Corvinilor. זה מקום מאוד תיירותי. קראתי לפני כן ביקורות חלוקות לגבי כדאיות הכניסה לטירה, ובגלל שחיכו לנו עוד אטרקציות, החלטנו להסתפק רק במבט מבחוץ.


כניסה: 40 ליי למבוגר. יש הנחות לילדים, סטודנטים ופנסיונרים. תשלום נוסף על צילום תמונות ותשלום נוסף על צילום וידאו.

חניה: יש חניונים פזורים בתשלום, אך אנחנו מצאנו חניה חינם בצד הכביש באחד הרחובות הסמוכים.

 




משם המשכנו לארבורטום בעיירה סימריה - Arboretum Park Simeria.

מקום די גדול, עם הרבה שבילים. נחמד לשיטוט, אבל לא מאוד מרשים.

זה המקום היחיד בטיול שהייתה לנו קצת "תקלה".

ראינו במפה שיש שבילים שמובילים לתצפית על שפת נהר גדול וניסינו ללכת לשם.

ההלוך לא היה כל כך מסובך, אך בחזור רצינו לחזור דרך שביל אחר ולעשות סוג של מסלול מעגלי. בכל פעם הלכנו כברת דרך במסלול כדי לגלות שהדרך חסומה ע"י עצים שנפלו. עד שבסוף החלטנו לחזור באותו מסלול שבו באנו – מה שבטוח, בטוח.

הבעיה הייתה שהמסלולים הללו היו מסלולים צרים בין עצים טחובים, ובגלל שהיה חם וחשבתי שאנחנו נכנסים לגן עם שבילים מסודרים, הייתי עם כפכפים. שמעתי סיפורים על קרציות פה ושם מסיפורים של מטיילים, אבל אף אחד לא מאמין שלו זה יקרה. נאלצתי להסיר מכפות הרגליים שלי לפחות 6 קרציות. עד לכתיבת שורות אלו אני עדיין מתפללת שהכל יהיה בסדר.

כמה נקודות חשובות על קרציות:

1.     הן כל כך קטנות, בערך בגודל מילימטר, שקל מאוד לפספס אותן.

2.     הן נדבקות לעור בצורה שאי אפשר להסיר אותן סתם בהחלקת יד.

3.     רצוי להוציא אותן עם פינצטה ולהימנע מלמחוץ אותן (לי לא הייתה אז נאלצתי פשוט לגרד אותן מהעור עם הציפורן)

4.     רצוי ללבוש בגדים ארוכים ובהירים כדי שיהיה קל להבחין בהם.

5.     נעליים סגורות זה מאסט תמיד! אל תיפלו בזה כמוני, אי אפשר לדעת מאיפה זה יבוא.

6.     אחרי כל טיול ביער או במקום מיוער וטחוב, לבדוק את עצמכם היטב.

7.     במידה וכן עלו עליכם, להבנתי אין טיפול מונע (כן יש כנראה חיסון שניתן לעשות לפני - לבדוק במרפאות מטיילים), רק לעקוב במשך 28 ימים שלא התפתחו חס וחלילה סימני מחלה כלשהם.


כניסה: 10 ליי למבוגר, יש הנחות לילדים ופנסיונרים.

חניה: חינם בחניון ממול.

 




ובנימה אופטימית זו 😊 

המשכנו למקום שהיה אחד מגולת הכותרת של הטיול הזה מבחינתנו.

את המקום ראיתי כבר בתכנון הטיול הקודם שהתבטל עקב המלחמה וחלמתי עליו מאז.

מדובר בגן בוטני מהמם ביופיו! מסודר, משורטט, מלא בפרחים ומושלם לצילומים.

שימו לב שהמקום ברובו אינו מוצל ולכן ביום חם עדיף להגיע בקצוות של היום.

העברנו שם בכיף את שעות אחה"צ.


כניסה: 20 ליי לאדם.

חניה: חינם (יש שני חניונים אחד ישר כשיורדים מהכביש והשני יותר קרוב לכניסה כאשר ממשיכים אליו בדרך עפר).

