כריסמס בתפוח הגדול - דצמבר 2022
הקדמה:
הרבה זמן חלמתי על ניו יורק בחגים. התמונות של הרחובות והבתים המקושטים באורות צבעוניים לגמרי תפסו את עיניי, והשנה החלטתי שזה הולך לקרות.
תמיד כששמעתי על אנשים שטסו לניו יורק לשבוע, חשבתי שזה שגעון. לעבור את הטיסות הארוכות והקשות האלו בשביל שבוע?! נראה לי לא הגיוני…
אבל הנה, גם אני, בגלל התחשבות במקום העבודה החלטתי לטוס רק לשבוע.
בדיעבד, הייתי שמחה לעוד שבוע, אבל מאחר וזה הביקור השלישי שלי, אפשר לומר שגם פחות או יותר הספקתי את מה שהיה לי חשוב.
מי שעוקב אחריי, יודע שאת הטיול הקודם לארה״ב עשיתי לבד, וגם הפעם החלטתי לטוס לבד. התארחתי שוב אצל החברים בניו ג'רזי, ככה שהרגשתי די בטחון לטייל שוב לבד.
פרטים טכניים:
טיסות אל על לניוארק שנרכשו ישירות מהאתר שלהם (במחיר די יקר יש לציין. בסוף הטיסות נמכרו בחוליו ב300 דולר פחות).
תאריכים 1-8 לדצמבר. טיסה הלוך בלילה שבין רביעי לחמישי וטיסה חזור בחמישי בצהריים.
הטיסות היו מלאות, אבל יצאו והגיעו בזמן.
בנתב״ג היו תורים שלא ראיתי כבר מלא זמן. בניוארק היה די זורם.
חובה להציג בצ׳ק אין תעודת מתחסן בגירסה החדשה של משרד הבריאות (פשוט להיכנס לאתר ולהוריד), מאחר וארה״ב עדיין מכניסה רק מבוגרים המחוסנים בשתי מנות לפחות, לא משנה התוקף.
את הטופס של המכס שהיו ממלאים פעם במטוס, ביטלו. ההגירה הייתה ממש זריזה. שאלו למה באתי? לכמה זמן? והאם הבאתי אוכל ואלכוהול? אמרתי שהבאתי עוגיות, שוקולדים וכו׳… אוכל יבש אין בעיה להכניס.
אינטרנט:
רכשתי חבילת אינטרנט דרך אפליקציית Airalo שכבר יש לי ניסיון ממש טוב איתה בטיול האחרונים. הקליטה הייתה מעולה, והעלות באמת מנצחת את כל שאר האופציות הקיימות.
רכשתי חבילה של 5 ג’יגה. בדיעבד השתמשתי רק ב1.33 ג’יגה. משום מה אני תמיד חוששת וקונה מראש הרבה מעבר למה שאני צריכה, אבל בתכלס אפשר לרכוש עוד נפח גלישה במידה וזה נגמר תוך כדי הטיול ככה שזה באמת מיותר. מה שכן, שימו לב לתקופת הזמן כי אם אתם נוסעים לשבועיים וקניתם לשבוע, אחרי שבוע לא תוכלו להשתמש גם אם נשאר עוד נפח גלישה שלא ניצלתם.
ברכישה הראשונה באפליקציה ניתן לקבל 3 דולר הנחה בשימוש בקוד קופון - AVRL3197.
גילוי נאות, בשימוש בקוד זה, גם אני אקבל הנחה לשימושים הבאים.
רכב:
שכרתי שוב דרך אופרן באלאמו, כי הייתי מאוד מרוצה בפעם הקודמת. למרות שהפעם הרגשתי קצת ירידה באיכות השירות מהפעם הקודמת, אבל עדיין היה בסדר.
המחיר היה די סביר לשבוע. דומה למחירים באירופה.
ניתנה לי האפשרות לבחור איזה רכב שאני רוצה מהמבחר שהיה שם בקבוצת הרכב שאותו הזמנתי (סדאן). בחרתי באותו סוג רכב שקיבלתי בפעם הקודמת והיה מעולה - ניסאן ורסה.
