ניו אינגלנד בשלכת ההיית או חלמתי חלום - חלק ד' השבוע האחרון

השבוע האחרון לטיול

מיקומים בקצרה:

יום 1 - ג'רזי גארדנס, ניו ג'רזי.

יום 2 - מנהטן, ניו יורק.

יום 3 - ליברטי סטייט פארק + ג'קסון פרימיום אאוטלט + פריהולד מול, ניו ג'רזי.

יום 4 - ניו ג'רזי.

יום ראשון 17.10

ג’רזי גארדנס, ניו ג’רזי.

את היום הזה ביליתי בקניון האאוטלט ג’רזי גארדנס. בקניון הזה התאהבתי כבר בטיול הקודם שלי.

השתדלתי להגיע ישר בפתיחה, לא כל-כך הצליח לי, אבל הגעתי לא הרבה מאוד אחרי.

הגעתי עם הרכב, יש חניה גדולה בחינם. כשאני הגעתי עוד היו מספיק חניות פנויות, אך בהמשך היום כשיצאתי לשים שקיות ברכב, החניה כבר הייתה מלאה.

לא לקחתי חוברת קופונים. בכל חנות היו מבצעים די טובים גם בלי קופונים. לא תמיד זה רשום, לפעמים מגלים בקופה הפתעות .

העומס יחסית לא היה מאוד גדול, אפילו שזה סוף השבוע שלהם.

בענייני קורונה - רוב האנשים עטו מסיכה, למרות שהיו גם כאלו שלא. בחלק מהחנויות היה ניטור של מספר הקונים, מה שלעיתים יצר תורים בכניסה לחנות.

היו כמה חנויות שהתורים שם היו ארוכים מאוד כמו נייק לדוגמה.

קצת אחרי השעה 18:00 כבר התחילו להודיע בחנויות על הסגירה המתקרבת (באותו יום נסגר ב19:00). בסה״כ הצלחתי למצות את הקניון בזמן שהייתי שם וקניתי המון פריטים לעצמי ולמשפחה.

אני יודעת שהדעות חלוקות, אבל לדעתי המחירים היו די זולים.

כמובן שבארץ אולי אני יכולה למצוא פריטים דומים בזול יותר, אבל יחסית למותגים המחירים באמת היו מציאה. הדבר הכי יקר שקניתי עלה לי 200 ש״ח - סריג עבה לגבר בטומי הילפיגר.

קניתי בעיקר סריגים, חולצות, תיקים וארנקים, משחקים, בגדים ותחפושות לילדים.

לסיכום, ממליצה ממש! נהניתי אז ונהניתי הפעם. אגב, רכב ממש הקל עליי עם כל הקניות. בכל פעם שהתמלאו לי הידיים, הלכתי לשים את הדברים באוטו.

יום שני 18.10

מנהטן, ניו יורק.

רציתי נורא לבקר בקבר של הרבי מליובאוויטש. הרגשתי שאי אפשר להיות בניו יורק בלי ללכת לשם.

כבר מהבית ניסיתי לראות איך אני מצליחה לשלב את זה. בטיול הקודם, נסענו בתחבורה ציבורית דרך ג’מייקה סנטר. לבד זה היה נראה לי פחות מומלץ, במיוחד שבאחת הקבוצות בוואטסאפ, מישהי סיפרה שהיא הייתה עם בעלה והילדים בג’מייקה סנטר ובחור אחד איים עליהם בסכין שיביאו לו את כל הכסף שלהם.

למזלם, מוכר הפיצה שלהם עזר להם וגירש אותו. עם הרכב לא רציתי להיכנס למנהטן, לכן החלטתי שהאופציה הכי טובה בשבילי תהיה לנסוע בהסעה שיוצאת מבית הרבי בברוקלין.

ההסעה יוצאת בשעה 10:30 בדיוק וחוזרת ב12:00. כדי להגיע בזמן ולא לפספס את ההסעה, יצאתי מוקדם בבוקר מהבית של החברים.