 




בתכנון היה גם לנסוע לאגם Tăul Faerag, אך הדרך לשם היא דרך עפר שבשלב כלשהו נהיית עבירה רק לרכב 4X4 או הליכה ברגל של כ2 ק"מ לכיוון.

מכיוון שכבר עייפנו החלטנו לוותר ולנסוע ישר לדירה, אבל מי שבאזור ויש לו רכב מתאים או לחלופין כוח להליכה, זה נראה אגם יפהפה, קטן ושקט, שידוע בעיקר למקומיים (בטוחה שאם היינו הולכות היה לנו את המקום לעצמנו בתקופה הזו).

 

יום ד' 22.5:

העיר דווה הייתה המיקום הכי צפוני שהגענו אליו. משם התחלנו להדרים חזרה.

התכנון להיום היה שוב מסלול אל מפל, אבל כאמור, לא התאוששנו מהמסלולים ביום הראשון ולכן באופן ספונטני הלכנו על כיוון קצת אחר. ראינו שיש מפל (Cascada Garbovul) שההליכה אליו ממש 2-3 דקות מהכביש (חניה קטנה בצד הדרך) והחלטנו לנסוע לשם למרות העיקוף קצת בדרך. איך אומרים, המקומות הכי יפים הם אלה שמגיעים אליהם בטעות! אז המפל עצמו לא היה כל כך מרשים, והמשך המסלול עוד פחות, לכן בעצת מקומי שפגשנו שם, החלטנו להמשיך עם הכביש עד שהאספלט יסתיים ויהפוך לדרך 4X4. הנופים היו מהפנטים!!! עמק מקסים עם אחו ירוק בצידי הדרך ועצים נישאים על ההרים... אפילו בקתה לקישוט הייתה שם.

למקום קוראים בגוגל מפות Campul Mielului anul 1990. העמק עצמו שופע במסלולי טיול, נראה לי בעיקר למיטבי לכת, אבל גם לנסוע בכביש ולהתפעל מהנוף היה מהנה בשבילנו.

המקומי המליץ לנו על מקום שנקרא campusel, אמר שזה מקום ממש יפה, אבל ממה שראינו במפה זה שוב היה מסלול לפסגת הר ואנחנו את המסלולים כבר מיצינו לטיול הזה.

הכביש הוא כביש 66A והוא נראה יפהפה גם בהמשך שלו, אחרי שמסתיים האספלט ומתחילה דרך העפר. עם רכב מתאים, ולמי שמחפש נסיעות נופיות, שהנסיעה היא אטרקציה בפני עצמה, נראה לי ממש מומלץ.

 




חזרנו חזרה בכביש והמשכנו לכביש E79 באזור "Defileul Jiului "National Park הכביש נהיה ממש יפה! כמו שאני אוהבת... הכביש מלווה בחופות עצים ונחל זורם בצידו.

ממנו פנינו לכיוון העיירה Novaci ונסענו בכביש הטרנסאלפינה בחלק שהוא פתוח עד העיירה Rânca.

עצרנו בכל מקומות העצירה שהיו. הכביש בהחלט מהמם, אפילו שלא הגענו לחלקים הבאמת מרשימים שלו בגלל שאלו היו עדיין סגורים בעונה הזו.

מזג האוויר המעונן והשעה היחסית מאוחרת, גרמו לכך שהראות הייתה פחות טובה, ואיכות התמונות עוד פחות. אבל תסמכו עליי שהיה יפה 😊

 




יום ה':

היום האחרון לטיול.

את היום פתחנו בסיור במערה Peștera Polovragi. באזור יש מערה נוספת, אך בחרנו בזאת כי על השניה נאמר ש"היא מדהימה אבל יש לא מעט מקומות בגובה 1.5 ולכן צריך להתכופף הרבה" (ולהסתכן בלדפוק את הראש בתקרה).

האזור כולו פשוט משגע!!! נקיקי הסלע יצרו צורה מהממת ולא יכולתי שלא לקנא במי שגר שם, או לפחות לקח שם לינה בפנסיון ממול 😊.