גם הפעם הוצע לי לרכוש ביטוח דרכים, איבוד מפתחות וכו׳.. בעלות של 6 דולר ליום השכרה לפני מיסים. בגלל שפחדתי ממזג האוויר, אם פתאום יהיה שלג וכו׳… החלטתי לרכוש אותו. בסוף בבוקר הראשון לאחר ההשכרה, גיליתי שאין נוזל שמשות ברכב. שלחתי להם מייל ליידע ולשאול אם צריך למלא נוזל ספציפי הם אמרו שאשלח חשבונית והם יחזירו לי את העלות + החליטו מיוזמתם לזכות אותי בגין חוסר הנוחות, על הביטוח שרכשתי מהם, כך שבסוף לא שילמתי כלום מעבר למה ששילמתי לאופרן בהזמנה המקורית.
סאבווי במנהטן:
השתמשתי בכרטיס שקניתי בביקור לפני שנה, הוא תקף ל3 שנים ועדיין היה לי עליו כ12 דולר. בהמשך הטענתי אותו בעוד 22 דולר וסיימתי הכל ביומיים. כל נסיעה עולה 2.65 דולר. מכאן שכנראה משתלם יותר לקנות חופשי שבועי.
ניווט:
ניווטתי בעיקר באמצעות גוגל מפות שהורדתי אופליין מראש. גם בכבישים וגם רגלית במנהטן עצמה.
התבאסתי שבגירסת האופליין היא לא מציינת את המהירות המותרת וגם לא מקריאה או כותבת בגדול את מספר היציאה בכביש בו יש לצאת. בגלל זה יצא לי שהתבלבלתי ויצאתי ביציאה הלא נכונה בטעות.
ניווטתי גם בוויז ביום האחרון והרגשתי שהוא יותר טוב אבל זה היה על חשבון חבילת האינטרנט.
חוקי נהיגה:
יש כמה חוקים די בסיסיים שחובה לדעת כי זה שונה מאצלנו:
ברמזור אדום פנייה ימינה מותרת, אלא אם כן יש שלט שמציין שאסור. אם אתם לא בטוחים אם מותר או לא, חכו לרמזור הירוק ובינתיים אם מישהו יגיע מאחוריכם הוא יצפצף לכם ותדעו שאפשר לפנות. בנוסף, אם אתם רוצים לנסוע ישר, אל תתפסו את הנתיב הימני.
בפניה שמאלה ברמזור ירוק, גם לאלו שמולכם יש אור ירוק ולהם זכות הקדימה. יש לחכות עד שהצומת תהיה פנויה ואז לעבור, אלא אם כן האור הירוק הוא בצורת חץ ואז זה אומר שרק לכם יש ירוק.
אחד החוקים החשובים ושיותר קל לפספס כי אנחנו לא מכירים ורגילים לזה (עצר אותי על זה שוטר, אבל למזלי ויתר לי בסוף). אוטובוס התלמידים הצהוב - כשהוא עוצר ומדליק אורות אדומים ופותח את השלט עצור, גם אם הוא לפניכם בנתיב שלכם וגם אם בנתיב מולכם, חובה לעצור לפחות 10 מטרים לפניו עד שהנורות האדומות כבות והשלט מוחזר למקומו. זאת כדי לאפשר לילדים לרדת ולחצות את הכביש בבטחה. במקרה שלי, האוטובוס היה בנתיב מולי ולא שמתי לב אליו כי הייתי צריכה לפנות ימינה ובדיוק אז הופיעה פתאום ניידת מאחוריי וסימנה לי לעצור. זה היה ביום השני לטיול, ומאז הייתה לי טראומה כל פעם שראיתי את האוטובוס הזה.
כבישי אגרה:
בניו ג’רזי יש לא מעט כבישי אגרה. נסעתי עם מכשיר האיזי פס והחיוב הופיע לי בסוף באשראי. כדי להוציא את הפירוט נכנסים לאתר hta llc בוחרים את חברת ההשכרה, מכניסים שם משפחה ומספר הזמנה של חברת ההשכרה ומופיע הפירוט.
לינה:
כמו שציינתי למעלה, התארחתי אצל חברים בניו ג’רזי.
מזג אוויר:
בדצמבר כבר קר, אפילו קר מאוד. בבקרים ובערבים היו גם מינוסים. אבל לבוש תרמי, מגפיים מחממות, כובע, צעיף וכפפות די פתרו את הבעיה. גם המסכה עזרה במקרי הצורך נגד האוויר הקר.
