סרביה - המקום שלא ציפיתי להתאהב בו - יוני 2026

הקדמה:

סרביה כבר הרבה שנים הייתה על הפרק, אבל רק הפעם הכל הסתדר והבשיל לכדי טיול.

עקב עומס בחיים האישיים, לא הצלחתי לתכנן מראש את הטיול יותר מדי. הרכבתי איזשהו שלד מעגלי עם כמה נקודות ששמרתי לעצמי במפה והשאר תוך כדי טיול.

בדיעבד, הייתי אולי מתכננת אחרת - מוסיפה עוד זמן במקומות מסוימים ומוותרת על אחרים.

ובכל זאת, היה לנו טיול מהמם! 

מדינה זולה, הטבע מאוד יפה וירוק בעונה הזו של השנה, ערים תוססות והאנשים - יש ויש אז קחו בחשבון. 

טיסות:

טסנו עם סאנדור של אל על. 

נכון לעכשיו טיסות כל יום שלישי הלוך בערב וחזור בלילה.

בהלוך היה עיכוב, החליפו מטוס וצוות למטוס חכור. בחזור היה עיכוב קל אבל עדיין נחתנו בזמן.

רכב, ניווט ונהיגה:

שכרנו ביורופקאר דרך אופרן. 

לקח לנו זמן בחושך למצוא את דוכני ההשכרה. צריך ממש לצאת מהטרמינל, לחצות את הכביש, לעלות במעלית אל החניון ואז לחצות ישר את כולו, לחצות את הכביש ושם נמצאים דוכני ההשכרה. 

גם לשאול אנשים היה אתגר - הרוב המכריע לא מבין, לא יודע או מתעלם מקיומך לחלוטין. 

הרכב נמצא בחניון רב קומות מאחורי הדוכנים כשרכבי יורופקאר נמצאים בקומה ה6 (אם ספרתי נכון) ללא מעלית!

הזמנתי מראש רכב SUV וזו הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי. הכבישים (גם הסלולים) לא מתוחזקים ברמה טובה באזורי הטבע וגוגל מפות גם כל הזמן הכניסה אותנו דרך כבישי עפר.

הרבה פעמים היינו צריכות בסוף להסתובב ולשוב על עקבותינו. 

ההמלצה שלי, אם אתם רואים שהיא מפנה אתכם לדרך עפר פשוט לא להיכנס. לרוב יש דרך סלולה גם אם יותר ארוכה. ואם לא, אז פשוט לוותר. 

תמיד להסתכל במפה ולכוון אותה ליעד דרך כבישים רגילים.

באופן כללי, גוגל מפות לא תפקדה שם הכי טוב, גם בערים לא זיהתה כבישים של ״אין כניסה״.

הכבישים המהירים הם כבישי אגרה, יש להיכנס במסלולים עם סימון האיש הכתום. בכניסה לוקחים כרטיס וביציאה נותנים לפקיד את הכרטיס, הסכום מופיע בשלט ומשלמים במזומן או בכרטיס אשראי. 

במהלך ההשכרה הופיעה לנו נורת שמן מנוע ונאלצנו למלא בעצמנו (בעזרת בעלי אחת הדירות שלקחנו), נאמר לנו שנקבל על זה החזר. בינתיים מחכים. 

לסיכום,

כל נושא הרכב והנהיגה היה קצת מעייף אבל ב״ה בסוף עבר בסדר סה״כ. 

לינות:

כל יום אחר הצהריים הזמנתי את הלינה לאותו ערב.

אפילו את הלילה הראשון הזמנתי מהשדה. 

לכל הלינות לקחנו דירות, זה פשוט היה הרבה יותר קל למצוא, אפילו בערים.

כולן היו מאובזרות, מרווחות, חדשות, זולות (עד 200 ש״ח ללילה) וכולן היו די טובות.

כסף:

עדיף להגיע עם יורו ולהמיר לדינר. לא מצאתי אפשרות להמיר כבר מהארץ וגם לא צריך. המרתי 50 יורו בשדה התעופה כי חשבתי שנצטרך ללינה הראשונה (הגענו בלילה ולקחנו לינה 6 דקות מהשדה) ועוד 300 בבוקר באיזה צ׳יינג׳ שהיה על הדרך. 