אחרי הפניה לכביש המוביל למערה, הדרך היא דרך עפר, אך עבירה לכל כלי רכב.

הגענו כמה דקות אחרי פתיחת המקום ב9:00 והיה לנו את המערה כולה לעצמנו. יש מדי שעה עגולה סיור עם מדריך, אך זה נראה לי קורה בפועל רק כשיש מספיק אנשים.

המערה עצמה מאוד מיוחדת. אמנם יש הרבה כאלה ברומניה, וגם בעולם, וכנראה גם יותר מרשימות, אך בכל זאת נהננו בה מאוד.

ההליכה בה יחסית נוחה, רוב הזמן זה על חול ים רטוב בשילוב אבנים, רק שימו לב לא להחליק במקומות שיש מים.

במערה יש נטיפים, עטלפים, מקווי מים, מפלונים קטנים, גשרים קטנים ועוד...

במערה יחסית קריר גם בקיץ ולכן זו יכולה להיות אטרקציה מעולה ליום חם.

לא תמיד התאורה מספיקה אז כדאי להיעזר בפנס בפלאפון במקרי הצורך.

הסיור במערה כשעה.


כניסה: 20 ליי לאדם.

חניה: חינם במפרצונים שפרוסים לאורך הדרך.

 




כשסיימנו במערה החלטנו להמשיך לנסוע בדרך העפר שנראתה כל כך יפה...

המקום נקרא Cheile Oltețului - מצוקי סלע, עצים ירוקים משני הצדדים, נחל זורם לאורך הדרך.

המשכנו לנסוע כ10 ק"מ כאשר לכל האורך נגלו לנו מראות מדהימים!!! אחד משיאי הטיול בשבילנו.

ירדנו כל פעם שהיה מקום יפה לצלם. היתרון היה שנסענו בכביש כמעט לבד ויכולנו לעצור כל פעם שהתחשק לנו. הכביש עוד המשיך והמשיך, אבל באיזשהו שלב מיצינו וחזרנו חזרה.

במקום גם מסלולי טיול רגליים.

 




יצאנו משם ונסענו לאטרקציית הבתים ההפוכים. בדרך עברנו דרך יער צבעוני ופוטוגני במיוחד.

אטרקציה חמודה מאוד! יש לפחות כ8 בתים במתחם. כשאנחנו היינו שם ירד קצת גשם ולא כולם היו פתוחים.

גם בחוץ יש שלל אטרקציות נחמדות, אפשרויות ישיבה, קיוסק ועוד...


כניסה: 20 ליי לאדם.

חניה: חינם בכניסה למתחם.

 




הגענו כבר לאמצע היום אז התחלנו את הדרך חזרה לבוקרשט. באמצע עצרנו בסניף ג'מבו ענקי בעיר פיטסטי Pitești. מומלץ ביותר!!!

היה לנו עוד קצת זמן לשרוף לפני הטיסה אז החלטנו לנסוע לקניון בניאסה שסמוך לשדה התעופה. זה קניון גדול, עם הרבה חנויות מוכרות וחשבנו שנוכל לעשות תיקון לפעם הקודמת שהיינו בו, אך השעה הייתה סמוך לסגירה ולא הספקנו ממש להסתובב בו.

משם כבר נסענו להחזיר את הרכב.

 

לסיכום,

היה טיול מדהים! טסנו כמעט מהרגע להרגע ולא ממש בניתי על איזה טיול מרשים. דבר אחד ידעתי, וזה שרומניה תמיד מפתיעה! והנה, היא הפתיעה גם הפעם!

נראה שלאן שלא ניסע בה, נזכה לנוף עוצר נשימה... זו פעם ראשונה שלנו בעונה הירוקה, למרות היופי, עדיין לא הפסקנו לדמיין כל מקום שהיינו בו, כיצד הוא ייראה בשלכת.

אין ספק שהיא הופכת אט אט להיות המדינה האהובה עליי.

 

אם אהבתם את הפוסט אשמח לשמוע! ואם יש לכם שאלות אני תמיד פה 😊