אפשר להוסיף גם מחממי אוזניים כי הרוח הצליחה לחדור את הכובע.
המעלות נעו בין 7-8 מעלות במקסימום בימים שמשיים ו14-15 מעלות בימים הגשומים.
הטיול עצמו:
יום ה׳ 1.12:
הנחיתה הייתה ב5 בבוקר בניוארק וכל התהליך היה די מהיר. אספתי את הרכב כשעוד היה חושך בחוץ ונסעתי מרחק נסיעה של כ10 דקות אל החניון של קניון העודפים - הג׳רזי גארדנס. הקניון נפתח רק בשעה 10, אבל העדפתי לעשות את זה ביום הראשון משתי סיבות:
א. כי אני כבר שם וזו נסיעה של כ45 דקות מהבית של החברים.
ב. לא לקחתי איתי כמעט בגדים בידיעה שאקנה שם במילא וחבל על המשקל העודף או על תוספת מזוודה.
3 שעות להעביר זה לא מה בכך, אבל זכיתי לראות זריחה מהממת, להתפלל בזריחה, לראות סרטים שהורדתי לי מראש בבית לטאבלט ואפילו להתענג על שלכת מהממת (!) שלמרבה הפתעתי עדיין קישטה את האזור.
בקניון עצמו אני מודה שלא מצאתי הרבה מציאות. אולי בגלל שזה היה בדיוק אחרי הבלאק פריידי ולא נשארה הרבה סחורה. גם המחירים היו פחות אטרקטיביים ממה שזכרתי בשנה הקודמת.
משם המשכתי בנסיעה של כ20 דקות אל מאפייה כשרה חדשה שנפתחה - היא נקראת black and white bakery. יש גם סניף בברוקלין.
קניתי עוגות לשבת למארחים. עוגת השמרים ממש מצוינת ואני ממליצה עליה בחום!!!
המשכתי בנסיעה לרחוב ג׳ון בקרנפורד. רחוב שמשיטוטיי באינטרנט נאמר שהוא מקושט מאוד יפה לכריסמס ושווה ביקור. זה רחוב קצר עם כמה בתים מקושטים. קצת הגזימו בשיווק שלו לדעתי, אבל סך הכל היה נחמד.
משם נסעתי לבית של החברים.
יום ו׳ 2.12:
היום הזה היה קצר כי שבת נכנסה ב16:15, אז גם היום הזה הוקדש לקניות. הפעם בסביבת הבית של החברים.
התחלתי בטרגט ובטי.ג׳יי מקס ואז המשכתי לקניון פריהולד לפריימארק ולמייסיס.
במייסיס היו מציאות. שימו לב שהמחיר הסופי בקופה לפעמים נמוך יותר מהמחיר שנקוב, אז יצא אפילו יותר משתלם. גם בפריימארק קניתי דברים, אבל בגדול לא היו יותר מדי מציאות.
יום ש׳ 3.12:
אחרי שבת כיפית עם החברים, נסענו במוצ״ש למתחם האאוטלט ג’קסון פרימיום. יש שם את כל המותגים שיש בג'רזי גארדנס, רק הרבה יותר נעים, מסודר וקיים מבחר. הייתה לנו רק שעה וחצי לסגירה, אז עשינו את זה זריז.
משם נסענו לרוז ולבורלינגטון. מצאנו עוד כמה דברים.
יום א׳ 4.12:
כשתיכננתי את הטיול, חיפשתי איזה פסטיבל אורות כריסמס אותנטי כמו שרואים בסרטים. משהו דומה לפסטיבל הדלעות שהייתי בו שנה שעברה בעיירה סטוקברידג׳ שבמסצ׳וסטס.
מצאתי את הפסטיבל של קווין מקרדי בעיירה Wappingers Falls.
לכן את היום הזה תיכננתי מראש לטיול באפסטייט ניו יורק, לדגום כמה עיירות קרובות שנמצאות על נהר ההדסון, ולקנח בפסטיבל האורות.
התחלתי את היום בנסיעה לשמורת bear mountains. תכננתי לעלות עם הרכב לתצפית, אבל הכביש היה סגור כי זו כבר לא העונה.
לקחתי את זה בחשבון מראש, אז לא התבאסתי יותר מדי.