נסעתי לתחנת הרכבת שליד ביתם, עליתי לרכבת לתחנת פן במנהטן. מתחנת פן לקחתי את קו 3 של הרכבת התחתית אל ברוקלין וירדתי בתחנה שמול בית הרבי.

הגעתי ב9:50 וישבתי לחכות בעזרת הנשים. אמרו לי שאני צריכה לדבר עם מישהי שאחראית על ההסעות. חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי… בסוף השגתי את הטלפון שלה. בטלפון היא דיברה איתי והסבירה לי כל מיני דברים נתנה לי הוראות מה אני צריכה לעשות, ולמרות שהזכרתי שהזמן דוחק, היא אמרה שאספיק.

מפה לשם, עד שסיימנו את השיחה ההסעה כבר יצאה. אין לי אפילו מילים להסביר כמה התאכזבתי.

רציתי נורא להגיע לשם והרגשתי שכנראה אני צריכה להתאמץ קצת יותר. החלטתי בכל זאת לנסות להגיע לשם דרך התחבורה הציבורית. דרך הרכבת התחתית נדרשתי לבצע החלפה.

בתחנת ההחלפה נתקפתי פאניקה. הרגשתי שאני שמה את עצמי בסיכון, ולמרות כל הרצון, לפעמים עדיף לוותר. התקשרתי להתייעץ עם המשפחה בארץ ופשוט נשברתי. זה היה אחד מהרגעים הקשים שלי בטיול. סיכמנו שאני מוותרת ואטייל במנהטן במקום, אבל מצב הרוח כבר לא היה משהו, ומזג האוויר היה קריר וטיפטף מדי פעם.

נסעתי אל באטרי פארק וצפיתי בנהר ההדסון ובפסל החירות מרחוק.

החלטתי שלעלות על המעבורת החינמית לסטטן איילנד יהיה בזבוז זמן כרגע.

משם המשכתי ברכבת התחתית לטיימס סקוור. חיפשתי ניידת של LABQ וביצעתי בדיקת קורונה.

המשכתי לטייל רגלית באזור עד שהגעתי לתצפית רוקפלר. הגשם ירד קלות והחלטתי לעלות להיכנס לבניין, לעלות לתצפית ולא לחכות לשקיעה.

בכניסה נדרשתי להציג את תעודת המתחסן. הסוללה של הפלאפון כבר הייתי כמעט מרוקנת, לכן עצרתי להטעין אותה בתוך הבניין לפני שיכולתי לצאת ולצלם (וגם כדי שאוכל לחזור לבית בבטחה). זה לקח המון זמן ככה שכבר כמעט הגעתי לשעת השקיעה.

התצפית מאוד מאוד יפה ויש 3 קומות של 360 מעלות שמהן ניתן לתצפת. היה קר נורא ורוחות די חזקות, ככה שהיה קשה להישאר בחוץ הרבה זמן, ובכל זאת צילמתי שם בוק שלם.

אחת המטרות שלי הייתה גם לבחון את מצב השלכת בסנטרל פארק ואם מתחשק לי להשקיע זמן וללכת לשם. ראיתי שהכל עדיין ירוק, ולמרות שהסנטרל פארק שווה הגעה בכל עונה, החלטתי לוותר בגלל מזג האוויר ומצב הרוח הירוד שלי. מהתצפית חזרתי אל תחנת פן ומשם הביתה.

בדיעבד, מצטערת מאוד שזו הייתה החוויה שלי ממנהטן, עיר שאני אוהבת נורא!

יום שלישי 19.10

ניו ג’רזי.

בעקבות אירועי האתמול, החלטתי לא לנסוע שוב למנהטן. הרגשתי שאין משהו שאני ממש רוצה לעשות שם. התחלתי לחפש מקום מעניין באזור ניו ג’רזי שאוכל לטייל בו.