בדיעבד כל מקומות הלינה קיבלו יורו.

דלק, אטרקציות, קניות, חניות וכו׳.. שילמנו בדינר. בחלק מהמקומות אפשר גם לשלם באשראי, אבל חוץ מחניה אחת ששילמתי באפליקציה באשראי, הכל שילמנו במזומן. 

מזג אוויר:

בערים היה קצת יותר חם, בטבע פחות. ברוב הימים המעלות נעו סביב 22-25. בבקרים ובערבים היה קריר, החום מורגש בעיקר בשעות הצהריים 12:00-16:00. 

אינטרנט:

איירלו תפקד מצוין. 

הטיול עצמו:

יום 1 - יום ד׳ 27.5:

התחלנו בנסיעה של כ3 שעות לפארק הלאומי טארה. 

אחד הפארקים היפים והמפורסמים בסרביה. 

כשמגיעים לפארק הנסיעה דרך היערות בדרכים פיתוליות ויפות. 

ביקרנו במפלים החמודים Wellspring Vrelo (שימו לב להציץ בשני צידי הכביש)

ובתצפית Banjska Stena המפורסמת.

ההגעה אליה דרך העיירה Mitrovac, אל תתפתו להצעות אחרות של גוגל מפות.

הק״מ האחרונים הם בדרך עפר משובשת מאוד עם הרבה בורות. עביר בנסיעה איטית.

מהחניה יש מסלול של כ20 דקות. מתחיל שטוח והופך לעלייה בין העצים. 

אנחנו לא שמנו לב והגענו לאיזו תצפית מאולתרת אחרת, פחות יפה.

משם הקפנו ברכב את אגם Zaovine ולנו בבקתה המשקיפה לאגם. 

יום 2 - יום ה׳ 28.5:

היום כנראה הכי עמוס שהיה לנו בטיול. 

התחלנו בנסיעה לאגם קטן שראיתי במפה. חשבתי שנוכל להקיף אותו, אבל זה לא היה המצב.

היה איזה שביל על הסכר שממנו היה אפשר לצלם וזהו. בדיעבד די מיותר, אבל עדיין יצאו תמונות יפות. 

בדרך נתקלנו בעוד תצפית יפה.

מפה רצינו לנסוע לכפר מוקרה גורה, הזמן שגוגל מפות בזבזה לנו בנסיעות לכבישי עפר לא עבירים היה פשוט בלתי נסלח!

בסוף כיוונתי אותה לכביש ראשי יחסית ומשם זה הסתדר. 

נכנסנו לכפר המשוחזר, הלכנו לצלם את הרכבת הנוסעת (על הנסיעה עצמה ויתרנו לאור הביקורות) וניסינו להגיע גם לאיזו תצפית שהתבררה כ"סתם שולחן פיקניק". 

עזבנו את מוקרה גורה ונסענו לסיור במערה המקסימה Stopić Cave.

משלמים על חניה וגם על הכניסה. במקום יש גם שירותים. רק לקחת בחשבון שיש הרבה מדרגות גם לפני הכניסה וגם במערה עצמה. אנחנו מאוד נהנינו והייתה גם זרימה יפה של המפל בפנים. 

במרחק נסיעה של 20 דקות יש גם שמורת מפלים מאוד יפה. ממש שווה ביקור!

יש מפל אחד גדול ואז הרבה מפלונים קטנים לאורך הדרך. גינת משחקים, מקום לפיקניק ונוף ירוק ומקסים. 

מקום מוסדר בתשלום זניח. 

באופן כללי, כל האטרקציות עלו לנו בערך עד 10-12 ש״ח לאדם. 

המשכנו לזלאטיבור. עיר שוקקת חיים שמאוד אהבנו. בדרך ראינו נופים מעלפים!

הגענו בערב לפארק האגם, הסתובבנו ונהנינו מכמות האנשים והשמחה שהמקום משדר. 

תהינו אם יש להם איזה יום חג שככה הכל היה גדוש ופעיל.

משם נסענו ללינה שלנו בדירה מקסימה קרוב למרכז. 

בדיעבד היינו מקדישות לעיר יותר זמן וגם עולות בגונדולה לתצפית (כשהגענו היה מאוחר). 