בדרך קיבלתי תצפית מהממת לbear mountain bridge , אבל לצערי לא היה איפה לעצור ושלט שמורה בפירוש שאסור לעצור שם ולצלם את הגשר.
המשכתי לבית בוסקובל שבעיירה קולד ספרינג. הייתי שם לפני 7 שנים, אבל לא נכנסנו לתוך הבית, אלא רק סיירנו בגנים. הפעם קניתי כרטיס לסיור בתוך הבית. הסיור היה באנגלית, מעניין וסופר מצחיק. המדריכה כל הזמן שילבה בדיחות בהסברים. הבית מבפנים היה ממש מרשים, למרות שמה שהרשים אותי אפילו יותר, זה שזה לא המקום המקורי של הבית, אלא העתיקו ובנו את השיחזור שלו במקום הזה ממקום אחר לגמרי.
אחרי הסיור טיילתי בגנים ועשיתי עוד מסלול קצר ביער שלא הספקנו לעשות בפעם הקודמת.
היה ממש נחמד רק חבל שכל העצים כבר היו ערומים.
משם נסעתי לרחוב הראשי של העיירה. היה כיף להיזכר בביקור הקודם ולעשות תמונות של אז ועכשיו.
אז - הכל היה בשלכת, עכשיו - כל העצים היו עירומים.
הרחוב הראשי היה תוסס ומלא באנשים, במיוחד שזה יום ראשון.
כשהרגשתי שמיציתי נסעתי לעיירה ביקון. עיירה מאוד נחמדה. אותו סגנון כמו העיירה קולד ספרינג.
על הרחוב הראשי יש מפלים מרשימים שלגמרי שווים תמונה.
ממש מקסים איך ככה באמצע העיירה זורם לו נהר שוצף אפילו בעונה הזו.
מביקון נסעתי לביקור בגלריה חינמית לאמנות בעיירה פוקיפסי -Frances Lehman Loeb Art Center. זו עיירה גדולה יותר ומאוד מרשימה. אני נסעתי לשם יותר בשביל למלא את הזמן שנשאר לי עד לפסטיבל, אבל מי שנמצא באזור במסגרת טיול יותר מקיף, ממש מומלץ לטייל בה.
המיצגים בגלריה היו ממש מעניינים והיה נחמד להעביר שם את הזמן.
משם נסעתי לפסטיבל. כרטיסים הזמנתי מראש לשעה 16:30 (שעת הפתיחה).
בדיעבד, היה מיותר להזמין מראש. לא הייתה בעיה לרכוש בסמוך, במיוחד שהכרטיסים אינם ניתנים לביטול או קבלת החזר כלשהו.
בדיעבד 2, היה עדיף להזמין לחצי שעה מאוחר יותר, שיהיה כבר חושך מוחלט והאורות יבלטו יותר.
מדובר במסלול מסודר אותו עוברים וכל כמה מטרים יש תחנה עם איזו אטרקציה. סך הכל כחצי שעה בהליכה איטית ועצירות לצילומים.
האמת, בניגוד לפסטיבל הדלעות שהייתי בו בשנה הקודמת, שבו היו הרבה מבוגרים שבאו גם בלי ילדים, פה זה הרגיש יותר עבור הילדים והרגשתי קצת ״לא קשורה״, למרות שראיתי גם זוג צעיר בלי ילדים.
בגדול זו הייתה חוויה נחמדה, אבל ציפיתי להרבה יותר. לדעתי העלות הייתה קצת גבוהה עבור התמורה.
כשסיימתי את המסלול נתקלתי במארגנים ששאלו אם זו פעם ראשונה שאני כאן, אז אמרתי שכן ושאני מישראל. הם היו בשוק איך מישראל הגעתי עד הפסטיבל שלהם (הוא יותר עבור מקומיים).
מכאן התחלתי בנסיעה של שעתיים לבית של החברים. הנסיעה הייתה בחושך, בהתחלה בכבישים קטנים, עד שיצאתי לדרך המהירה. האמת, זו אחת הנסיעות הקשות שהיו לי. עדיין סבלתי מחוסר בשעות שינה ונלחמתי כל רגע שלא להירדם. שמתי שירים, כיביתי את החימום… כל דבר שיעזור לי להתעורר. במזל הגעתי בשלום.