מצאתי פארק שנקרא Liberty State Park. טיילת יפה על שפת נהר ההדסון מהצד של ניו ג’רזי.

ממנה אפשר לראות את פסל החירות ואת הבניינים הגבוהים של מנהטן. יש חניה ענקית וחינמית.

הפארק גדול מאוד ולא מאוד מתויר. היה מאוד נחמד לסייר ולצלם לאורך הטיילת.

ביליתי שם כשעה-שעה וחצי ולאחר מכן נסעתי לעוד קצת קניות במרכז פתוח שנקרא Jackson premium outlet. רוב החנויות שם היו גם בקניון ג’רזי גארדנס, אבל מצאתי שם פריטים שלא מצאתי בקניון + היה הרבה יותר שקט, רגוע ומסודר בחנויות, כך שחווית הקניה הייתה נעימה יותר. האזור גם מאוד בטוח.

בכל פעם שהתמלאו לי הידיים משקיות, הלכתי להניח אותם בבגאז׳. בפעם האחרונה שחזרתי לרכב, קלטתי שכנראה לא טרקתי את המכסה מספיק חזק והוא נשאר פתוח כל הזמן הזה כשהשקיות שלי נראות לעיני כל. למזלי ולשמחתי, למרות שהיה מדובר במותגים די יוקרתיים, הכל נשאר במקומו.

אחרי עצירה בבית החברים, נסענו (הפעם יחד) לקניון נוסף שנקרא Freehold Mall. שם הייתה חנות גדולה של פריימארק ולא רחוק גם חנות גדולה של מייסיס. כמובן שגם משם לא יצאתי בידיים ריקות.

זה לא אזור שתיירים מגיעים אליו, אבל למי שבכל זאת באזור, ממליצה להגיע.

כאן הסתיים לו הערב האחרון שלי בטיול.

יום רביעי 20.10

ניו ג’רזי.

היום זה היום האחרון לטיול. מודה שכבר קצת חיכיתי לחזור הביתה. הימים האחרונים של הטיול כמו שבטח שמתם לב, היו קצת פחות מעניינים. החלטתי לקחת את הזמן ולהתארגן לאט.

בערך ב15:30 תיכננתי לצאת לשדה לטיסה של 21:30 בערב. לקחתי בחשבון את הפקקים לניוארק כמו שהיה לי בהלוך, את החזרת הרכב ובזמן קורונה המליצו גם להגיע לשדה לפחות 4 שעות לפני הטיסה.

הייתה לי התלבטות אם להוסיף מזוודה או לא, אך זו נגמרה אחרי שעשיתי עוד סיבוב קניות אחרון במרכז מסחרי ליד הבית בו היו TJMax וטרגט. התחלתי בתהליך הצ’ק אין לטיסה באפליקציה של אל על, וכשניסיתי להוסיף מזוודה האפליקציה קרסה וסגרה לי את הצ’ק אין. ניסו להתקשר בשבילי מהארץ למוקד של אל על, נאמר בהודעה מוקלטת לפנות בפייסבוק וניתקו. פניתי בפייסבוק, נציג/ה ענו לי, ביקשו פרטים, ואחרי ששלחתי נעלמו. ענו לי רק כשחזרתי כבר לארץ. החלטתי שאני שומרת את הודעה השגיאה ואת הניסיונות שלי ליצור קשר עם הנציגים בצ׳אט ובשדה אסדר את העניינים.

בדרך לשדה פיספסתי את היציאה האחרונה, למזלי זה לא עיכב אותי בהרבה, ובגלל שלקחתי מספיק זמן ספייר, לא נלחצתי מזה. זו הסיבה שחשוב לצאת מוקדם, היציאות יכולות להיות מבלבלות למי שלא מכיר את האזור.

מצאתי די בקלות את מקום החזרת הרכבים (הכנסתי מראש את הכתובת של אלאמו בשדה).