יום 3 - יום ו׳ 29.5:

יום שישי זהו יום קצר בשבילנו כשומרות שבת. 

נסענו לתצפית על קניון Uvac שנקראת בגוגל מפות Велики Врх 

הק״מ האחרונים הם בדרך עפר. למי שלא עם רכב גבוה או שלא רוצה לנסוע בכבישי עפר אפשר לוותר כי יש עוד תצפית דומה עליה אפרט בהמשך. 

אפשר לחנות בחניון עפר הראשון ולהתחיל משם ברגל או להמשיך עוד כמה מאות מטרים בדרך קצת יותר משובשת עד לחניה שליד המחסום.

אנחנו חנינו בחניון הראשון והלכנו עד לתצפית כרבע שעה. דרך קלה יחסית ודי שטוחה. 

תצפית יפה ושקטה. 

משם תכננו לנסוע לגשר Suspension bridge over river Uvac ומשם לדירה ששכרנו לשישי-שבת. 

בדיעבד הגענו לתחילת המסלול ולא היה איפה לחנות אז המשכנו עוד כ300 מטר ומצאנו את עצמנו בדירה שהזמנו. 

הדרך לשם היא דרך עפר, אבל עבירה ונוחה. 

החלטנו לחנות בדירה ולעשות את המסלול לגשר. 

המארחים המקסימים קיבלו את פנינו והראו לנו את הדרך למסלול. המסלול בירידה די תלולה שלאחר מכן צריך לעלות חזרה. היה מעט מאתגר, אבל היה מאוד נחמד.

אפילו זכינו לליווי מלא של כלב השכונה הלוך ושוב.

חזרנו לדירה והתארגנו לשבת. 

יום 4 - יום ש׳ 30.5:

את השבת העברנו במנוחה בדירה עם נופים לקניון Uvac. ממליצה ממש על המיקום. 

אחר הצהריים הלכנו לסיבוב רגלי קצר לספוג קצת את הנופים. 

יום 5 - יום א׳ 31.5:

התחלנו בתצפית נוספת על הקניון, אותה הזכרתי קודם, לתצפית הזו יש כביש סלול עד לחניה. לא להקשיב לגוגל מפות כשהיא מפנה במסעדה לכביש עפר! 

כמה דקות מהחניה מגיעים לתצפית דומה אך קצת שונה על פיתולי הנהר בקניון. ובכל מקרה, שתיהן יפות.

אפילו פגשנו סוסים בדרך ומי שעוקב אחרי הבלוג מכיר את חיבתי לסוסים.

אני חושבת אגב, שבינתיים זו המדינה בה פגשנו הכי הרבה פעמים סוסים בדרכים.

משם המשכנו לפארק הלאומי Golija. 

דרך עפר לתצפית ולמפלים. לא מצדיקה בכלל את המאמץ. 

בדיעבד מיותר לחלוטין. היינו עושות במקום זה שייט בקניון אובץ׳ כולל כניסה למערת הקרח, אבל שוב, זה מהדברים שלא הספקתי להכיר ולתכנן מראש נכון את הזמן.

מאחר וראיתי מהבית כמה נקודות עניין יפות באזור Bor שלא רציתי לוותר עליהן, התחלנו בנסיעה ללינה בכיוון כדי שלמחרת תהיה לנו נסיעה יותר קצרה. 

לנו בעיר קרושבץ וניצלנו את הערב לסיבוב קניות במרכז BIG שלהם. 

יום 6 - יום ב׳ 1.6:

התחלנו בנסיעה למערה בקניון לאזר. מסתבר שהכניסה בשעות קבועות עם מדריך בלבד, ורק בתנאי שהתאספו לפחות 5 אנשים. ההדרכה בסרבית ולא באנגלית. חיכינו קצת אבל לא הגיעו אנשים בעונה הזו והחלטנו רק להצטלם עם הגשרים והאגם שבמקום ולהמשיך הלאה.

יש מהחניה של המערה גם מסלול לתצפית על הקניון אבל ממש לא התכוונו לצעוד את העלייה הזאת לשם.

בכל מקרה, האזור מאוד יפה.

המשכנו לשתי נקודות עניין נוספות מאוד יפות.