יום ב׳ 5.12:
קמתי מוקדם, נסעתי לתחנת הרכבת ולקחתי את הרכבת למנהטן (לתחנת פנסילבניה - או בקיצור ״פן״). ביום הזה צעדתי המון! כמה המון? 25 ק״מ.
התחלתי בבניין הוואסל. ניתן להיכנס רק לקומה הראשונה.
משם עליתי להייליין בצ’לסי והלכתי בו עד לליטל איילנד (הגנים התלויים). היה ממש נחמד.
המשכתי לשווקי החג ביוניון סקוור ובראיינט פארק. האמת, בדיעבד, כל שווקי החג היו בשבילי יותר סימון וי. הבנתי שאני פחות מתחברת לקניות בדוכנים ושווקים.
בדקתי בחשבון הטוויטר של olv איזה תוכניות מצולמות כרגע ברחובות ניו יורק ואם יש משהו מעניין. ראיתי שיש צילומים של הסדרה FBI, לא רחוק ממני. סדרה שאני צופה בה (יש לי חולשה לסדרות אמריקאיות, ובפרט סדרות משטרתיות). החלטתי ללכת ולא התאכזבתי! צפיתי בחזרות שהם עשו ואז הייתה לי הזדמנות לבקש תמונה. היו שם שני שחקנים ראשיים של הסדרה - קת׳רין רני טרנר וג׳רמי סיסטו. ביקשתי מקת׳רין, בהתחלה היא אמרה בסדר, אבל אז מצאה תירוץ ונעלמה. ג׳רמי דווקא עשה זאת בשמחה ואפילו החלפנו כמה מילים. הוא אפילו יותר חתיך במציאות :).
נשארתי לצפות עד שסיימו לצלם והייתה חוויה ממש מרגשת.
המשכתי לגשר ברוקלין בשקיעה, מהצד של מנהטן. וואו כמה אנשים!! ממש קשה לצלם בלי שאנשים יכנסו לתמונה.
הליכה של כחצי שעה וירדתי מהגשר בצד השני שלו, בברוקלין.
ועכשיו לגולת הכותרת של היום (או בכלל הטיול), שכונת דייקר הייטס בברוקלין עם כל הבתים המקושטים ב״הגזמה״ (במרכאות כי אין דבר כזה הגזמה בקישוטים) לכריסמס.
כל הטיול בכלל נוצר מהחלום רב השנים, לראות את הבתים המקושטים האלו.
ירדתי לתחנת הסאבווי ולקחתי את רכבת A לכיוון שדה התעופה קנדי. ירדתי אחרי תחנה אחת והחלפתי לרכבת R עד לתחנת 86st. משם הלכתי ברגל עוד כרבע שעה עד לאזור. מדובר ברחוב ראשי ולכן לא כל כך חששתי ללכת שם לבד בחושך. מה גם שהיה זוג לפניי שירד מהרכבת והלך לשם גם.
השכונה בעקרון בין שדרות 11 ל13 ובין רחובות 83 ל86. אבל בפועל זה כבר הרבה מעבר. הגעתי עד רחוב 78 לפני שהחלטתי לעצור. כמכורה לקישוטים, עבדתי בשיטתיות כדי לא לפספס שום בית. עליתי בשדרה 11 עד לרחוב 78 ואז הלכתי את כל הרחוב עד לשדרה ה13, ירדתי לרחוב 79 והלכתי בו עד חזרה לשדרה ה11 וכך הלאה… היו המון המון אנשים!! כמה המון, עד שהמשטרה עמדה בכל הרחובות בסביבה וניווטה אנשים ומכוניות למען הסדר הטוב. כמובן שככל שהתרחקתי ממרכז הרחובות שציינתי בהתחלה, היו פחות אנשים ויכולתי לצלם יותר בכיף. מצד שני, הבתים הכי הכי מקושטים היו שם.
העברתי שם שעתיים של הליכה בלי הפסקה עד שכבר התעייפתי. בשעה 20:30 התחלתי במסע חזרה לחברים. ולמה אני קוראת לזה מסע? כי הייתי צריכה ללכת רבע שעה ברגל לתחנת הרכבת. משם עליתי על רכבת R למנהטן. בתחנת court st החלפתי לקו 2 אל תחנת פן, ומשם עליתי על רכבת לחברים בניו ג’רזי, נסיעה של שעה וחצי (אגב, כמעט פיספסתי אותה כי לא שמתי לב שהיא בבורדינג, זה היה גורר עיכוב של עוד חצי שעה לבאה אחריה). מתחנת הרכבת הייתה לי עוד נסיעה ברכב של רבע שעה עד לבית. בסופו של דבר הגעתי בשעה 12 בלילה.