ההחזרה התבצעה די במהירות. בא נציג ועבר על הרכב. אמר לי שהכל בסדר ואקבל את החשבונית למייל עם הסכום הסופי של ההשכרה (לא כולל האגרות, זה הגיע בנפרד בכמה חשבוניות שונות ובזמנים שונים).

משם הייתה קצת דרך לשדה, כולל נסיעה בAirTrain. אני עם שתי מזוודות גדולות וכבדות, תיק גב, מצלמה ורחפן. די סיוט. ביציאה מבניין השכרת הרכב, ניגש אליי סבל שעובד בשדה והציע את שירותיו.

כמובן שהסכמתי בשמחה. הוא העמיס את הציוד שלי על עגלה, סחב הכל (כולל ברכבת) והוביל אותי ממש עד הצ’ק אין של אל על. הוא היה ממש נחמד והיה לו גם גרוב מדליק. כשהוא שמע שאני מישראל הוא אמר שהוא אוהב את הישראלים כי הם מאוד נחמדים. בשבילי זו הייתה ממש הצלה, גם מבחינת הקושי בסחיבת הציוד וגם מבחינת ההתמצאות בשדה. על השירות הוא ביקש 25 דולר ואני עיגלתי ל30.

בצ׳ק אין רצו לגבות ממני מחיר גבוה יותר עבור תוספת המזוודה, בגלל שזה בשדה ולא מראש. הראיתי להם את הודעת השגיאה שצילמתי וגם את הניסיון לשוחח עם נציג בצ׳אט. הם הבינו שהצדק איתי, אך היה להם קושי לבצע את הפעולה טכנית במחשב. זה הצריך הרבה טלפונים, ולקח לא מעט זמן, אבל בסוף זה הסתדר.

הטיסה עברה די בקלות וחזרתי בשלום הביתה .

לסיכום,

היה טיול מדהים!!! המזג אוויר היה די מושלם, השלכת הייתה מהממת כמעט בכל מקום שהייתי בו. הכי הכי אהבתי את אזור הרי האדירונדק! בכלל, יצא שאהבתי את המקומות לפי הסדר שבו הגעתי אליהם. הרי האדירונדק בראש, אח״כ ורמונט, ניו המפשייר, מסצ’וסטס וקונטיקט.

מנהטן הפעם פחות האירה לי פנים, אבל אני עדיין מאוד אוהבת אותה!

ארה״ב מאוד נוחה וקלה להתמצאות. במשך כל הטיול כמעט הרגשתי ביטחון, אפילו שהייתי לבד (חוץ מאותו ערב במוטל שסיפרתי עליו). אני באופן אישי יותר אוהבת נופים, לכן הטיול שלי התמקד בזה ובפחות באטרקציות אחרות. הטבע שם הוא פשוט אינסופי! בכל פינה יש אינספור מסלולי טיול. אם בחרתם לצאת למסלול, חשוב מאוד לבדוק טוב טוב את תוואי הדרך ואם אתם מסוגלים באמת לעשות אותו. כששוטטתי בקבוצות הפייסבוק ראיתי הרבה מאוד פוסטים על תכשירים נגד קרציות ועקיצות. חשבתי שבאוקטובר זה כבר פחות רלוונטי - מסתבר שלא! ספריי נגד עקיצות מומלץ מאוד כדי שלא יקרה לכם מה שקרה לי. מודה שאמרתי "לי זה לא יקרה", והנה זה קרה.

הנופים מהפנטים ועם השלכת בכלל!!!

תשתדלו מדי פעם לרדת לכבישים הקטנים והצדדים, תפגשו בקסם מקרוב ובלי הפרעות.

האמריקאים מאוד מנומסים ונחמדים. תמיד עזרו לי בשמחה כשביקשתי.

מקווה שנהניתם לקרוא וניפגש בטיול הבא :)