 Krupajsko vrelo - Lepota prirode 

מקום קטן מהמם ומטופח עם אגמי טורקיז, מפלונים, מערה, גינת פרחים ומסעדה. 

שאלנו כמה פעמים אם צריך לשלם והופתענו כשנאמר לנו שלא. 

Waterfall "Veliki Buk" 

שמורת מפל ממש חמודה בתשלום סמלי של 100 דינר לאדם (כ3.5 ש״ח). 

ממשיכים עד החניה ומשם יוצא מסלול מסודר. 

מים בצבע טורקיז ומפל יחסית די מרשים. 

הגענו בשעת אחה״צ ולצערינו בדיוק התחיל גשם זלעפות ולא הצלחנו ליהנות מהמקום כמו שצריך. 

בשניות נהיה קר, גשום ונרטבנו כהוגן. 

החלטנו ללון בעיר סמבדרו - נסיעה שתקרב אותנו למחרת לבלגרד. 

שוב ניצלנו את שעות הערב לטייל במרכז קניות. 

יום 7 - יום ג׳ 2.6:

זהו היום האחרון לטיול. 

נסענו כשעה לעיר הבירה בלגרד. 

שמנו פעמינו לגן הבוטני. חיפוש חניה היה לא קל. בסוף מצאנו חניון תת קרקעי שגם אליו היה תור וצריך לחכות עד שתתפנה חניה כדי שאפשר יהיה להוציא כרטיס כניסה. 

עלות חניות בבלגרד גם בחניונים היא בהחלט זולה ומעוררת קנאה.

לדוגמה: שילמנו 20 ש״ח על 4 שעות. ואני רק חושבת על חניה בתל אביב…

הלכנו רגלית כמה דקות לגן הבוטני. קטן ונחמד, ממש לא מרשים כמו במדינות אחרות.

אם יש דברים נוספים לעשות לא הייתי משקיעה עליו את הזמן. 

בנסיעה בדרכינו ליעד הבא ראינו פארק שהיה נראה יותר יפה, פרחוני ומושקע. 

המשכנו לקניון Tržni centar UŠĆE ובכך השלמנו את מסע הקניות שלנו. שעתיים ראשונות חינם אז זה גם משתלם :). 

היעד האחרון שלנו להיום ולטיול בכלל, היה פארק  Kalemegdan. פארק ענק עם מצודה, גן חיות ותצפיות על הנהר. הפארק בהחלט גדול ואפשר ללכת בו לאיבוד. מאוד נחמד וכיף להעביר שם כמה שעות. ישבנו לנו בנחת כל פעם בפינה אחרת כי גם היינו עייפות כבר מכל הטיול וגם היה לנו זמן לשרוף עד הטיסה.

בהמשך נתקלנו במקרה גם במדרחוב מהמם Kneza Mihiala. לגמרי שווה ביקור. 

משם נסיעה לשדה התעופה להחזיר את הרכב ולטרמינל. בתחנת הדלק שצמודה למקום החזרת הרכבים מקבלים רק מזומן - דינר או יורו (אפשר גם לשלב) אז שימו לב. 

לסיכום,

היה טיול מקסים ומהמם! נהנינו מאוד! 

טבע יפה וירוק, הרבה מים! אמנם אין מפלים גבוהים והרים מרשימים כמו באלפים לדוגמה, אבל עדיין ממש יפה! 

רוב נקודות הטבע די נגישות במסלולים קצרים מהחניה (חלקם נגישים לרכב רק בדרכי עפר אבל רוב המפורסמות נגישות בדרך סלולה). 

בדיעבד הייתי מוותרת אולי על אזורי הטבע בשני הימים האחרונים, מתאים אם נמצאים באזור ולא לנסיעה במיוחד. את הזמן הזה הייתי משקיעה בזלאטיבור ואובץ׳ לגונדולה והשייט ובדרך משם לבלגרד מוצאת עוד נקודות טבע. 

אבל בכל מקרה גם במסלול הזה עדיין היה כיף ומהנה!

אפילו בערים נהניתי, וזה לא קורה הרבה. 

האמת, מחכה כבר לחזור. 

מקווה שהמידע היה לכם לעזר ונתראה בטיול הבא :)