כמה תובנות לגבי דייקר הייטס:
לא לפספס! ממש ממש מומלץ!
למי שרוצה קצת שקט מההמון, פשוט תתרחקו קצת מהשדרות והרחובות המרכזיים. עדיין תזכו לראות בתים מקושטים ומרשימים. אבל לא לוותר גם על המרכז.
ממש, אבל ממש לא חובה סיור מאורגן בשביל להגיע לשם. אין בעיה להסתדר לבד, ואפילו רשמתי לכם כאן בדיוק איך מגיעים. מי שמתארח במנהטן זה אפילו יותר פשוט.
נסיעה בסאבווי בלילה. אז מראש כמובן שעדיף להימנע מלנסוע בשעות מאוחרות, בטח לבחורה לבד. אבל במקרה שלי האורות דולקים רק בחושך אז זה היה סוג של הכרח. יכולה להגיד שנסעתי ב22:00 בלילה, היו איתי אנשים בודדים בקרון, אבל לא הרגשתי ממש פחד. הייתי עירנית לסביבה וזה עבר בסדר.
יום ג׳ 6.12: ביום הזה תיכננתי לנסוע לפילדלפיה, אבל היה קצת גשום לכן החלטתי להישאר באזור. נסעתי שוב למרכזי הקניות וכשהחשיך נסעתי למתחם דרייב אין שהוקם לכריסמס כ20 דקות נסיעה מהבית של החברים - נקרא winter wonder lights באיסט ברונסוויק. הכרטיס הוא לפי רכב ולא לפי מספר האנשים. כמובן אסור לעבור את מספר האנשים המותר ברכב. בימי שלישי היה להם ספיישל ״פעמיים כי טוב״, ממש כמו אצלנו, והיה ניתן להיכנס פעמיים בעלות כרטיס אחד. בגלל שירד גשם, לא ממש באו אנשים, ואפשר להבין למה, כי למרות שהאוטו סגור, הזכוכיות מתמלאות בטיפות הגשם וזה מפריע לראות ולחוות.
מצד שני, יכולתי לקחת את הזמן, לנסוע לאט ולעצור לצלם הרבה (רק מהרכב, חל איסור לרדת). בכניסה הנציגה אמרה לי לכבות את האורות של הרכב כדי שאוכל לראות טוב יותר את המיצגים. כך מצאתי את עצמי באמצע המסלול בלי אורות, עם הגשם הטורדני לא רואה את המשך המסלול. חושבת שפיספסתי את הפניה, מנסה לעשות פרסה וקולטת שרכב בא מולי ואני נוסעת נגד כיוון התנועה. נוסעת רוורס, מפרססת חזרה, מוצאת את הפניה ואז קולטת שאני לא רואה כי כיביתי את האורות!!! מזל שיש פעם שניה!! :) אז הפעם השניה כמובן הייתה מוצלחת יותר, אבל בגדול, שוב הרגיש לי די יקר למסלול שנגמר די מהר.
אבל אין מה לומר, היה מושקע! אפילו היה מקטע שהוקדש לחנוכה עם סביבונים וחנוכיות.
משם חזרתי הביתה.
יום ד׳ 7.12: היום גם קצת מעונן ומטפטף, אבל פחות נורא מאתמול. נוסעים שוב למנהטן! הגעתי לתחנת פן במנהטן והתחלתי לטייל ברחוב 34. נכנסתי למייסיס המהממת!! ממש השקיעו שם עם קישוטי החג. וגם לטרגט ומרשלס.
משם נסעתי לסנטרל פארק. נדהמתי מכמה שהשלכת הייתה יפהפיה! אמנם לא בשיא, אבל לגמרי סיפקה את הסחורה. זה הפתיע אותי כי השנה השלכת יחסית הקדימה, ולא ציפיתי שבשלב הזה עדיין אראה שלכת. טיילתי בפארק כמעט שעתיים. היה מעולה! בכניסה לפארק בקולומבוס סירקל שוק חג נוסף.
